הברכה שאחרי הכאב

בכל פעם שמשפילים ומבזים אותנו,
שמישהו מכאיב לנו, בדיוק באותו רגע
של זעם, כאב וצער, אנו מקבלים הזדמנות
לבקש מבורא עולם ברכה עצומה, אבל
לא רק לעצמנו.
 
 
אנחנו, היושבים כאן בישראל, בצרות גדולות, ואנחנו צריכים עזרה.
 
בכל הגבולות ניכרת מתיחות, ובתוך הארץ לילדים אין מה לאכול.
 
בעשר השנים האחרונות, כמובן שגם לפני אבל בואו נתבונן רק עליהן, ראינו שפע וברכה שהושפעו עלינו משמים. בזמן שארצות הברית התמודדה עם המשבר הכלכלי הקשה ב-2008, כשאירופה כמעט קרסה, ישראל הצליחה לשרוד די יפה. אבל עכשיו הזמנים קשים. עניות נמצאת בכל פינה. הייצוא פוחת, מיתון מתקרב אלינו בצעדי ענק והמיסים עולים. ריבונו של עולם! עד מתי?
 
אפילו צה"ל התחיל להדק חגורות.
 
כל משפחה בישראל – דתייה או חילונית, ימנית או שמאלנית – מקבלת, בשונה משנים קודמות, פחות עזרה מהממשלה. כך הוא הדבר גם במוסדות החינוך התורניים.
 
הבחירה לא גדולה. אם לא נעשה את הקיצוצים האלה עכשיו החובות עלולים להרוס את הכלכלה בארץ. ואז הסבל יהיה הרבה יותר גרוע. הילדים שלנו, הם אלה שיצטרכו לשאת את הנטל והסבל.
 
אנחנו צריכים עזרה.
 
אז הרב זכריה וולרשטיין סיפר פעם שלושה סיפורים על איך מקבלים ברכות ו"כן" מהדהד כשפונים לבורא עולם ומבקשים ממנו עזרה.
 
הראשון, הוא סיפור על אישה שנשואה כבר שנים רבות אך לה ולבעלה אין ילדים. היא הלכה לצדיק והצדיק אמר לה לבקש ברכה ממישהי. הוא אמר לה שהיא כבר תדע ממי לבקש ומתי. כעבור זמן, היא הוזמנה לחתונה. אחת מבנות המשפחה הושפלה לעיני כל על ידי אם הכלה. במקום לעשות רעש ובלגאן, אותה אישה יצאה החוצה בשקט. היא כבשה את העלבון וההשפלה ביושר ובשקט. האישה העקרה ידעה בדיוק ממי היא צריכה לבקש ברכה. היא פנתה לאישה הנעלבת והסבירה לה את המעלה העצומה שבתגובתה – ששמעה אתל בזיונה ושתקה. עכשיו, יש לה כוח לברך וזו עת רצון גדולה מאוד בשמים. אחרי שנה האישה העקרה ילדה את בנה בכורה.
 
הסיפור השני הוא על ילד בן 10 שסבל מהצקות והטרדות של כמה תלמידים בבית הספר בו למד. הוא הושפל, סבל בגוף ובנפש. הבריונים הקטנים האלה פשוט לא הניחו לו. אחרי כל תקרית איתם הוא היה מלמל משהו. המורים, שניסו תמיד לעזור, חשבו שמלמולים אלה הם ביטוי לכאב והזעם שהוא חש, אולי כך הוא מתנחם. באחת התקריות הקשות הוא הצליח להתגבר ולא אמר דבר. הוא רק ידע שהתפילות שלו יהיו הרבה יותר חזקות, עם הרבה יותר רחמים וחסדים של הבורא. עליו? לא. הוא סיפר למורים שבאותם רגעים הוא מתפלל על עם ישראל, על ילדים חולים שהוא מכיר, על אנשים שסובלים.
 
בכל פעם שמשפילים אותנו, שמבזים אותנו, שמביכים אותנו, שמישהו מכאיב לנו, בדיוק באותו רגע של זעם, כאב וצער, אנו מקבלים הזדמנות עצומה לבקש מבורא עולם ברכה. אנחנו גם יכולים לבקש ברכה ממש ברגע שאנו דוחים את הדחף להסתכל על דברים לא ראויים או לדבר ולשמוע לשון הרע ודברי רכילות.
 
והשלישי, על איש עסקים אחד שהיה צריך פרנסה, אבל דחוף. יום אחד הוא הלך ברחוב ואישה יפה התקדמה לעברו. הוא יכול היה 'להרגיש' את הדמות שלה נכנסת לטווח הראיה שלו, ממש בזווית עיניו. הפיתוי להסתכל עליה, ועכשיו מקרוב, היה גדול מאוד, אבל הוא שמר על הקדושה האישית שלו ולא הסתכל. מיד אחרי שחלפה על פניו הוא ביקש מבורא עולם שיעזור לו וייתן לו פרנסה טובה כדי שימשיך לדאוג למשפחתו האהובה. תוך שבועות בודדים הוא סגר את העסקה של חייו.
 
זה מה שאנחנו צריכים לעשות.
 
אנחנו צריכים שכל אחד מאיתנו יתנגד וידחה את הדחף לשנאת חינם, לתאוות, להכאיב לזולת. אנחנו צריכים לבקש מבורא עולם שהוא ורק הוא יספק לכל משפחה פרנסה טובה, בריאות, ילדים שמחים, מאושרים וטובים, שלום בית. כל מה שצריך. יש לנו כל כך הרבה הזדמנויות להדוף את הפיתויים האלה כל יום, ואם כל אחד יעשה את זה נצליח בגדול.
 
יהי רצון, בעזרת השם, שזכות המאמצים של כל אחד מאיתנו תעורר רחמי שמים, תפתח את שערי השפע לכל אחד מעם ישראל ונחיה בשלום ואהבה עצומה. כי זאת העזרה הכי גדולה שלנו אחד לשני.