דף חדש

ככה זה כשירח האיתנים, חודש תשרי הנפלא עמוס החגים הקדושים, מתחיל את השנה. אחרי שהמלכנו את המלך, בורא עולם יתברך שמו, על כל הארץ בראש השנה, הוא נותן לנו את המתנה היפה ביותר – התשובה, הסליחה והמחילה, יום הכיפורים הקדוש, עליו אמר רבי עקיבא "אשריכם ישראל, לפני מי אתה מיטהרים ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים!" (סוף מסכת יומא).
 
למעלה מן הזמן
 
כתוב בספר תנא דבי אליהו (רבא פרק א) על הפסוק "ימים יוצרו ולו אחד בהם" (תהלים): "זה יום הכפורים לישראל שהוא שמחה גדולה לפני מי שאמר והיה העולם, שנתנו באהבה רבה לישראל. משלו, משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שהיו עבדיו ובני ביתו מוציאין את הזבלים ומשליכים אותם כנגד פתח של מלך, וכשהמלך יוצא ורואה הזבלים היה שמח שמחה גדולה. לכך נדמה יום הכיפורים, שנתנו הקב"ה באהבה רבה ובשמחה. ולא זו בלבד, אלא בשעה שהוא מוחל לעונותיהן של ישראל אין מתעצב בלבבו אלא שמח שמחה גדולה, ואומר להם להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות: 'בואו ושמחו עמי שמחה גדולה, שאני מוחל לעונותיהם של ישראל'.
 
מאמרים נוספים בנושא:
על סדר  היום
יום בלי  שטן
יום הכיפורים – היום של הקב"ה
 
על דרשה זו של רבותינו, מבאר רבי  נתן מברסלב על פי דברי רבי  נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן, תורה ע"ט) את הדברים הבאים: "תשובה ובחינת למעלה מהזמן, דהיינו ביטול הזמנים הם בחינה אחת, ועל ידי זה זוכין לשמוע הקול דקדושה ולהכניע הקול דסטרא אחרא. וכן מבואר בה'אלף בית' החדש (ספר  המידות) באות תשובה, סימן א, וזה לשונו: 'יום שהאדם עושה תשובה הוא למעלה מהזמן, ומעלה כל הימים למעלה מהזמן, וכן יום הכיפורים הוא למעלה מהזמן', עד כאן לשונו. נמצא מבואר, שתשובה הוא למעלה מהזמן".
 
כלומר, יום הכיפורים הוא למעלה מהזמן, לא כפוף לחוקים הרגילים של העולם הזה ויש בו עת רצון והוא מסוגל לפעול ישועות ונפלאות, שהם בבחינת למעלה מן הזמן. יום הכיפורים גם מעלה את כל הימים למעלה מן הזמן, כלומר מסוגל להחיות ולתקן את כל שאר ימות השנה, מכיוון שהוא כלול מכל הימים והוא השורש של כל הימים.
 
דף חדש
 
ועוד מבאר רבי נתן בעניין "על דעת המקום ועל דעת הקהל בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה אנו מתירים להתפלל עם העבריינים" – שזה לא רק היתר לעבריינים לבוא ולהתפלל, אלא שביום הכיפורים ישנו כוח עצום שאנו מעוררים את הישיבה של מעלה לעסוק בתיקון של כל העבריינים ולהעלות אותם אל הקדושה ממש.
 
ועוד מבאר ר' נתן, בעניין מה שאנו אומרים בתחילת יום הכיפורים: "על דעת המקום ועל דעת הקהל בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה אנו מתירים להתפלל עם העבריינים" אומר ר' נתן שזה לא רק היתר לעבריינים לבוא ולהתפלל אלא שביום הכיפורים ישנו כוח כזה שאנו מעוררים את הישיבה של מעלה לעסוק בתיקון של כל העבריינים ולהעלות אותם אל הקדושה ממש.
 
וזה כמובן חסד עצום שהקב"ה עושה עם עמו ישראל, כאשר נותן לנו יום של שהוא כולו סליחה ומחילה בו אדם יכול לתקן את כל השנה כולה ואת כל חייו, ולפתוח דף חדש ופרק חדש בחיים שלו.
 
תעבוד ותפעל
 
זו הסיבה שצריך מאוד להתעורר ולהבין היטב שיום הכיפורים הוא יום גבוה מאוד של עבודת השם נפלאה, ואינו מסתכם רק בצום בלב. לא מספיק להיות שותף רק בתפילות, כמו שאומרים "לצאת ידי חובה", וגם לא להתפלל רק על חיים, בריאות ופרנסה טובה, אלא מונחת כאן ביום הזה הזדמנות אדירה לפעול על דברים שאי אפשר להשיג כל השנה כולה, לפעול על תשובה לשמה ולעלות מעל הזמן לבחינה אחרת לגמרי, להעלות ולתקן את כל הימים. לכן צריך לפעול ביום הזה עם הרוחניות הכי גדולה שאנו יכולים להוציא מעצמנו לכל השנה.
 
אמנם כתוב "עיצומו של יום מכפר", כמו שכתוב בתורה: "כי ביום הזה יכפר עליכם" וכו', לכן משמע שהכפרה והסליחה והמחילה היא אוטומטית, אך כבר מבואר ברמב"ם שיש חילוקים בכפרה, ועיקר המחילה והסליחה תלוי בתשובה, על כך כותב רבי נחמן (ליקוטי מוהר"ן): "דע, כי כל אחד ואחד כפי מה שזוכה לפעול בקשתו ביום הכיפורים דהיינו בקשת סלח נא…" כלומר, שצריכים לפעול את הכפרה, שהסליחה והכפרה של יום הכיפורים היא לפי העבודה של האדם. היום לא מכפר באופן אוטומטי אלא מסוגל מאוד לכפר, אבל כל אחד זוכה כפי עבודתו, לכן צריך לפעול שיזכה להגיע באמת ל"סלחתי כדבריך", שהשם יסלח לו בשלמות.
 
לחיות את אור הבורא
 
כדי שנקבל את הכוחות לעמוד ולהתפלל ולנצל את היום הקדוש, עלינו להתעורר ולהבין מדוע אנו צריכים את הסליחה והמחילה.
 
העונג הגדול ביותר בעולם הזה הוא להרגיש את אור השם בשלמות, את הקשר עם הקב"ה. וכל עוון שיש לאדם שהבורא עדיין לא סלח לו עליו מהווה מחיצה וחומה המסתירה לו את האור האלוקי, את אור התורה ואת אור הצדיקים, מזה באים כל הנגעים שהם ההיפך מהעונג, שהם כל ייסורי הנפש שיש לאנשים שחושבים שהקב"ה לא אוהב אותם, או אלה שמאשימים את ורודפים את עצמם, ומסתובבים שבורים ומיואשים ועצובים וכדומה. זה השקר הגדול שנובע מהעובדה שהם נמצאים בחושך ובהסתרה גדולים בגלל העוונות, כמו שכתוב: "כי אם עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלוקיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם משמוע". במקום לחיות חיים מלאים אור באור האלוקי הם חיים בחושך ובשקר הנורא הזה. לכן כל אחד צריך להשתדל לפעול ולחזור בתפילות את כל הבקשות של הסליחה והמחילה, כמו שמובא בסידורים, עד שיזכה לצאת מהחושך הנורא שמסתיר לו את אור השם ולחזור אליו.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
האנטומיה  של הסליחה
אני רוצה לבקש סליחה
הדרך  לסליחה
קשה לבקש, קשה לקבל
 
לכן אומר רבי נחמן (ליקוטי מוהר"ן סימן ס"ו) שאחר המחילה והסליחה שנעשה ביום הכפורים, נגדל את שם השם, כי הדבר העיקרי שמסתיר את שמו של הבורא הם העוונות, אך על ידי המחילה והסליחה מתגדל ומתקדש שמו הגדול יתברך. אנו מרבים כל כך בלבקש שיתגדל ויתקדש שמיה רבא, בקדישים ובתפילות, אבל הכל תלוי במחילה ובסליחה, וזו עיקר הגדלת שמו הגדול. וכשאדם זוכה לפעול את בקשת ה"סלח נא", הוא זוכה באמת לגדל את שמו יתברך.
 
לקבל את המתנה
 
ביום הכיפורים יתעורר כל אחד לנצל את הכוח המיוחד שביום הקדוש ויעשה התבודדות, שבה יתחנן ויפעל שהקב"ה יזכה אותו לקבל את המתנה הנפלאה הזו שתאיר לו את החיים, ויסלח לו לגמרי על כל עוונותיו ויבטל ויסיר את כל המחיצות וחומות הברזל המפסיקות בינו לבין אביו שבשמים.
 
לאורך כל עשרת ימי תשובה הספרים של כל אחד פתוחים לפני הקב"ה, לכן צריך להרבות ולבקש ממנו שיכתוב אותנו בספר חיים טובים – כל היום ולא רק בשעת התפילות. מובן כעת, אם כן, שבשעת חתימת הספרים צריך לנצל את היום האחרון להתחזק ולבקש ולהוסיף כמה שיותר דברים טובים ואמיתיים לספרים שלנו. עלינו לדעת גם שבתפילות אומרים ומבקשים על דברים כלליים, אבל החכם עיניו בראשו – צריך לראות שיכתבו ויחתמו אותו בספר הקדושה האישית ושמירת  הברית, שיזכה לעבוד על עניין חשוב זה כל השנה. שיחתמו אותו בספר של ידיעת  התורה והתמדת הלימוד בשלמות, בספר האמונה השלמה, ספר ההתבודדות, ספר התודה והכרת הטוב בכל יום וכן הלאה.
 
יום כיפורים בכל יום
 
אולם עיקר העיקרים של יום זה הוא – להבין את כוח התשובה והווידוי שישנו בידיים של כל אחד ואחד בכל יום! כוחה של שעת ההתבודדות!
 
אני נוהג לכנות את שעת ההתבודדות "יום כיפור של כל יום". למה לחיות כל השנה בחושך העבירות והמסכים המבדילים ולחכות ליום הכיפורים? וגם אז, הלוואי שנצליח לפעול את בקשת ה"סלח נא" כראוי. אפשר לעשות את זה כל יום, לנקות  את השולחן ולזכות שאור הבורא יאיר עלינו בשלמות כל יום. אם נזכה לעשות "יום כיפור" כל יום שום דבר לא יסתיר לנו את האור היקר הזה, ואז באמת נהיה שותפים להגדלת שמו יתברך.
 
בשעה התבודדות, שהיא שעת הכיפורים היומית שלך, אפשר לבקש כל יום לבקש סליחה מהקב"ה על העוונות של אותו היום. זו סיבה מספיק טובה שכל השנה נראה את אור השם ונהיה שמחים תמיד. ואז גם יום הכיפורים השנתי שלנו יראה אחרת, ונפעל בקלות 'סלח נא', שהרי בכל יום כבר ביקשנו סליחה ומחילה ונותר לנו לבקש רק על יום הכיפורים עצמו. ובכלל, אינו דומה אדם שבא לבקש סליחה מהקב"ה פעם בשנה לזה שעומד ומבקש סליחה כל יום.
 
אם יש לנו יום כיפורים יומי, יום בו אנו מתחילים דף חדש בכל פעם, יום שבו אנו מנקים את עצמנו ו"מוציאים את הזבל" – אין שמחה גדולה מזו לבורא העולם, מכיוון שהתענוג הגדול ביותר שלו הוא לסלוח ולמחול! הוא לא חפץ להעניש או לייסר את ברואיו, וכל התכלית שלשמה ברא אותם היא אך ורק להיטיב איתם. אז אנו מרגישים איך כל הימים שלנו מעל הזמן, חיים את התכלית שלנו, ולא חלילה בחושך וההסתרה של העולם הזה.
 
יהי רצון שנזכה לפעול באמת את בקשת ה"סלח נא" והשם יתברך יעלה את כל העבריינים אל הקדושה, ונזכה להיכתב ולהיחתם לחיים של תשובה והתבודדות בכל יום, להתענג על אור השם כל השנה כולה, אמן.