והעיקר, לא לפחד כלל!

רבי נחמן מברסלב אומר לנו שהעולם כולו הוא גשר צר מאוד. צעד אחד קטן בכיוון הלא נכון, ואתה למטה. נפלת? תחזור, תמשיך ללכת ואל תפחד כלל!

2 דק' קריאה

דב בער הלוי

פורסם בתאריך 05.04.21

רבי נחמן מברסלב אומר לנו
שהעולם כולו הוא גשר צר מאוד.
צעד אחד קטן בכיוון הלא נכון,
ואתה למטה. נפלת? תחזור,
תמשיך ללכת ואל תפחד כלל!
 
 
האמונה היא כוח שמניע ודוחף לגבהים עצומים, ועדיין, הצועד בדרך עם מידה עצומה זו ייתקל במלכודות רבות, כשהגדולה שבהן היא "אני".
 
בספר "חובות הלבבות", שער הביטחון, מלמד המחבר כי המפתח לאמונה הוא להבין שהכל בחיים מגיע ישירות מבורא עולם. וזה טוב, לא בגלל שאנחנו רואים אותו ככזה, אלא בגלל שזה בא מהבורא. מחוברים לאלוקים, אנחנו רואים בצורה אוטומטית כל דבר בעולם הזה כמשהו נפלא, מכיוון שאנחנו יודעים מהיכן הוא מגיע. החיים הם שמחה ואושר תמידיים. הם מלאים בהתרגשות של מה בורא עולם יעשה בשלב הבא כדי לקרב אותנו אליו. הכל, כמובן, איך מסתכלים על התמונה.
 
זה האידיאל של מסע חיינו בעולם הזה.
 
לאורך הדרך אנו פוגשים את המלכודת הגדולה, המניעה בהא הידיעה – "אני". לאגו שלנו יש מערכת של טוב ורע משלו. אנחנו יצורים פיזיים. ברירת המחדל של האמונה שלנו היא שדבר טוב מתחיל עם מה שאנחנו מרגישים כטוב. זה המבחן הראשון שלנו באמונה. אנחנו נבחנים בכל פעם שאנו נפגשים עם מה שנראה טוב, אבל בשום דרך לא מרגיש טוב.
 
בעיני הבורא, הכל טוב. על פי החושים שלנו, אנחנו צריכים לעבוד קשה כדי להשיג את המסקנה החשובה הזו.
 
זה הלב והנשמה של החיים שלנו.
 
כשזמנים טובים, האמונה קלה להשגה וליישום. כשזמנים קשים, אמונה היא אתגר. כשזמנים נראים כבלתי נסבלים, אתה באמת חייב לחפש. לכל אחד יש את נקודת השבירה שלו. ברגע שנשברנו על ידי אתגרי החיים, אנחנו מגיעים למקום בו עלינו לאשר את האמונה שלנו ממקום אחר, ממדרגה חדשה. האמונה שלנו היא כמו הירח. בתחילתו הוא נולד. הוא ממשיך לגדול ואז מגיע לפסגה. אחרי הפסגה הוא מתחיל להתמעט עד לנקודת המוות. ואז הוא נולד שוב פעם מחדש.
 
זהו מעגל האמונה. אנחנו נבחנים. אנחנו עוברים אותו ועולים מעלה. חיים בעולם הפיזי מתוך הזכות שבורא עולם נותן לנו ליצור בשביל העולם הבא שלנו. וזה מבחן גדול. אנחנו חווים טוב שבכלל לא מרגיש כך. אבל הוא נועד כדי לזעזע את האמונה שלנו, אפילו עד לנקודה שאנו כמעט מורטים את שערות ראשינו, שואלים את הבורא אם הוא באמת כאן איתנו.
 
זה המקום בו הטוב והרע הופכים לטוב, והטוב הבלתי נראה וגלוי. המאמצים לגדול במקום רוחני בו אנו מתרגמים את הטוב הנסתר לרווח ברור ומוחשי, מוביל אותנו "להסכים" עם בורא עולם שכל מה שאנחנו יכולים להרגיש עכשיו הוא טוב. אנחנו "מבינים" שבורא עולם היה ותמיד איתנו לאורך כל הדרך. הוא איתנו גם עכשיו, ממש ברגעים אלה. כאן האמונה שלנו מתקדמת צעד גדול קדימה. כאן הירח, אחרי ששקע בתוך החשיכה, מתגלה ומגיע לגדולה.
 
רבי נחמן מברסלב אומר לנו שהעולם כולו הוא גשר צר מאוד. צעד אחד קטן בכיוון הלא נכון, ואתה למטה. אנחנו שוקעים למטה, למעמקים, וחייבים להיאבק לחזור שוב לגשר. רק המעבר הצר הזה ממנו אנחנו יכולים להמשיך הלאה.
 
אלה החיים שלנו. בשביל זה כל הקיום נברא. זו המצווה הראשונה בעשרת הדיברות: שלמרות הרגשות שלנו, החוויות או התקוות – הכל בא מהבורא! והכל טוב מכיוון שזה חלק בלתי נפרד ממטרת הבריאה של הבורא את העולם. כשנקדיש את עצמנו לטוב הזה, המטרה שלנו בחיים תהפוך למטרה שלו בחיים. ומילוי המטרה שלו תהיה היעד הסופי שלנו בחיים.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה