אז מי החכם האמיתי?

עצרו לרגע והקשיבו למה שיש למבוגרים
מכם לומר. אם אתם צודקים, בסדר. אבל
אם יש להם עצה טובה ו'שווה' – קחו
אותה! עוד תגלו שעשיתם לעצמכם טובה
גדולה!
 
 
הרצון העז של האדם לצאת המנצח, בהא הידיעה, בכל ויכוח – זה לא משהו שהולך עם האמת בכלל. תקראו את מה שכותב רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן ח"א, תורה ע"ה) ותראו כמה שזה נכון.
 
ואם רצונו וחשקו של אדם הוא רק לנצח בכל עימות ודיון, תהיו בטוחים שהוא יעשה הכל, אבל הכל, כדי לצאת המנצח, וזה גם לא ימנע ממנו לרמוס על הדרך את האמת. זה שרוצה להוכיח לכולם שהוא החכם, בסופו של דבר, יתגלה כמפסידן הכי גדול. למה? כי הוא יהיה מוכן לאבד הכל, ולו רק כדי להוכיח לכולם שהוא צודק…
 
כי בחיים, ולא רק בכביש – אל תהיה צודק, תהיה חכם!
 
אבל מי הוא החכם האמיתי?
 
מן הצד השני, אדם חכם אמיתי תמיד יהיה מוכן להכיר באמת ולהודות בה. להודות בטעויות שהוא עושה. ואם תשאלו אותו, אז הוא יאמר לכם שהוא האדם הכי שמח כשהוא עושה זאת, כלומר מודה באמת ומכיר בטעותו. למה? מכיוון שזה מקרב אותו לאמת, לבורא עולם. וגם, באמת שלא אכפת לו מי מוכיח אותו על טעותו ומי מראה לו את האמת – בין אם זה תלמיד חכם ובין אם אדם פשוט, כמו החצרן למשל. לא פעם, אותו חכם אמיתי, ייראה לסובבים אותו עניו לוזר כזה, אבל תדעו שהוא המנצח האמיתי. את זה תמיד מגלים, רק חבל שזה קורה בסוף…
 
אנשים צעירים טועים טעות איומה – הם מזלזלים, ולא פעם אפילו מתעלמים, מעצותיהם של הדורות הקודמים, של אותם זקנים חכמים (גם בדור שלהם) שהשיגו דברים עצומים, מועילים ושניתנים ליישום בכל זמן.
 
"אבל הם כאלה עתיקים ומיושנים, מה כבר יש לי ללמוד מהם?" והתשובה היא – המון! עצרו לרגע והקשיבו למה שיש למבוגרים מכם לומר. אם אתם צודקים, בסדר. אבל אם למבוגרים יש עצה טובה ו'שווה' – קחו אותה! עוד תגלו שעשיתם לעצמכם טובה גדולה!
 
בחיים, אל תהיה צודק תהיה חכם
חכמה וקסם
ת'כלס, לאן הגעת?
 
אבל בעלי הגאווה טועים, ובגדול, כשהם מתעלמים מעצותיהם של אותם אנשים שהשיגו את האמת, את השקט והשלווה הפנימיים, ובעיקר – שאנשים אלה למראית עין נמצאים בשלבים הנמוכים של הסולם החברתי. אדם יכול לאבד את כל שמחת חייו רק בגלל הגאווה שלו, רק בגלל שאינו מוכן לשמוע לעצתו של מישהו חכם אמיתי ממנו, ורק בגלל שיש לו תאווה לנצח, כי מידת הניצחון היא זו ששולטת בו ולכן הוא חייב להיות תמיד צודק, כל הזמן. וזה מפחיד.
 
חז"ל אומרים לנו (אבות ד, א): "איזהו חכם? הלומד מכל אדם!…"
 
הם לא אמרו שהחכם הוא זה שלומד או יודע טוב יותר מאחרים, או זה שמנצח בויכוחים כל הזמן. ממש לא. מי שאוהב את החכמה ישמח מאוד ללמוד ולקבל אותה מכל אדם ומכל דבר בעולם, בלי שום קשר למעמד שלו.
 
על פי דברי חז"ל, אדם לא צריך שכל חד כתער כדי להיקרא 'אדם חכם'. גם אדם פשוט יכול להרוויח את התואר 'אדם חכם' אם הוא אוהב את האמת והחכמה, והוא מוכן לקבלן מכל אדם. אולם, אם אדם לא מוכן ללמוד ממישהו אחר, הוא לא יכול להיקרא 'אדם חכם'. חז"ל אומרים בצורה מפורשת שאדם חכם הוא זה הלומד מכל אדם!
 
חכם אמיתי יודע היטב שכל מה שנקרא בדרכו בחיים – כל מצב, כל אירוע שקורה כל יום בחייו, כל מה ששומע ורואה – הכל הוא מסר מבורא עולם אליו. לכן, הוא ייתן את דעתו וישים לב למה שנאמר לו, בלי להפחית מערכו של שום אדם. וכמו שרבי נחמן אומר (ליקוטי מוהר"ן א, א) הוא "יסתכל בהשכל שיש בכל דבר" – יחפש את השכל האלוקי, את החכמה הגבוהה שיש בכל דבר בעולם ובכל בריה. ודוד המלך ע"ה אומר (תהלים קי"ט, צ"ט): "מכל מלמדי השכלתי". מכל, לא מחלק או ממי שנראה לי.
 
הזוהר הקדוש מלמד שכל פגישה בין שני אנשים היא תוצר של השגחה פרטית עצומה ויקרה. לפעמים, בורא עולם 'הופך עולמות' – בשני מימדי העולם: הרוחני והגשמי, כדי שהפגישה הזו תצא לפועל. כל מפגש כזה טומן בתוכו פוטנציאל אדיר של תיקון לא רק לשני האנשים, אלא לעולם כולו!
 
אולם, וזה חשוב מאוד לדעת, כדי לזכות בזה, כדי להיקרא אדם חכם אמיתי וכדי להגיע לדרגה בה אפשר ללמוד מכל אדם ישנו תנאי מקדים: על האדם להיות עניו. כי במקום שאין ענווה, לא יכולה להיות חכמה אמיתית. יהי רצון שנזכה לזה.