המדינה שלי:  
 
  ארצות הברית         שפה:  
 
  עברית         המטבע שלי:  
 
  דולר ארה"ב    
 
 
   א בחשון תשע"ה / שבת 25 אוקטובר 2014 | פרשת השבוע נח       
הפוך לדף הבית הוסף למועדפים
עמוד הבית
אודות
ברסלב
VOD
רדיו ברסלב
חנות ברסלב
תרומות
 
           תפריט ראשי
ברסלבברסלב
יהדותיהדות
השקפה יהודיתהשקפה יהודית
עם ישראלעם ישראל
תרבות יהודיתתרבות יהודית
תקופות השנהתקופות השנה
משפחה וזוגיותמשפחה וזוגיות
חגים ומועדיםחגים ומועדים
רוחניותרוחניות
חברהחברה
סיפורים מהחייםסיפורים מהחיים
שבתשבת
פרשת השבועפרשת השבוע
הדף היומיהדף היומי
חנותחנות
ברסלב VODברסלב VOD
פורום ברסלבפורום ברסלב
אודותאודות
רדיו ברסלברדיו ברסלב
תפיליןתפילין
מזוזותמזוזות
הילולת הצדיקיםהילולת הצדיקים
שלושת המפתחותשלושת המפתחות
שאל את הרבשאל את הרב
גלריית תמונותגלריית תמונות
שעורים וכנסיםשעורים וכנסים
רשימת תפוצהרשימת תפוצה
תפילותתפילות
צור קשרצור קשר
עקבו אחרנו בפייסבוקעקבו אחרנו בפייסבוק  עקבו אחרנו בפייסבוק
ברסלב הזנות RSSברסלב הזנות RSS
           רשימת תפוצה
 רשימת תפוצה הכניסו כתובת:
    
 
 
 
 
 
 
 
 
 
               
דף ראשייהדותתקופות השנהחודש כסלו
חודש כסלו
מאת: ר. אהובה

  שלח לחבר  גרסת הדפסה
       
   

כדי שאדם ירגיש את הנס העל טבעי,
עליו להתעלות אף הוא למדרגה גבוהה
מן הטבעיות. דבר זה עושים בחודש
כסלו בעזרת נרות חג החנוכה, שהוא
הפתח וההתחלה לגאולה העתידה...


כסלו הוא השם הבללי של החודש, ובמקרא הוא נקרא החודש התשיעי לניסן ראש חודשים.

מזלו של החודש הוא הקשת, שכן הקשת נראית בימי הגשמים, כאשר הגשמים והשמש ממשמשים בערבוביה. הקשת הראשונה שנראתה בענן אחרי המבול אף היא נראתה בחודש כסלו.

האירוע המרכזי בחודש כסלו הוא ניצחון החשמונאים על היוונים, זאת כאשר אנטיוכוס האכזר שאף להשליט את האלילות היוונית ביהודה, אסר על קיום מצוות התורה, מצוות קידוש החודש, שבת ומילה, ואף גזר שכל יהודי יכתוב על קרני השור שאין לו חלק באלוקי ישראל. חלק מהעם התייוונו, וכמעט שנשתכחה תורה מישראל.

זכה עם ישראל שקם קומץ קטן מהשרידים שבעם שנותרו נאמנים להשם ולתורתו, ובראשם מתתיהו בן יוחנן הכהן ובניו, והרימו את דגל המרד נגד האימפריה היוונית האדירה, אם כי הסיכויים לניצחון על פי דרך הטבע היו קלושים, מכיוון שהם היו מעטים נגד רבים. אך בעזרת הקב"ה גברה הקדושה על הטומאה, ובני החשמונאים אכן נצחו את היוונים וגירשו אותם מהארץ. אחת ממלחמות הגבורה ששאבה השראתה מהברית שבין ישראל ותורתו, היא מלחמת החשמונאים המעטים באויביהם היוונים הרבים שנסתיימה בניצחון המעטים. כך ניסחו חכמי התלמוד את מאורעות אותה מלחמה הרואית שנותרה חרותה בחיי עם ישראל עד עצם היום הזה.

על הנאמר בתפילת שמונה עשרה: "מסרת גיבורים ביד חלשים" שואל בעל "קדושת הלוי": "הרי חשמונאי ובניו גיבורים גדולים היו", ומשיב: "שכוונת הכתוב להדגיש את שפלות רוחם, ולא לתלות את ניצחונם מחמת גבורתם, כי אם מאת השם הייתה זאת, הניצחון רק בעזרת אלוקי ישראל, וכאשר גברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד בלבד של שמן מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו להדליק אלא ליום אחד, ונעשה בו נס והדליקו בו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה".

בדברי הרמב"ם נאמר: מצוות נר חנוכה מצווה חביבה היא עד מאוד, וצריך אדם להיזהר בה כדי להודיע הנס, ולהוסיף בשבח הא-ל, ולהודות לו על כל הניסים שעשה לנו. הרי שאין לו אלא פרוטה אחת ולפניו קידוש היום והדלקת נר חנוכה – מקדים לקנות שמן להדליק נר חנוכה, שיש בו זיכרון הנס. על הדלקת נרות חנוכה ופרסום הנס, מסרו יהודים את נפשם בכל הדורות.

צדיקים ואנשי מעשה, אדמו"רים מעניקים לעם ישראל מהגיגיהם ומחכמתם. הרבי רבי מנחם מנדל מקוצק אמר: ב"על הניסים" אומרים: "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל", היינו, החדירו כל כך לליבם את כוח הנס, כדי שייתנו דעתם לנס המתרחש תמיד בכל עת ובכל שעה.

עיקר קביעת ימי חנוכה הייתה בשביל שהיו מנצחים את היוונים, אלא שנראה היה הדבר כניצחון טבעי ללא ניסים כלל, כי אם מכוחם וגבורתם. לפיכך נעשה הנס על ידי נרות המנורה, כדי שידעו שהכל היה בנס מהשם, וממילא ייוודע, שגם המלחמה שניצחו ישראל, הכל היה בניסים ("נר מצווה" למהר"ל מפראג).

אנו אומרים בחנוכה: "על הניסים ועל הנפלאות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה" – כשם שהתרחשו ניסים בימים ההם – כך מתרחשים הם בזמן הזה, כדי שירגיש אדם את הנס העל טבעי – שומה עליו שיתעלה אף הוא למדרגה גבוהה מן הטבעיות. דבר זה עושים על ידי נרות חג החנוכה. (רבי לוי יצחק מברדיטשוב).

נס חנוכה קיים לדורות. כשם שבימי החשמונאים קרה הנס, והדליקו מנורה בלי שמן – מתרחש גם לנו נס כזה, ונר חנוכה מאיר את חיינו ללא בית מקדש, ללא מנורת זהב ושמן טהור, הרי שתיקנו חכמים מטבע של ברכה. לא אמרו "להדליק נר בחנוכה", לאמור: הנר קיים וישנו עימנו. יש רק להציתו – כי אז יתלקח לשלהבת מאירה. (האדמו"ר בעל "שפת אמת").

ומוסיף האדמו"ר מגור בעל ה"שפת אמת": "לפיכך קרה הנס האחרון שלפני הגלות החשוכה נס חנוכה באור, כדי שיהיו שביבי אש אשר יאירו ויפיקו נוגה גם בחשכת הגלות האיומה. ומדוע נקבעה מצוות נר חנוכה אצל הפתח? כי ימי חנוכה הם פתח והתחלה לגאולה העתידה".

עניין חנוכה שקבעו הנס בנרות, מה שאין כן בשאר ניסים – בפסח ביציאת מצרים תאכלו מצות, בפורים ימי שמחה ומשתה, כנגד הגלות שהיה גם כן במצרים בחומר ובלבנים ובימי המן ביקש להשמיד השמדה גופנית, מה שאין כן בחנוכה – שישראל שרויין על אדמתם ולא גלו גלות גופנית, אלא רק גלות התורה "להשכיחם תורתך", לפיכך קבעוהו בנרות על שם הפסוק: "כי נר מצווה ותורה אור" (רבי זלמן שניאור מלאדי).

חנוכה הוא גם מלשון חינוך, על כן נקרא נר חנוכה, כי אור החנוכה הוא מחנך ומרגיל לאור העולם שיתגלה האור הגנוז בגאולה העתידה, על אור זה נאמר: "יהי אור", ונקבע נר חנוכה במקום נבואה לדורות, והוא חינוך לגאולה העתידה במהרה.

בספר "בני יששכר" כתב בשם הרב הצדיק הקדוש מורינו הרב פנחס מקוריץ זצוק"ל, שבכל חנוכה בשעת הדלקת הנרות מתגלה האור הגנוז, והוא אורו של מלך המשיח.

בידוע שאין אומרים הלל אלא על נס שהתרחש על ידי שינוי הטבע. לכן אין אומרים הלל בראש השנה וביום הכיפורים וגם לא בפורים, כי הלל אומרים על נס נגלה ולא על נס נסתר, שלא נשתנה בגינו מהלך הטבע. אם כך הדבר, שואל רבי צבי הירש את שאלת התלמוד: "מאי חנוכה?" אמנם גדול היה הנס שעזר הקב"ה להפיל רבים ביד מעטים, אך אם לא נשתנה אז מהלך הטבע, מה מקומה של אמירת הלל? ומשיב: "הנס הנגלה שנשתנו בגינו חוקי הטבע, הוא נס פך השמן שהיה בו חומר דליק רק ליום אחד, ומכוח עליון דלק שמונה ימים. שינוי זה בטבע הוא שהסב אליו את מוקד הנס של חנוכה, וקבעו בו את אמירת ההלל".

תלמידי רבי ישראל הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, מביאים בשם רבי פנחס מקוריץ ז"ל: "ל"ו נרות הם כנגד ל"ו המסכתות של הש"ס, כי התורה אור, ולכן מקיימים את נס חנוכה לדורות בדומה לאורה של תורה המאיר נתיבתנו לנצח".

בספר בראשית (ל"ב, ל"ב) נאמר: "ויזרח לו השמש", ומסבירים "לו" בגימטרייא 36, שהם סך הכל 36 נרות.

קיימים רמזים נוספים לחנוכה בתורה. כאשר מונים כ"ה תיבות מבראשית, התיבה ה-25 היא המילה "אור", רמז לנר חנוכה המאיר, וכאשר מונים "החניות במסעי ישראל במדבר", המקום הכ"ה הוא חשמונה, רמז לחשמונאים שנחו בכ"ה בכסלו.

ואם באור עסקנו, יש לציין שלכל החגים בהם נעשה נס לישראל יש קשר לאור. בפסח נאמר: "ולכל בני ישראל היה אור במושבותם". בחג הפורים נאמר: "ליהודים הייתה אורה ושמחה". ובחנוכה נס המנורה והנרות המאירים.

יש דורשים השם חנוכה בראשי תיבות: חנו-כ"ה, כלומר שחנו מאויביהם ביום כ"ה כסלו, ואבודרהם מסביר: חנוכה נוטריקון ח' נרות והלכה כבית הלל.


 

   
 
 


חזור לדף הבית של תקופות השנה
 
 
 הצג מאמרים נוספים של ר. אהובה
   הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו כדי לקבל מדי שבוע את רשימת המאמרים החדשים באתר. המנוי חינם וניתן לביטול בכל עת. הקליקו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם.
     להצטרפות
תגובה למאמרלראש המאמרשלח לחברגרסת הדפסה
מאמרים נוספים בנושא זה
טבת - חודש הטובות               אלול - חודש הרחמים והתשובה
טבת - חודש הטובות אלול - חודש הרחמים והתשובה

0 תגובות למאמר זה     

הוסף תגובה הוסף תגובה  
 
 

מה אנחנו עושים ואיך אתם יכולים לעזור?
אין אנו פועלים לשום מטרות רווח ואיננו נתמכים משום גוף או ארגון.
כל פעילות האתרים נועדה אך ורק כדי לזכות את הרבים ולעזור
לכל הפונים אלינו.

 
חיפוש
  
     
       מבצעי היום בחנות
 
 
 

 
המחיר שלנו: 8.80 $ USD
 
מחיר קטלוגי: 14.70 $ USD
 

 
המחיר שלנו: 85.20 $ USD
 
מחיר קטלוגי: 120.40 $ USD
 

 
המחיר שלנו: 8.80 $ USD
 
מחיר קטלוגי: 14.70 $ USD
 

 
המחיר שלנו: 8.80 $ USD
 
מחיר קטלוגי: 13.20 $ USD
 
 
כל הזכויות שמורות לברסלב ישראל 2004-2013
אודות ברסלב רדיו ברסלב פורום ברסלב חנות ברסלב צור קשר תרומות
 
http://www.breslev.co.il
 
 
Designed by IGDM Company