יש לי טרשת נפוצה, תודה.
מה עושה אדם שיום אחד קם בבוקר ומגלה שהוא חולה בטרשת נפוצה? יש מי שיראה בזה את סוף הדרך, ויש מי שיראה את האור שבקצה המנהרה ויאמר תודה.
שלושה חודשים עברו מאז שאמרתי לאלוקים תודה על המתנה שהוא נתן לי – טרשת נפוצה. היו אלה שלושה חודשים של דמעות, הרבה דמעות, צחוק, אושר לא צפוי, תשובה מעומק הלב… אז אתם מבינים, יש לי עוד מלא סיבות לומר לו תודה על המחלה שנתן לי.
אני יודעת שהווידוי הזה נשמע קצת מקומם, אבל הוא יוצא ממני אחרי שפספסתי את כל התפילות והשמחה בבית הכנסת בחג השבועות, החג האהוב עלי שהשנה בא צמוד לשבת, שלושה ימים של התעלות רוחנית. אתם בטח שואלים, איך מחלה כזו יכולה להוות פריצת דרך מבורכת בחיי, ולא המחבלת וההורסת את האושר שלי? האמת, לא צריך מחלה כזו או אחרת שתאפשר לי להיות לבד עם עצמי, לבדוק ולחפש ביסודיות בכל חלק שבי את הקריאה להחלמה רגשית, להתחרט, והכי חשוב – ללמוד לומר תודה על הכל. היא הקרש קפיצה להעלות את הנשמה למקום גבוה יותר.
אבל גם ידעתי שהיא חייבת להיות מחלה שתשאיר את המוח שלי שלם ללא פגע, ושהגוף שלי יהיה מספיק חזק לגרור אותי לבית הכנסת וחזרה. ללמוד קצת דברי מוסר ולאחוז בניצוצות הבוערים שבין בני אדם. זו משימה לא פשוטה. המוח שלי מחפש כל הזמן, והגוף שלי מכריח אותו להכיר בטבע המובן מאליו הקיים ברוב הפעולות של בני האדם. הדרמה בקשר שביניהם נעלמת לאט. הרגעים העדינים והנבחרים שבחיים והתקשורת הכי אישית ופרטית, מתחלפת בתקשורת עם בורא עולם. העיסוקים של בני האדם חייבים להיות עם כבוד וידיעה ברמה הכי גבוהה – בשביל עצמנו ובשביל אחרים, ולו רק כדי שנהיה כולנו חלק מהמשוואה.
מאמרים נוספים בנושא:
החיים לא משאירים מקום למרחק ביני לבין התפילה, או ביני לבין אלוקים. אני מחפשת באובססיביות את הנחמה שלו כמו את הנשימה הבאה שלי. לפעמים אני נשברת והיצר הרע מצליח לשכנע אותי שאלוקים לא קרוב. וכשאני מאמינה לו, הפחד מהמחלה מתעצם, הביטחון נופל לרצפה והרצון להמשיך מזדעזע כמו רעידת אדמה איומה.
רק הלימוד והעקשנות שבאים מתוך האמונה והתפילה האישית מספיק חזקים להשאיר אותי שלמה ללא פגע, עם חיוך על הפנים וגם עם אחד כזה בלב. אבל כשהם נעלמים, המחלה כמו יוצאת אל הקרב ומתקיפה את החיים, מגייסת את כל מה שרק אפשר נגדי, אפילו את החסרונות. מה שאני צריכה הופך למשהו גדול יותר ממה שאני כבר יודעת. הפוטנציאל לעתיד טוב יותר נעלם מהאופק.
לא מזמן שרדתי נפילה כזו, כשחשבתי שהטוב של בורא עולם אלינו לא קיים. עצם הידיעה והניצחון, אם כי הכואב, גורמים לי לחדד את המודעות ולהבין את ההבדל בין להשתמש באמונה ובין הזמנים בהם אני שוכחת להשתמש בה, או אפילו מסרבת להאמין שזה נכון.
ההכרזה הרגילה שלי, שאני שמחה ומודה לבורא עולם שיש לי MS, כפי שהיא נקראת בקיצור, חייבת להיות ממוזגת עם הידיעה שהיא זו שהביאה אותי לדרגות נפלאות באמונה. באמונת חיים. בלעדיה, לא היו לי תשובות. עם האמונה, לכל סימן שאלה שעולה לי בראש יש סימן קריאה.
ובגלל שאני כל כך קרובה לזה, אני יודעת שזו הבחירה שכל אחד מאיתנו צריך לעשות. ההשלכה או הסירוב להשתמש בכלי האמונה היא דרך בטוחה לנפילה כואבת, לצער והמון פחד.
אולי גם זה יעניין אתכם:
חשבתי על העניין הזה קצת. איך אני, למשל, זוכרת להשתמש באמונה ברגעים הקשים והמסובכים של החיים האלה? פניתי למקום בו הרפואה שלי יכולה להתחיל – לשלוש עשרה מידות האמונה, כשהראשונה בהן היא ה"אני מאמין באמונה שלמה"!
נכון, לא קל לומר תודה לבורא עולם כשכל העולם קורס סביבך, אבל זה מאוד הכרחי. נכון, גם לא קל לזכור, לכן מצאתי דרך לעשות את זה ולא לשכוח. תליתי בבית בכל מקום אפשרי – על המראה, על המקרר, על ארונות המטבח, על הקירות, איפה שרק תרצו – מגנטים ושלטים קטנים וחמודים כאלה, וקראתי את מה שכתוב בהם גם כשלא הייתי צריכה. גם כשלא היה קשה. גם ברגעים שהשמש זרחה למרות המחלה. הם כמו הצהרות. הם שם כדי להזכיר, הם שם כדי שאמשיך לרצות להישאר. יש את המגנט הזה שעל המקרר אותו אני ממש אוהבת – הרקע הוא תמונה של זריחה ובאמצע כתובים הדברים הבאים:
בוקר טוב!
כאן הקדוש ברוך הוא.
אטפל אישית בכל בעיותיך היום.
אינני זקוק לעזרתך.
אין לך מה לדאוג.
נשאר לך רק להירגע ולחייך.
שיהיה לך יום נפלא.
הקיפו את עצמכם בדיבורים המתוקים האלה, הרבה לפני שהבעיות יזכירו לכם שזה מה שצריך לעשות. חזקו את עצמכם עם אמונה, הרבה לפני שתצטרכו להתחזק מכורח הנסיבות. בקשו מבורא עולם שיעזור לכם לזכור את האמונה ברגעים שאתם הכי הרבה צריכים אותה.
לא, זה לא היה קל לומר "תודה, אבא". האדם שאני היום הוא לא האדם שהייתי לפני שחליתי ואמרתי תודה. תהיו מוכנים לשינויים, כי הם יקרו. צפו לניסים, לטוב ביותר בחיים שלכם. הכל מתחיל עם מילה אחת קטנה, אבל ענקית – תודה!
ו' תמוז התשע"ה
6/23/2015
מדהים! כל הכבוד לך!
בתור אחד שגם חולה במחלה כרונית התחברתי מאוד למה שכתבת. הסיפור שלך חיזק אותי מאוד! זה היה כמו לקרוא לעצמי מחשבות מהראש שלי בדיוק. חזרתי בתשובה דווקא בגלל המשבר הרפואי שנפל עלי באמצע החיים. כי יש דברים שאפשר לעבור רק עם אמונה באלוקים. גם אני אומר תודה על המחלה שלי, על הניסיון הזה שעל ידי עמידה בניסיון מתגברים ומתעלים ולבסוף מרוויחים! מאחל לך רפואה שלמה ובריאות!
ו' תמוז התשע"ה
6/23/2015
בתור אחד שגם חולה במחלה כרונית התחברתי מאוד למה שכתבת. הסיפור שלך חיזק אותי מאוד! זה היה כמו לקרוא לעצמי מחשבות מהראש שלי בדיוק. חזרתי בתשובה דווקא בגלל המשבר הרפואי שנפל עלי באמצע החיים. כי יש דברים שאפשר לעבור רק עם אמונה באלוקים. גם אני אומר תודה על המחלה שלי, על הניסיון הזה שעל ידי עמידה בניסיון מתגברים ומתעלים ולבסוף מרוויחים! מאחל לך רפואה שלמה ובריאות!