פרשת השבוע וארא – ירושה עוברת מדור לדור
פרשת השבוע וארא: ירושה עוברת מדור לדור. כוחה של התפילה מסייע לאדם לראות את התוצאה המבוקשת במו עיניו. הוא מכין ירושה יקרה שאין לה תחליף לבאים אחריו...
התפילה – ירושה לדורות הבאים!
כיהודים, עלינו להכיר טובה תמיד לאבותינו הקדושים, משום שהשאירו לנו ירושה כה יקרה ונפלאה שלא ניתן לאמוד בשום הון שבעולם, הרי זו התפילה, היכולת להתפלל, והזכות להתפלל.
הקב"ה אמר למשה רבינו: "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא'ל ש'די ושמי ה' לא נודעתי להם" (שמות ו, ג).
צריך לבאר את מה שרש"י זצ"ל מדייק היטב כאן, "לא הודעתי אין כתיב כאן אלא לא נודעתי, לא נכרתי להם במידת אמיתות שלי וכו', שהרי הבטחתים ולא קימתי".
כותב רבי נתן מברסלב זצ"ל (ליקו"ה ח"מ, הל' נחלות, הלכה ד, אותיות י-כ): "צריך האדם להרבות בתפילה מאד מאד כל ימי חייו. ואפילו כשרואה שמתפלל הרבה ואינו נענה וכו', אף על פי כן אל יטעה שתפילותיו הם לריק, רק ידע ויאמין שאין שום דיבור נאבד לעולם".
ובמקום אחר כותב (ליקוטי עצות, ערך התבודדות, אות יח): "ואפילו אם עוברים ימים ושנים הרבה, ונדמה לו שלא פעל עדיין כלום בדיבורו ושיחתו, אף על פי כן אל ייפול מזה כלום, כי בודאי הדיבורים עושים רושם", כדוגמת הטפטוף הבלתי פוסק על פני האבן, ברבות הימים והשנים הטיפות נוקבות את האבן. כמו כן תפילה ושיחה בינו ובין קונו, למרות שלא ניכרת שום פעולה מיידית, כוחן לפצח לב אבן. עד כאן יסודו.
"למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני" (שמות ה, כב). למרות שמשה רבינו התבודד עם הקב"ה בהר סיני במשך שבעה ימים רצופים (ראה רש"י, שם ד, י, ד"ה גם), תוך כדי תענית ופרישה כליל מהעולם הגשמי, נדמה שלא פעל מאומה. ייתכן שמשה רבינו ציפה לראות תוצאה מיידית לתפילותיו, כלומק שיפור במצבו של כלל ישראל המשועבד במצרים. והנה ההיפך, הורע מצבם באופן חמור. והנה לפלא, משה עצמו, שלוחו של הקב"ה, כמעט נהרג תיכף בתחילת השליחות, שנאמר (שם, כד): "ויבקש המיתו". איך ייתכן? זוהי זעקתו של משה רבינו, למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני: ריבונו של עולם, אינני מבין! שבוע שלם של פרישות והתבודדות רצופה, ואין שום תוצאה! אדרבה, הכל גרוע יותר!
הקב"ה מרגיע את משה רבינו: לאבות הקדושים היו נסיונות קשים משלך, ולמרות שהבטחתי להם הבטחות, הם לא זכו לחזות במימושן. הבטחתי להם את ארץ ישראל, אך אברהם אביך נאלץ לקנות מערת קבורה בדמים יקרים. יצחק אביך נלחם על כל באר מים, ואילו יעקב אביך נאלץ לעזוב כליל מחמת הרעב. אף על פי כן, לא התייאשו, ולא הקשו עלי. לא הפסיקו להתפלל. אמנם הודעתי להם את שמי, אך לא נודעתי להם במידת החסד שבשמי, דהיינו מימוש ההבטחות.
תוך אמונתם האיתנה, המשיכו שלושת האבות לעבוד את השם יתברך בתמימות ובפשיטות, ללא כל ציפיות. זהו "לא נודעתי להם": למרות שהקב"ה לא הראה לאבות הקדושים את מימוש ההבטחות לארץ ישראל ולגאולה, המשיכו בשלהם. בודאי השיגו היטב בעוצם השגתם הזכה שאמנם הם הזורעים בדמעה, אך זרעם עתיד לקצור ברינה, ששום דיבור ושום תפילה אינו נאבד, והכל מצטרף לבניין עצום אשר יושלם בחיי צאצאיהם. הקב"ה מסביר למשה רבינו, שגם אל האבות הקדושים נתגלה, למרות שלא זכו לראות את התגלותו של שם הוי"ה, שם החסד, שם הגאולה והישועה, שם הבניין השלם.
לאור כל האמור לעיל, ניתן להבין היטב את הגמרא (תענית כג, ע"א): "יומא חד הוה אזל באורחא, חזייה לההוא גברא דהוה נטע חרובא, אמר ליה האי, עד כמה שנין טעין? אמר ליה עד שבעין שנין. אמר ליה פשיטא לך דחיית שבעין שנין? אמר ליה האי גברא עלמא בחרובא אשכחתיה כי היכי דשתלי לי אבהתי שתי נמי לבראי".
פירוש הגמרא: יום אחד הלך חוני המעגל בדרך, וראה אדם נוטע עץ חרוב. שאל אותו, כמה זמן עד שהעץ יניב פרי? ענה האיש, שבעים שנה. שאל אותו חוני המעגל, וכי אתה בטוח שתחיה עוד שבעים שנה? ענה לו האיש, אני מצאתי העולם עם עץ חרוב, וכשם שאבותי שתלו עץ בשבילי, אני שותל עץ לבנים שלי!
בעזרת השם, כל מעשה החרוב בא ללמד יסוד עצום בעניין תפילה ושיחה בין אדם לקונו. כיצד? חוני המעגל הוא עמוד התפילה, צדיק מתוך צדיקים וענק מתוך ענקים. בדור של תנאים קדושים ובזמן שבית המקדש קיים, בשנת בצורת כאשר יצא רוב חודש אדר ועדיין לא ירדו גשמים, שלחו חז"ל להודיע לחוני המעגל שיתפלל שירדו גשמים (שם). חוני המעגל הצליח דווקא, וראה היענות מיידית לתפילתו. אך אין זו המידה האמיתית של התפילה.
והנה, דווקא איש פשוט לכאורה, השותל עצים, הוא המלמד את חוני המעגל – צדיק ענק, את הערך הבסיסי של התפילה. חרוב הינו לשון חרב, דהיינו תפילה, כפי שתירגם אונקלוס: בחרבי (ראה תרגום בראשית מח, כב), ופירות הם תוצאותיה הטובות. אותו אדם מסביר לחוני המעגל, שכשם שהוא חי על שפע שהורד לעולם כתוצאה מתפילותיהם של אבותיו, כך הוא מתפלל עבור צאצאיו, ואינו מצפה לראות שום תוצאות בעצם ימי חייו. זהו אותו ההסבר במדויק שהקב"ה מסביר למשה רבינו – אל תצפה לתוצאות מיידיות. כשם שאתה חי בזכות האבות הקדושים אברהם, יצחק, ויעקב, כך הדורות הבאים ייהנו מתפילותיך בהר סיני.
יוצא מכאן יסוד נפלא, שאדם המרבה להתפלל, למרות שאינו זוכה לראות את התוצאה המבוקשת במו עיניו, מכין ירושה יקרה לבניו, ירושה שלא ניתנת לרכישה בכל הכסף והזהב שבעולם. נמצא, שהמתפלל על ילדיו הוא הורה האוהב אותם באמת.
* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס" בכתובת www.lazerbrody.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור