אמונה פנאטית
אומרים שאם לא תעשה שום דבר לא ישתנה, וזה נכון. רחלי רקלס חוגגת שש שנים בישראל, מדברת על המעבר בין כוכבי הגלקסיה והאמונה הפנאטית. רק בישראל!
זו החגיגה הפרטית שלי. ואתם בוודאי סקרנים לדעת על מה ולמה אני חוגגת.
ובכן, אני חוגגת כל שנה את היום בו עלינו לארץ מארצות הברית. עכשיו זה רשמי, שש שנים אנחנו כאן בארץ ישראל המתוקה והמקסימה.
ועם כל שנה שעוברת, כך גדלות ההתנסויות והחוויות.
אתם יודעים, לעבור מארץ אחת עם כל מה שמאפיין אותה לארץ אחרת – זו כמו לעבור מכוכב אחד לכוכב אחר בגלקסיה הגדולה. כאן החיים מאוד שונים מאלה שבארצות הברית. אנשים מאוד שונים. אך בעיקר, המנטליות הישראלית הכל כך שונה מזו שהכרתי. ותאמינו לי, אין דברים כאלה ולא תמיד קל להסביר את זה. כי באותו רגע שהאדם מולך מתנהג או מדבר בחוסר טקט משווע, מתפרץ למרווח הפרטי שלך, צועק ומאבד שליטה, כך הוא יכול להשתנות ברגע אחד, בקסם לא ברור, ולהיות טיפוס חם ואוהב שלא תמצאו בשום מקום בעולם, גאון, אכפתי בצורה שלא קיימת ביקום כולו.
דו קוטביות, עוד לא אמרתי?
ועם כל המיקס המוזר הזה של אהבה-שנאה וכל מה שבאמצע, באה הנטייה לפנאטיות. לא חושבת שהפתעתי אתכם, נכון? יש בארצנו המתוקה והמקסימה כל כך הרבה השקפות עולם, סגנונות חיים – דתיים, חילונים, שמאלנים, ימנים ועוד, ובתוכם תתי קבוצות בקבוצות האלה, וכל אחד חושב שהוא הנורמאלי וזה מהקבוצה ההיא משוגע, ולא נורמאלי ועוד כל מיני כאלה.
וזה הרגע לגעת בנקודה המוזרה הזו של הקיצוניות הקוטבית הפנאטית הזו בחיינו. באילו צורות אנו סובלים ממנה, מהאמונה הפנאטית?
הנה כמה דוגמאות:
כשאדם רוצה להוריד משקל, אבל הוא לא יעשה שום פעילות גופנית או ישנה את הדיאטה שהוא תקוע בה, אבל במקביל יאמר לכם שיש לו אמונה שהשם יעזור לו להוריד את המשקל. זאת אמונה פנאטית.
כשאדם רוצה לצאת מהחובות שלו, אבל הוא לא ישנה את הרגלי הבזבוז שלו או יחפש עבודה, או יחיה בצורה יותר מצומצמת לתקופה מסוימת על מנת להקל על עצמו במצב בו הוא קיים, ועדיין, הוא יאמר לכם שיש לו אמונה שהשם ישלח לו פרנסה. זאת אמונה פנאטית.
מאמרים נוספים בנושא:
כשאדם רוצה לפגוש כבר את החצי השני שלו, אבל הוא ממשיך לצאת עם האנשים הלא נכונים והמאוד לא פוטנציאלים עבורו, ועדיין, הוא יתעקש לומר לכם שיש לו אמונה שהשם ישלח לו את הזיווג שלו. זאת ללא ספק אמונה פנאטית.
כשאדם מבקש מבורא עולם להחלים ממחלה קשה, אבל הוא לא יפסיק לעשן או לאכול ג'אנק פוד, ועדיין, ימשיך לספר לכם שיש לו אמונה שהשם ירפא אותו. זאת אמונה פנאטית.
אתם מבינים איך זה עובד?
פעמים רבות אנחנו מתעקשים להמשיך לעשות את אותן טעויות, או להמשיך עם החיים באותה שבלונה לא מועילה. ועדיין, לצפות שהשם יכנס לתמונה ויפצה אותנו על חוסר היוזמה שלנו.
אבל לא, זה לא עובד ככה.
אם אתם רוצים בריאות תקינה או גוף חזק, זה לא משהו שיקרה אם התזונה לא תהיה בריאה ונכונה, אם לא תתעמלו קצת, ואם תמשיכו לעשן ולשתות. במקרה הזה, זה יהיה טירוף לבקש מבורא עולם בריאות וחיים טובים לשנים טובות וארוכות. זו האחריות שלנו לעשות את המקסימום הנדרש מאיתנו לשמור על הבריאות. רק אז, לבקש מאבא היקר שבשמים את ברכתו.
אם אתם רוצים לצאת מהחובות, התחילו לגלות אחריות פיננסית. רק אז אפשר לבקש מבורא עולם לשפר את התנאים הכלכליים, את התקציב והמצב.
אם אתם רוצים למצוא את החצי השני שלכם, תפסיקו לצאת לדייטים עם האנשים הלא נכונים לכם, ובררו מה מושך אתכם אליהם. בורא עולם לא יפגיש אתכם עם החצי השני עד שתראו לו שאתם מוכנים. בדיוק כמו התפילה – שחשובה מאוד לשינוי ותיקון מידות הנפש.
אז אתם מבינים? לפעמים פנאטיות יכולה להיות מקושרת בטעות לאמונה. אמונה צריכה להיות הבסיס של החיים שלנו, אבל אנחנו צריכים להבין שאנחנו מורשים להישען על האמונה כל זמן שאנו משתדלים לעשות את מקסימום המאמצים מבחינתנו בכל מצב!
אם בשום דרך המאמצים שלנו לא עוזרים ולא משנים את המצב, אז במקרה כזה אנחנו חייבים להישען אך ורק על האמונה שלנו. וזאת, לא פנאטיות!
פתאום עלתה לי בראש בדיחה מוכרת. איש אחד רצה לזכות בלוטו בצורה נואשת. מה עשה? כל יום אחרי התפילות של הבוקר הוא נשען עם הראש שלו על ארון הקודש והתחנן לאלוקים שהוא יזכה. כך עברו ימים רבים עד שיצא בת קול מן השמים (או הארון) וצעקה לו: "לך תקנה כבר כרטיס!"
אמרתי מספיק.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור