לשבת בצל האמונה

במשך שבעה ימים אנו מצווים
לשבת בסוכה. ומה זה אומר?
לשבת בצל האמונה. להיות עטופים
בחום ובהגנה המתוקה של בורא
עולם.  
 
 
אחרי ימים של התעלות רוחנית, אחרי שעמדנו לפני בורא עולם ביום הכיפורים כמו מלאכים, אנו מקבלים תוספת אדירה של התעלות והתענגות על מצוות מיוחדות אותן אנו מקיימים בחג הסוכות, כשהמצווה המרכזית היא הישיבה בסוכה.
 
על פי ההלכה, יש לכוון בעת הנחת הסכך שאנו עושים את הסוכה, זכר לשבעת ענני הכבוד שהקיפו את עם ישראל במדבר, וכן לכוון בפסוק "לְמַעַן יֵדְעוּ דורותֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וגו'" (ויקרא כג). ובכל פעם שנכנסים לסוכה יש לכוון מחדש בכוונה זו, שהפירוש הפשוט לזה הוא – להיזכר שהקב"ה שמר והגן עלינו במדבר וסוכך עלינו. ובמילים אחרות, לזכור את האמונה.
 
זו הסיבה שהזוהר הקדוש מכנה את הסוכה "צילא דמהימנותא" – צל האמונה. וזה דבר מאוד מיוחד למצוות הסוכה. למרות שכל תרי"ג המצוות תכליתן להביא את האדם לאמונה, כמו שנאמר: "בא חבקוק והעמידן על אחת – צדיק באמונתו יחיה", כן "כל מצוותיך אמונה", וכפי מה שכותב רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, ל"ז): "שתכלית כל התורה והמצוות היא לדעת את השם יתברך ולהכיר אותו יתברך" וכו', אולם זה לא מפורש במצוות עצמן. אלא, הכל מצד עומק הדברים, וכבר האירו את עינינו חכמי ישראל בכל הדורות והורו לנו לכוון בכל התורה והמצוות על מנת לזכות באמונה.
 
לעומת זאת, במצוות סוכה העניין הזה מפורש בפשטות בתורה עצמה, שכל תכליתה לזכור את האמונה: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות וכו'" – זה עיקר מצוות סוכה: לזכור כיצד בורא עולם ליווה אותנו במדבר והגן עלינו. הלך איתנו כמו צל הסוכה ממש, כמו שכתוב "ה' צילך". כך צריך כל אדם בכל רגע לחיות את האמונה שבורא עולם מגן ומסוכך עליו תמיד. עוזר לו, מסייע, תומך בו, כי עליו הרי נאמר "מלך עוזר ומושיע" (מתוך תפילת שמונה-עשרה שאנו אומרים שלוש פעמים בכל יום, כל יום).
 
מצוות הסוכה, אם כן, היא כל כולה אמונה. לכן אנו יושבים שבעה ימים בצל הסוכה, בצל האמונה. לזכור הלאה, למשך כל השנה ולאורך כל החיים, שבורא עולם הוא המסוכך עלינו, הוא המקיף אותנו. לכן יש הלכות מפורשות שדפנות הסוכה צריכות להקיף כראוי את הסוכה וסכך שמצל כראוי. וכן, חיוב לשהות כמה שיותר בתוך הסוכה וממש לחיות בתוכה – לאכול, לישון, לטייל בתוכה, כמובא בהלכה, כדי להזכיר לנו שכך צריכים להיות החיים שלנו בכללותם – חיים בתוך האמונה.
 
רבי נחמן מברסלב כותב (ליקוטי מוהר"ן מ"ח) שכל הדיבורים שאנו מדברים בסוכה צריכים להיות סביב דיבורי תפילה ואמונה, משום שאז זוכים לחדש את הכוחות ולהיוולד מחדש, וכדבריו: "…וְהַדִּבּוּרִים שֶׁאָדָם מְדַבֵּר בְּכחַ, הֵם עַצְמָן הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא (יְשַׁעְיָה נ"א): "וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ", כִּי הֵם עַצְמָם דְּבַר ה', וְהֵם "כּחַ מַעֲשָׂיו" (תְּהִלִּים קי"א), וְהַמַּאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, הֵם בְּחִינַת חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פ"ט): "כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" וְהַחֶסֶד הוּא בְּחִינַת סֻכָּה, בְּחִינַת חִבּוּק, וְזֶה "וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ", אֲזַי "וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ", שֶׁהִיא בְּחִינַת סֻכָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת צֵל יָד, חִבּוּק יַד יָמִין (זהַר פִּינְחָס רי"ד:): אֲבָל הַדִּבּוּרִים שֶׁאֵינָם דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, אֲזַי גּוֹרֵם שֶׁנִּתְעוֹרֵר סֻכַּת נוֹצְרִים, סֻכַּת עַכּוּ"ם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קמ"ד): "אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר", שֶׁהוּא חִבּוּק דְּסִטְרָא אָחֳרָא…"
 
עיקר כוח הסוכה וסגולה, כך מלמד רבי נחמן, הא להמשיך על האדם את האמונה ואת השמירה, והכל – תלוי בפיו של האדם, דבר שמרמז על כל החיים בכלל. כי עיקר כוח האמונה תולה בפיו של האדם. לכן נאמר בסוכה שצריכים לשבת בה באותו אופן שגרים בבית, "תשבו כעין תדורו" אומרים חז"ל, והפשט לכך הוא – להכניס לסוכה את הכלים הנאים כמו אלה שיש בבית. והעומק של דברים אלה הוא, שהישיבה בסוכה, עם כל קדושתה – שמדברים דברי אמונה ותפילה ומכוונים תמיד לזכור את ההשגחה של בורא עולם וההגנה שלו עלינו – כל זה צריך להיות כל השנה, לא רק בשבעת ימי חג הסוכות, אלא גם כשאנו גרים בבית. הרי נאמר "תשבו כעין תדורו", ואם הישיבה בסוכה צריכה להיות ישיבה של אמונה זה צריך להיות גם בדיור הרגיל, בכל ימות השנה.
 
והסוכה היא גם מקום של שמירה הגדול ביותר, כפי שמרומז בשם הזוהר הקדוש ובדם הספרים הקדושים, וכן כפי שאומר רבי נחמן (שם) שבסוכה מתקיים "בצל ידי כיסיתיך", שזה בחינת חיבוק יד ימין. שבורא עולם מחבק ומגן על האדם בחסדו, משום שהאמונה היא השמירה הגדולה ביותר בעולם, והיא מקיפה אותו מכל צדדיו. וזה, כמובן, לא רק בסוכות או בישיבה בסוכה, אלא כל הזמן – גם כשאדם נמצא בביתו הרגיל, כי אם במקום ארעי ורעוע כמו הסוכה יש שמירה כזו גדולה ועצומה, כל וחומר בבית הקבוע של האדם שעשוי קירות וגג מוצקים.
 
וכמובן, הכל תלוי בפיו של האדם, בדיבורים שיוצאים מפיו – תפילה ואמונה, חיזוקים והתעוררות, אותם הוא יכול למשוך במיוחד בימים אלה לכל ימות השנה מאורה של הסוכה, לזכור שבורא עולם הוא השומר ומגן עליו, ולזכות ל"ימינו תחבקני" – שיתגלה חסדו של הבורא, ולגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.