משבר, זה טוב או רע?

רבים הם השואלים, לומדים או מחפשים פתרונות ועצות לשאלת השאלות, לבעיה שנמצאת תמיד על השולחן: משבר - זה טוב או רע?

4 דק' קריאה

עדנה קדוש

פורסם בתאריך 04.04.21

רבים הם השואלים, לומדים או מלמדים, מחפשים פתרונות ועצות לשאלת השאלות, הבעיה שנמצאת תמיד על השולחן – איך מתמודדים עם משבר?

 

אז ככה, תשובה על השאלה הזו אפשר למצוא, ובטונות, בחיפוש באינטרנט, בסדנאות הרבות שצצות כל הזמן כמו פטריות אחרי הגשם, בספרות מקצועית, במאמרים ודעות של קואצ'רים, מטפלים מכל הסוגים, אינסוף מילים ותיאורים של שלבי עבודה בהתמודדות עם משברים…

 

אבל, זאת לא השאלה הנכונה.

 

מה כן?

 

ובכן, השאלה הנכונה היא – למה יש משברים?

 

אנחנו יודעים באופן פשוט שבנושאים בהם יש לנו הבנה והסכמה, יש לנו מוטיבציה ועשייה. כאשר אין לנו הסכמה, אין לנו רצון ומוטיבציה. זאת המשוואה.

 

למשל, חייל בצבא, אם הוא אוהב את הצבא והוא בהסכמה פנימית לעבור את מה שהוא עובר בצבא, הרי שגם כאשר יש קשיים, מסעות, אימונים ומאמצים – יש לו מוטיבציה, הוא מצליח או אפילו הופך למוביל. לעומתו, חייל שרק מחכה לסיים את השרות ולחזור הביתה, אם אין לו רצון ומוטיבציה להישאר בצבא, כאשר יהיו לו משברים או יתבקש להתאמץ – הוא יתנהג בהתאם.

 

עוד דוגמה?

 

בבקשה.

 

צנחן עומד בדלת המטוס לקראת צניחה. האמת, זה מצב מפחיד. אם הוא בהסכמה שהוא רוצה להיות צנחן – הוא יקפוץ ויצנח. אבל אם הוא לא רוצה להיות צנחן – הוא לא יוכל לקפוץ מהמטוס.

 

הדוגמאות הן הרבות, אך עיקר המסר הוא: שדברים אלה נוגעים לכל התמודדות עם משברים שאנו חווים. אם האדם יבין ויסכים לחוות את המשבר – הוא יתמודד איתו כראוי! אם אין לו הסכמה וקבלה – תהיה כאן בעיה גדולה בהתמודדות. כי אם הוא מתנגד למשבר, הרי שדרכו תהיה מלאה בהתנגדות, ווכחנות, תלונתיות, כעס ועוד הרבה דברים מהצד השלילי שילוו את ההתמודדות ויהפכו אותה לבלתי נסבלת.

 

יש שתי הנחות בסיס בנושא זה:

 

הראשונה – העולם והחיים מלאים בדברים "שבורים", והעבודה שלנו היא לתקנם.

 

השנייה – יש בכל אדם נקודה גבוהה ונקודה נמוכה, והעבודה שלנו היא לחבר ביניהן.

 

הבנת שתי הנחות הבסיס הללו יוצרת מרחב של תיקון, מרחב של אהבה, קשר חיובי עם עצמי והעולם שסביבי. וזה, כמובן, עיקר הריפוי!

 

מאמרים נוספים בנושא:

אתגרי החיים

אתגר החושך

האתגר של הלל

לא ביום אחד

להזיז את הגבינה
השם אמר לי

להתהלך יחידי בשוק

תחשוב טוב, יהיה טוב

המפתח והדרך השלישית

אל תפסיקו לרצות

והעיקר, לא לפחד כלל

 

והנה שאלה – למה יש שברים שצריך לתקן? ולמה, בעצם, צריך התמודדות?

 

בעולם ובאדם יש טוב ורע. אנחנו שואפים לטוב והמטרה היא שהטוב יתפשט וינהל את העולם. הטוב והרע הזה נמצאים בכל מקום וגם בכל אדם. העבודה שלנו היא ההתחברות לטוב.

 

מהו הרע? הרע הוא הלבוש שאנחנו לובשים. אנחנו במהותנו – טובים, והרע הדבוק בנו – הוא כיסוי. לפעמים לבוש זה נהיה "סגנון" ומזוהה עם האדם כאילו הלבוש זה הוא האדם.

 

ככל שאדם יותר טוב, הרי שיהיה לו "לבוש רע" גדול יותר. ככל שאתה טוב יותר, כך תוכל לנקות רע יותר גדול. כמו אומן אבן – ככל שהאומן גדול יותר כך יביאו אליו אבנים קשות יותר כדי שיסתתן. או כמו חוקר משטרה, ככל שיהיה מוכשר יותר כך יביאו אליו מקרי חקירה קשים ומורכבים יותר. ואפילו כמו רופא, ככל שהרופא גדול יותר כך יגיעו אליו מקרים קשים וחולים יותר. גם האדם הטוב יותר, יהיה לו "רע" גדול יותר לתיקון.

 

איך נסיר את הלבושים?

 

שלוש נקודות חשובות בעזרתן נסיר את הלבושים:

 

הראשונה – לדעת ולהבין שאנו במהותנו טובים.

השנייה – לדעת שתיקון ועיבוד הרע ייצור ויוליד משהו משובח.

השלישית – לדעת שיש בנו שני חלקים – טוב פנימי ורע חיצוני.

 

ואיך זה קורה? על ידי משברים!

 

הנה משהו שחשוב מאוד לזכור ולהפנים היטב: המשבר לא נועד לשבור אותנו, אלא לנקות אותנו מהמיותר ולחבר בין הנקודה הגבוה והנמוכה! לאדם יש בחירה איך לקבל את המשבר – בהסכמה או בהתנגדות.

 

נותנים לאדם משבר שיוכל לעמוד בו, אולי אפילו בקלות (את זה הוא יודע אחרי שעמד ויצא מעובד ונקי). כשיש לאדם הסכמה לקבל את המשבר והוא מבין שכך יתנקה, שעל ידי המשבר יוריד לבושים חיצוניים, זה עובר קל. כשאדם מתנגד, הופך לווכחן, תלונתי ורגזן – המשבר יעבור עליו קשה וחייו יהפכו לקשים.

 

כמו מקלחת – כשאדם מתקלח ויש עליו פצעים, כשאדם מבין ומסכים למקלחת, למרות שזה כואב ושורף – זה קל.

 

או, כמו ניתוח – כשאדם יודע שהניתוח יסיר ממנו משהו מיותר, קל לו לעבור אותו.

 

המשבר מגיע בדיוק בנקודה בה אנו צריכים להתנקות. בדיוק במקומות שיש להסיר את "הלבוש הרע". כל המשברים והניסיונות באים שנסכים וניפרד מרע, כדי שנתחבר לנקודה הנמוכה ונשפר אותה.

 

שם המשחק, אם כן, הוא – להיות בהסכמה וקבלה לשני המקומות שבי. אם אדם תקוע בנקודה הגבוהה שלו וגם כשקשה לו הוא יחייך ויאמר, "ברוך השם, הכל טוב ומצוין", אם אדם תקוע בנקודה הנמוכה שלו וכשקשה לו הוא יאמר, "אני על הקרשים… הכל רע" – הרי שהוא מפספס את החיים.

 

אם אדם מתעלם מהקשיים או רק חי את הקשיים – יש סיכוי גדול לשבר גדול ונפילה.

 

למשל, אדם שיש לו כאב מסוים בגוף, אפילו קטן, אם יתעלם ממנו ויאמר 'הכל בסדר', או אם יגזים בבדיקות וטיפולים בגלל פחד – הרי שלא יהיה לו ריפוי.

 

אי אפשר להתקדם כשאתה תקוע בנקודה הגבוהה (רוחני, שמח כל הזמן בלי קשר למציאות, מנותק), וכשאתה תקוע כל הזמן בנקודה הנמוכה (עצוב, מדוכא, רואה רק חושך) – הכרה והסכמה לשני הצדדים שבי – הגבוה והנמוך, מאפשרת הנהגה אישית ראויה.

 

לו ידענו מראש איך נהיה אחרי המשבר, הרי שהיינו רוצים את הניקיון הזה. משבר זה כל פעם שאנו בעצבות או בכעס, משבר זה משהו חריג שקורה ומטלטל אותנו כשיש 'צרות'.

 

בית שמנקים כל שבוע – קל לנקות. לעומת זאת, בית שמנקים אותו אחת ל-40 או 50 שנה – יש בו הרבה מאוד עבודה. כפי כמה שאדם ראוי וצריך לצאת נקי – כך יהיה מה שיעבור עליו.

 

זכרו היטב: אם 'מחזיקים' ממך שאתה גדול, יהיה לך משבר שיוציא אותך גדול! כי אלו הם החיים!

 

 

* * *

עדנה קדוש – אחות טיפול נמרץ, מטפלת ברפואה משלימה רב תחומית. מאמנת ותומכת על פי חכמת המזרח, המערב והחסידות. מורה בשיטת נקודתרפיה. מחברת הספר "49 ימי מסע", להזמנת הספר וסדנאות בריאות: 050-5574065, ednakadosh18@gmail.com וכן באתר www.ednakadosh.com

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה