אל תפחדו!

כשהחיים נראים משוגעים לגמרי זה אומר שמשהו קורה בתוכנו, שהשינוי ממש במרחק נגיעה. אל תפחדו אם זה מה שקורה לכם ממש עכשיו!

3 דק' קריאה

דוד פרלו

פורסם בתאריך 05.04.21

בחודש האחרון איבדתי את סבא שלי, גיליתי שחברי הטוב מהתיכון התאבד וחבר קרוב ושכן יקר גוסס עם מחלה סופנית (אנא התפללו על תמיר מיכאל בן אושרה, תזכו למצוות). ויש גם את החשבונות, תינוקות בוכים והפחד התמידי מהטרור. אז איך בן אדם יכול להתמודד עם כל הדברים האלה בלי התבודדות?

 

לא מזמן שמעתי שיעור של הרב אליעזר רפאל ברוידא על רבי נתן מברסלב כשהיה ילד בן חמש, אז אבא שלו הסביר לו מהו מוות. למה? כי היהודי שישב לידם בבית המדרש נפטר. עם רגישות מדהימה הסביר האבא שנשמתו של האיש המבוגר עזבה את הגוף וחזרה לבוראה, המקום ממנו באה. "את הגוף קוברים באדמה" הסביר האבא. נתן הקטן, הילד הפיקח וחריף המוח, הבין כבר אז עד כמה לא חשוב לבזבז את החיים אחרי תאוות הגוף, כי סופו של הגוף באדמה. באותו זמן הוא הבין את חשיבות לימוד התורה והתפילה, להם השפעות נצחיות. והכרה והבנה זו הובילו אותו להיות תלמידו החשוב והמיוחד של רבו – רבי נחמן מברסלב.

 

תלמיד שלי, בחור מקסים ומוכשר, סיפר לי את הסיפור הבא:

 

פעם אחת ביקר את ה"חפץ חיים" איש עשיר שהגיע מאמריקה הרחוקה. האיש הזה היה בהלם מוחלט כשראה את דירתו הצנועה של הצדיק.

 

"איך איש גדול בתורה, צדיק נפלא כמותך חי במקום פשוט כזה?" הוא שאל את ה"חפץ חיים" בתמיהה, "אתה צריך לגור בדירה מפוארת!". ה"חפץ חיים" הסתכל עליו והשיב לו בשאלה, "ואתה, מה איתך? איפה אתה משתכן עכשיו בביקורך?" העשיר ענה בביטחון שהוא נמצא "בחדר במלון". ה"חפץ חיים" הנהן בראשו ואמר, "אני בדיוק כמוך, אני רק אורח כאן (בעולם)… יום אחד אחזור לבוראי. אז כמוך ממש, אני צריך רק חדר אחר במהלך הביקור שלי כאן, אני צריך את הדברים הבסיסיים… כי גם אני רק אורח!"

 

מאמרים נוספים בנושא:

אל תיכנעו לפחדים

האתגר של הלל

אתגרי החיים

לא ביום אחד

להזיז את הגבינה

הדבר הכי טוב שקרה לך

אל תפסיקו לרצות

והעיקר, לא לפחד כלל

גם כי אלך בגיא צלמוות

יש חיים לפני המוות

לא מוותרת!

הוא מת מפחד

 

לפעמים החיים שלנו מלאים בחרדות ופחד ממה יהיה. כשזה תופס אותי, אני תמיד נזכר במה שהרב ברוידא אמר פעם, שאם אתה כבר בן 21 שנים ואתה אדם רגיל שאוכל שלוש ארוחות ביום, זה אומר שהקב"ה האכיל אותה במשך 7,665 ימים. רוב הסיכויים שיהיה לך מה לאכול גם מחר… אל תפחד!

 

אבל אני גם ממליץ בחום להתבודד כל יום שעה, להתחבר לתפילה האישית, ולהפוך את העניין הזה לחלק בלתי נפרד מהחיים. לומר תודה על אינספור הברכות (גוף בריא, כסף, אוכל, בן/בת זוג, ילדים, בית וכל מה שיש לנו) להתנצל על הטעויות ולהתחרט על מה שעשינו, לדבר עם הבורא כמו החבר הכי טוב על הדאגות שלכם, ולבקש ממנו אמונה ואמת.

 

כשמעבירים את הכל לטיפולו של הקב"ה, פתאום ההבנה להמשיך הלאה ולהתחיל מחדש ברורה יותר. תחיו עם יותר שקט ושלווה בתוככם ועם עצמכם, וכמובן עם הסובבים אתכם. ולא רק, בעזרת המאמצים הללו כל יום תפסיקו לפחד מהמוות. שמתי לב לזה כשעשיתי את זה בעצמי לפני כמה ימים כשכפתרתי את החולצה שלי.

 

עוד יום התחיל ואני בדיוק התלבשתי. אז זה הכה בי. בדיוק כפי שהחולצה היא הלבוש לגוף שלי, הגוף שלי הוא הלבוש לנשמה שלי! הנשמות שלנו הן נצחיות, חלק קטן ויפה מבורא עולם, הגוף שלנו לא יחיה לנצח. בפעם הראשונה בחיים שלי הרגשתי שלם עם זה!

 

למה? כי ממה יש לפחד אם:

 

אתם מנסים לחיות הכי טוב עם רצון השם,

אתם מדברים עם הקב"ה כל יום, מספרים לו הכל ומשתדלים להשתפר,

אתם מפיצים אמונה!

 

אז תתחילו!

 

תפסיקו לייסר את עצמכם כשאתם לא צריכים (ובעצם, מתי כן צריך לעשות דבר כזה?) השקיעו 60 דקות כל יום בלי שום הפרעה בשיחה עם בורא עולם – ותראו ניסים! יהיו לכם פחות בעיות, פחות פחדים והרבה יותר אמון וביטחון בבורא. תנקו את עצמכם כל יום, כך שבפעם הבאה שמשהו יטריד או יאתגר אתכם, תהיו מסוגלים להסתכל עליו בפרספקטיבה נכונה יותר. אל תאשימו אחרים, הגיעו לפגישה עם בורא עולם ובקשו ממנו עזרה להיות טובים יותר.

 

כשהחיים נראים משוגעים לגמרי, זה אומר שאנחנו בעצם עוברים תיקונים בנשמה שלנו. כמו שהבגד המלוכלך צריך כביסה, גם נשמה מוכתמת צריכה אתגרים כדי לטהר את עצמה ולחזור לבורא.

 

אל תוותרו! רק פתחו אתה הפה ועקבו אחרי העצות המקסימות שנותן לנו הרב שלום ארוש בספריו המדהימים – שעריו בתודה ובשדי יער.

 

כולנו רוצים חיים קלים, אבל הבעיות שלנו מובילות אותנו לזמני קרבה לבורא יותר מכל דבר אחר.

 

תשמחו, זאת מתנה.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה