ישועה כהרף עין!

אני לא מאמינה… אחרי חמש שנים המזגן שלי פועל בדיוק כפי שציפיתי ורציתי שיעבוד. ח-מ-ש ש-נ-י-ם-!-!-!

והנה הסקופ.

כשעלינו לישראל גרנו בדירה עם מערכת מיזוג מרכזית. ברוב הדירות שראיתי יש יחידות מיזוג בודדות שמותקנות באזורים שונים של הבית. כשנכנסו לדירה, השכנה שלנו הראתה לי איך להשתמש בשלט של המזגן ואיך לכוון את הטיימר כך שמזגן יפעל בשבת.

ואני כאילו, "טיימר? את אמיתית?!?" מה קרה ללחצן ההגדרה שמכוון את הטמפרטורה כדי שהמזגן יפעל ויכבה בצורה אוטומטית? היא הסתכלה עלי עם מבט כזה כאילו גילתה את העין השלישית שלי. שלוש שנים והרבה מאוד עצבים בשבתות שבאו אחרי השבת הראשונה אותה עשינו בדירה הזו, עברנו לדירה בה אנו גרים עכשיו. ושוב, בעל הבית הראה לנו איך להשתמש בטיימר.

תאמינו לי, לא שמרתי את התלונות שלי לעצמי. זה בלתי אפשרי. את הנושא הזה העליתי בכל הזדמנות ובכל שיחה שהייתה לי עם אנשים בחמש השנים שחלפו. לא יכולתי להבין, בחיי, למה יצרני המזגנים לא השתמשו בהיגיון הבריא שלהם כדי ליצור איזשהו לחצץ של כיוונון הטמפרטורה כך שהמזגן יפעל באופן אוטומטי, יווסת את עצמו, יפסיק, יפעל שוב, יפסיק, שוב… ומה שהכי שיגע אותי, זה שיש דבר כשרוצים לחמם את הבית! אין אופציית טיימר לחימום.

אף אחד לא הצליח לענות על השאלות שלי. אף לא אדם אחד. עכשיו אני באמת תוהה אם משהו לא בסדר אצל כולם. האם מוחם של האנשים נמס מרוב החום? האם זו דמנציה? או שמא חיסון כלשהו שהשפיע קשה על המוח?

מאמרים נוספים בנושא:

עולה ויורד

המתנה המתוקה של החושך

תניחו את הכוס

הכל מתנה

בוקר טוב כאן הקב"ה

מתנות קטנות

האבנים הגדולות של החיים

לא ביום אחד

להזיז את הגבינה
השם אמר לי

תספרו את הברכות

יום מלא צבעים

במהלך השבוע לא הפריע לי להדליק ולכבות את המזגן כל חמש דקות, כל זמן שהשלט היה בהישג ידי. אבל כשהוא לא היה, התפללתי שהיד שתי תתארך כמו זו של בתיה בת פרעה כשמשתה את משה רבינו ע"ה מהנילוס. אם הייתה לי יד קסמים כזו, הייתי משתמשת בה לכל מיני דברים – כמו לשלוף משהו מהמקרר כדי לנשנש, או לכבות את האור בחדר כשאני כבר בתוך המיטה, אפילו לעשות 'נו, נו, נו' לילדים שלי עם היד כשאני בצד השני של הבית. זה היה מגניב. כן, הרבה דברים נפלאים אפשר לעשות עם יד ארוכה וקסומה שכזו… ואני לא עצלנית, אני פשוט מלאה באנרגיות וממש לא רוצה להוסיף להתחממות כדור הארץ יותר ממה שכולנו כבר סובלים.

בחזרה לסאגת המזגן שלי. בכל שבת בקיץ פינת האוכל שלנו עוברת תהפוכות קיצוניות – מחום בלתי נסבל לקור בלתי נסבל תוך מספר דקות בודדות. ואז, כשהמזגן נכבה, שוב חוזר החום הבלתי נסבל, כאילו היא סובלת מאיזו הפרעה דו קוטבית. הנה דרך ממש לא נעימה להעביר את סעודות השבת…

אז איך פתאום בקסם שכזה הפתרון התנוצץ לו? ובכן, זה בכלל לא קשור לבירור מעמיק של איך השלט פועל. אלא, לאולטימטום שהצבתי לבעלי: או שהוא מדבר עם בעל הבית שירכיב לנו יחידות מיזוג בכל חדר או אנחנו עוברים דירה. על מערכת מיזוג מרכזית לא היה בכלל על מה לדבר.

אני יודעת, אתם כמו ,'הלו?!? אין מזגן בחדרים? איפה את חיה, בגיהינום?'… הייתי צריכה להיות כזאת נודניקית עד שבעלי הסכים לדבר עם בעל הדירה. אמרתי לו שאנחנו חיים בשנת 2016 ואנחנו אנשים מתקדמים. נמאס לי לישון עם חדר עמוס באוויר חם. גם הרגשתי נורא שהילדים שלי מרגישים חום בלתי נסבל שמפריע להם (ולי) לישון.

ניסי ניסים, בעל הדירה הסכים לעשות את זה! כמובן, הוא העלה את מחיר השכירות בהתאם, אז אני מניחה שזה לא נס כזה גדול. בכל מקרה, התחלתי להתעניין ותוך כדי שיחה עם טכנאי מיזוג אוויר שנקלע לסביבה, שאלתי אותו למה אני לא יכולה לעשות את הפעולה הפשוטה של כיוונון טמפרטורה מסוימת ושהמזגן יפעל ויכבה מעצמו. "בטח שיש" הוא אמר לי והסתכל עלי כאילו צנחתי מהירח, "פשוט, תכווני אותו למצב 'טיפה', ציור של טיפה בשלט".

אתה רציני?!?

אני חושבת שזה הסוד הכי שמור כאן במקום מגוריי. אני עדיין המומה שמעט מאוד אנשים יודעים ממנו. אם אתם נמנים על אלה שכן, אז הרשו לי לומר לכם: אתם ברי מזל!

וכך למדתי שלושה שיעורים מאלפים מחמש השנים שחלפו, אותן חייתי כמו האדם הקדמון במערות:

הראשון – הסבל שלי אילץ אותי לנסות למצוא פתרון. וכשזה נמצא, עוד פתרון צץ לו בסביבה אפילו מבלי לבקש אותו. הגיוני? נפלא. כי זה כמו שתי ישועות במחיר של אחת.

השני – הקב"ה בורא את התרופה למכה עוד לפני שזו מכאיבה. הפתרון תמיד שם, אתם רק צריכים להיות כאלה מבורכים כדי לראות אותו מספיק ברור. וכשמגיע הזמן הנכון, הקב"ה יפקח את עיניכם ויאפשר לכם לראות אותו שם, מונח ומחכה רק לכם.

השלישי – ישועת השם כהרף עין!

שיעור בונוס: משתלם להיות נודניק.

אבל השיעור הגדול מכולם הוא – להודות לבורא עולם על כל אתגר בחיינו, כי זה קיצור דרך נפלא לקבל את הישועה כאן ועכשיו! אז תתחילו כבר עכשיו, קראו את ספרו משנה החיים של הרב שלום ארוש – שעריו בתודה ואמרו תודה לבורא עולם כל יום לפחות חצי שעה על הכל!

עכשיו אני תוהה מה היה קורה אם הייתי אומרת תודה על הבעיה הזו במשך חמש השנים שחלפו. מה לעשות, אני לומדת לאט…