א בטבת תשע"ה / יום שלישי 23 דצמבר 2014 | פרשת השבוע: ויגש
 
  הוסף למועדפים     הפוך לעמוד הבית  
 
   
    הירשם    |    התחבר
  
    החשבון שלי     מעקב הזמנות     עזרה
 
 
  המדינה שלי:  
  ארצות הברית   
 
   שפה:  
  עברית   
 
   המטבע שלי:  
  דולר ארה"ב   
 
   
עמוד הבית ברסלב יהדות משפחה וזוגיות חגים ומועדים רוחניות חברה סיפורים מהחיים
   השקפה יהודית     עם ישראל     תרבות יהודית     תקופות השנה             
 
  הצג את כל הקטגוריות...  
 
 
      
 
תקופות השנה  
 
דף ראשייהדותתקופות השנהחודש כסלו
 
  חיפוש מתקדם
   מאמרים
 
   חיפוש
 
              
 

חודש כסלו     חודש כסלו

כדי שאדם ירגיש את הנס העל טבעי, עליו להתעלות אף הוא למדרגה גבוהה מן הטבעיות. דבר זה עושים בחודש כסלו בעזרת נרות חג החנוכה, שהוא הפתח וההתחלה לגאולה העתידה...



       


כדי שאדם ירגיש את הנס העל טבעי,
עליו להתעלות אף הוא למדרגה גבוהה
מן הטבעיות. דבר זה עושים בחודש
כסלו בעזרת נרות חג החנוכה, שהוא
הפתח וההתחלה לגאולה העתידה...


כסלו הוא השם הבללי של החודש, ובמקרא הוא נקרא החודש התשיעי לניסן ראש חודשים.

מזלו של החודש הוא הקשת, שכן הקשת נראית בימי הגשמים, כאשר הגשמים והשמש ממשמשים בערבוביה. הקשת הראשונה שנראתה בענן אחרי המבול אף היא נראתה בחודש כסלו.

האירוע המרכזי בחודש כסלו הוא ניצחון החשמונאים על היוונים, זאת כאשר אנטיוכוס האכזר שאף להשליט את האלילות היוונית ביהודה, אסר על קיום מצוות התורה, מצוות קידוש החודש, שבת ומילה, ואף גזר שכל יהודי יכתוב על קרני השור שאין לו חלק באלוקי ישראל. חלק מהעם התייוונו, וכמעט שנשתכחה תורה מישראל.

זכה עם ישראל שקם קומץ קטן מהשרידים שבעם שנותרו נאמנים להשם ולתורתו, ובראשם מתתיהו בן יוחנן הכהן ובניו, והרימו את דגל המרד נגד האימפריה היוונית האדירה, אם כי הסיכויים לניצחון על פי דרך הטבע היו קלושים, מכיוון שהם היו מעטים נגד רבים. אך בעזרת הקב"ה גברה הקדושה על הטומאה, ובני החשמונאים אכן נצחו את היוונים וגירשו אותם מהארץ. אחת ממלחמות הגבורה ששאבה השראתה מהברית שבין ישראל ותורתו, היא מלחמת החשמונאים המעטים באויביהם היוונים הרבים שנסתיימה בניצחון המעטים. כך ניסחו חכמי התלמוד את מאורעות אותה מלחמה הרואית שנותרה חרותה בחיי עם ישראל עד עצם היום הזה.

על הנאמר בתפילת שמונה עשרה: "מסרת גיבורים ביד חלשים" שואל בעל "קדושת הלוי": "הרי חשמונאי ובניו גיבורים גדולים היו", ומשיב: "שכוונת הכתוב להדגיש את שפלות רוחם, ולא לתלות את ניצחונם מחמת גבורתם, כי אם מאת השם הייתה זאת, הניצחון רק בעזרת אלוקי ישראל, וכאשר גברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד בלבד של שמן מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו להדליק אלא ליום אחד, ונעשה בו נס והדליקו בו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה".

בדברי הרמב"ם נאמר: מצוות נר חנוכה מצווה חביבה היא עד מאוד, וצריך אדם להיזהר בה כדי להודיע הנס, ולהוסיף בשבח הא-ל, ולהודות לו על כל הניסים שעשה לנו. הרי שאין לו אלא פרוטה אחת ולפניו קידוש היום והדלקת נר חנוכה – מקדים לקנות שמן להדליק נר חנוכה, שיש בו זיכרון הנס. על הדלקת נרות חנוכה ופרסום הנס, מסרו יהודים את נפשם בכל הדורות.

צדיקים ואנשי מעשה, אדמו"רים מעניקים לעם ישראל מהגיגיהם ומחכמתם. הרבי רבי מנחם מנדל מקוצק אמר: ב"על הניסים" אומרים: "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל", היינו, החדירו כל כך לליבם את כוח הנס, כדי שייתנו דעתם לנס המתרחש תמיד בכל עת ובכל שעה.

עיקר קביעת ימי חנוכה הייתה בשביל שהיו מנצחים את היוונים, אלא שנראה היה הדבר כניצחון טבעי ללא ניסים כלל, כי אם מכוחם וגבורתם. לפיכך נעשה הנס על ידי נרות המנורה, כדי שידעו שהכל היה בנס מהשם, וממילא ייוודע, שגם המלחמה שניצחו ישראל, הכל היה בניסים ("נר מצווה" למהר"ל מפראג).

אנו אומרים בחנוכה: "על הניסים ועל הנפלאות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה" – כשם שהתרחשו ניסים בימים ההם – כך מתרחשים הם בזמן הזה, כדי שירגיש אדם את הנס העל טבעי – שומה עליו שיתעלה אף הוא למדרגה גבוהה מן הטבעיות. דבר זה עושים על ידי נרות חג החנוכה. (רבי לוי יצחק מברדיטשוב).

נס חנוכה קיים לדורות. כשם שבימי החשמונאים קרה הנס, והדליקו מנורה בלי שמן – מתרחש גם לנו נס כזה, ונר חנוכה מאיר את חיינו ללא בית מקדש, ללא מנורת זהב ושמן טהור, הרי שתיקנו חכמים מטבע של ברכה. לא אמרו "להדליק נר בחנוכה", לאמור: הנר קיים וישנו עימנו. יש רק להציתו – כי אז יתלקח לשלהבת מאירה. (האדמו"ר בעל "שפת אמת").

ומוסיף האדמו"ר מגור בעל ה"שפת אמת": "לפיכך קרה הנס האחרון שלפני הגלות החשוכה נס חנוכה באור, כדי שיהיו שביבי אש אשר יאירו ויפיקו נוגה גם בחשכת הגלות האיומה. ומדוע נקבעה מצוות נר חנוכה אצל הפתח? כי ימי חנוכה הם פתח והתחלה לגאולה העתידה".

עניין חנוכה שקבעו הנס בנרות, מה שאין כן בשאר ניסים – בפסח ביציאת מצרים תאכלו מצות, בפורים ימי שמחה ומשתה, כנגד הגלות שהיה גם כן במצרים בחומר ובלבנים ובימי המן ביקש להשמיד השמדה גופנית, מה שאין כן בחנוכה – שישראל שרויין על אדמתם ולא גלו גלות גופנית, אלא רק גלות התורה "להשכיחם תורתך", לפיכך קבעוהו בנרות על שם הפסוק: "כי נר מצווה ותורה אור" (רבי זלמן שניאור מלאדי).

חנוכה הוא גם מלשון חינוך, על כן נקרא נר חנוכה, כי אור החנוכה הוא מחנך ומרגיל לאור העולם שיתגלה האור הגנוז בגאולה העתידה, על אור זה נאמר: "יהי אור", ונקבע נר חנוכה במקום נבואה לדורות, והוא חינוך לגאולה העתידה במהרה.

בספר "בני יששכר" כתב בשם הרב הצדיק הקדוש מורינו הרב פנחס מקוריץ זצוק"ל, שבכל חנוכה בשעת הדלקת הנרות מתגלה האור הגנוז, והוא אורו של מלך המשיח.

בידוע שאין אומרים הלל אלא על נס שהתרחש על ידי שינוי הטבע. לכן אין אומרים הלל בראש השנה וביום הכיפורים וגם לא בפורים, כי הלל אומרים על נס נגלה ולא על נס נסתר, שלא נשתנה בגינו מהלך הטבע. אם כך הדבר, שואל רבי צבי הירש את שאלת התלמוד: "מאי חנוכה?" אמנם גדול היה הנס שעזר הקב"ה להפיל רבים ביד מעטים, אך אם לא נשתנה אז מהלך הטבע, מה מקומה של אמירת הלל? ומשיב: "הנס הנגלה שנשתנו בגינו חוקי הטבע, הוא נס פך השמן שהיה בו חומר דליק רק ליום אחד, ומכוח עליון דלק שמונה ימים. שינוי זה בטבע הוא שהסב אליו את מוקד הנס של חנוכה, וקבעו בו את אמירת ההלל".

תלמידי רבי ישראל הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, מביאים בשם רבי פנחס מקוריץ ז"ל: "ל"ו נרות הם כנגד ל"ו המסכתות של הש"ס, כי התורה אור, ולכן מקיימים את נס חנוכה לדורות בדומה לאורה של תורה המאיר נתיבתנו לנצח".

בספר בראשית (ל"ב, ל"ב) נאמר: "ויזרח לו השמש", ומסבירים "לו" בגימטרייא 36, שהם סך הכל 36 נרות.

קיימים רמזים נוספים לחנוכה בתורה. כאשר מונים כ"ה תיבות מבראשית, התיבה ה-25 היא המילה "אור", רמז לנר חנוכה המאיר, וכאשר מונים "החניות במסעי ישראל במדבר", המקום הכ"ה הוא חשמונה, רמז לחשמונאים שנחו בכ"ה בכסלו.

ואם באור עסקנו, יש לציין שלכל החגים בהם נעשה נס לישראל יש קשר לאור. בפסח נאמר: "ולכל בני ישראל היה אור במושבותם". בחג הפורים נאמר: "ליהודים הייתה אורה ושמחה". ובחנוכה נס המנורה והנרות המאירים.

יש דורשים השם חנוכה בראשי תיבות: חנו-כ"ה, כלומר שחנו מאויביהם ביום כ"ה כסלו, ואבודרהם מסביר: חנוכה נוטריקון ח' נרות והלכה כבית הלל.



   
       


תגובה למאמר    תגובה למאמר
   הצג מאמרים נוספים של ר. אהובה
   חזור לדף הבית של תקופות השנה




לראש המאמר    לראש המאמר       שלח לחבר    שלח לחבר          שתף       גרסת הדפסה    גרסת הדפסה


 הצטרפו לרשימת התפוצה הצטרפו לרשימת התפוצה
 
 
  
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו כדי לקבל מדי שבוע את רשימת המאמרים החדשים באתר. המנוי חינם וניתן לביטול בכל עת. הקליקו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם.

   

 מאמרים נוספים בנושא זה מאמרים נוספים בנושא זה
 
 


  0 תגובות למאמר זה     

הוסף תגובההוסף תגובה    הוסף תגובה    

 
 
  
יעמדו על הברכה    ולהבדיל לע"נ:
אמיל רוזנבלט וב"ב
רחמים מנחם מצרפי וב"ב
אביב הפטול וב"ב
אייל סופר וב"ב
גיא בן סימון וב"ב
   יפעת בת יהודית
שרה בת רוחמה
שרה בת יחזקאל
 
מה אנחנו עושים ואיך אתם יכולים לעזור?
 
אין אנו פועלים לשום מטרות רווח ואיננו נתמכים משום גוף או ארגון.
כל פעילות האתרים נועדה אך ורק כדי לזכות את הרבים ולעזורלכל הפונים אלינו.
 
לחץ כאן כדי להיות שותף
  
 
 
 מבצעי היום בחנות מבצעי היום בחנות
 
 
 
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 
 
  •  
     
  •  
     
  •  
     
  •  
     
  •  
     
  •  
     
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 הכי מדובר הכי מדובר
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 הכי נקרא הכי נקרא
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 Facebook Facebook
 
 
 
 רשימת תפוצה רשימת תפוצה
 
 
 
הכניסו כתובת:   
 
   
 

 
 



  
 
 
פתח ארגז כלים