29 Cheshvan 5775 / Saturday, November 22, 2014 | Torah Reading: Toldot
 
  Add to favorites     Set as homepage  
 
   
    Create an account    |    Sign in
  
    My Account     Orders History     Help
 
 
  My Country:  
  United States   
 
   Language:  
  English   
 
   My Currency:  
  US Dollar   
 
   
Home Page Breslev Holidays and Fast Days Judaism Society Family Spirituality and Faith Torah Portion
                
 
  More  
 
 
      
 
הכרות ונישואין  
 
Homeמשפחה וזוגיותהכרות ונישואיןבין הפטיש לסדן
 
  Advanced Search
   Articles
 
   Search
 
              
 

בין הפטיש לסדן     בין הפטיש לסדן

הניסיון מוכיח, כי רק תגובות אוהדות לחלוטין בעמדת האישה משיגות את המטרה שאליה התכוון הבעל.



       


הניסיון מוכיח, כי רק תגובות אוהדות לחלוטין
בעמדת האישה משיגות את המטרה שאליה
התכוון הבעל.
 
 
כאשר מתחולל חיכוך בין כלה לחמותה מתרחשת תופעה אנושית, שהיא גם מרתקת אבל גם עלולה להיות מאוד בעייתית. זאת אם הנפשות הפועלות אינן יודעות לנווט אותה כראוי. הבעל כמובן נתון במקרה כזה בין הפטיש לסדן.
 
יש לו את כל הכוונות הטובות שבעולם. הוא מאוד מאוד בעד אמא שלו. הוא מלא רגש טבעי כלפי אמו שכה טרחה למענו רבות בשנים, בטרם הגיע "עד הלום", ומוכן לעשות הכל כדי שלאמו יהיה טוב. שתהיה לה קורת נחת ושתרווה נחת מכל ילדיה, ובודאי ממנו עצמו.
 
זו מחשבה טבעית של כמעט כל בן, במיוחד של בן העומד סמוך ונראה לאחר נישואיו, ביודעו עד כמה השקיעה בו אמו דמים ודמים כדי לראותו עומד מתחת לחופה. מצד שני, אולי יותר מכך, גם רוצה הבעל הצעיר שאשתו החדשה תהיה מרוצה ממנו. הוא רוצה "שיהיה לך טוב", כי הוא יודע שזה יביא גם לו טוב. כך גם קיבל בהדרכה לנהוג, וכבר לפני החתונה לימדו אותו כ-ו-ל-ם לעשות הכל כדי לרצות את אשתו ולהניח את דעתה, והטעימו באוזניו כי זו הדרך לחיים מאושרים...
 
הוא מצידו היה רוצה לתפוס את החבל בשתי קצותיו, לעשות הכל כך ש"שני הצדדים הלוחמים" – אשתו ואמו – יהיו מרוצים. ההתנגשות הזאת מביאה את הבעל לעמדה אופיינית של איש ביניים, הנתון במצב קלאסי של "בין הפטיש לסדן". כאשר הוא שומע את אמו הוא משתכנע מעמדותיה וגם מקבל אותן רגשית עקב הקשר רב השנים שיש לו איתה. הוא חש את הסבל הנפשי שהיא נמצאת בו. הוא משתכנע שכלית לקבל את העמדות שהיא מביעה, שהרי הוא יודע כי היא בוגרת ולמודת נסיון ושוחרת את טובתו. הוא חש רגשית את מצוקתה, וכאשר הוא שומע את הדברים היוצאים מפיה הוא מחליט לתמוך באמו ובעמדותיה.
 
אלא שבכך לא מסתיים הסיפור. כי מול האמא הטובה עומדת אשתו, שגם דבריה נשמעים מאוד הגיוניים. מה עוד שעם אשתו הוא מתגורר בבית שבחר להקים ועימה הוא גם מגדל את ילדיו ומחלק את כל חייו.
 
כאשר הבעל מניח את האינטרס הטבעי שלו על כפות המאזניים, הוא מוכרח להודות כי אמו סיימה פרק ניכר בתפקידה לתרום לו. הוא גם מסכים, לפחות בסתר ליבו, להערות שמשמיעה באוזניו אשתו, שהגיע הזמן שיתנתק מחבל הטבור של הוריו, ויתחיל לחיות את חייו שלו. הוא גם עומד תחת החשש לריב מתמשך עם אשתו, שיעכיר את האוירה בביתו פנימה וישפיע שלא לטובה על הילדים, שזה כמובן שיקול משמעותי בחיי כל אדם.
 
הוא יודע, כי מרחף תמיד חשש שהתנהלות לא נכונה בבית תביא למשבר ותגרום ח"ו לפירוקו (לעומת זאת הוא יודע כי הקשר שלו עם אמו אינו ניתן לפירוק). ועל כן כאשר הוא שומע את דברי אשתו ואת עמדתה בויכוח הוא משנה את דעתו ומחליט לעמוד לצידה. בין השאר משום שחשוב לו מאוד שלאשתו יהיה נוח ונעים, וחוסר הנוחות שעובר עליה גורם לו לטירדה רבתי.
 
דרך אגב, המגמה של האיש, שלאשתו יהיה טוב, היא בעלת עוצמה, הנשענת על תכונה מולדת באיש, שלא יהיה רגוע כשאשתו אינה מרוצה. זאת בשל "הקוד" הטבעו בו כמו גם בגלל החשש מפני הסבל שיעבור הוא עצמו – אם לה לא יהיה טוב, דהיינו "סור מרע". לעומת זאת, המוטיבציה לעשות טוב לאמו מגיעה ממקור חיובי כעין "עשה טוב". זאת ועוד מעניקים את יתרון התמיכה לעמדות האישה, כי החשש מפני התפתחות גרועה הוא בעל השפעה רבה יותר על האדם מאשר הגורם החיובי המדרבן לעשות טוב.
 
עובדה בסיסית זו באה לביטוי גם ביחס של בין אדם למקום. למשל, אדם שאינו עובר עבירה בעת שהיה לו פיתוי רב לעברה, אדם שמנצח את רצונו ונמנע מלעבור על ההלכה לאחר מאבק עם עצמו, הרי אם יישאל 'מה היה המניע שנתן לך את הכח להתגבר?' יתברר לנו, בדרך כלל, כי המניע העיקרי היה יראת העונש ופחות הרצון לשכר.
 
צריך לומר כי מצד שני, הוא גם מצפה ליתר הבנה מאשתו מאשר מאמו. קיימת נטיה אצל אנשים לראות כדבר מובן מאליו שהאישה תתמוך בהם ללא סייג, שהיא תבין אותם, תקבל את עמדותיהם, ותיתן להם משענת מלאה.
 
תכלית הדברים: הבן מיטלטל בין שני הקטבים – הנאמנות לאם והרצון הטבעי לתמוך בה מצד אחד, והרצון לאחווה, שלום ורעות בביתו מצד שני. בשל המצוקה הטבעית של הבן שחי בין הפטיש לסדן, הרי שלאחר מספר פעמים ניסה להיות פרקליט של אשתו בפני אמו ושל אמו בפני אשתו, ומשני הנסיונות הוא יצא חבול ושרוט לא אחת גם נזוף, ולאחר שלמד על בשרו כי תועלת רבה אינו מביא בנסיונות ההתערבות ו'השכנת השלום', הוא נוטה כברירת מחדל להשתמש בטכניקה של להוציא את עצמו מקו החזית, ובלית ברירה להשאיר את "שדה הקרב" לשתי הנשים.
 
לא רק שכך הוא מחליט בליבו, אלא גם מצהיר את כוונותיו באופן "רשמי" באוזני שני הצדדים, ובעיקר באוזני אשתו. הוא גם עשוי להטעים, כי מעתה הבעיה אינה שייכת אליו כלל, "ותסתדרי איתה בעצמך". על ידי "טריק" זה הוא מבקש להוציא את עצמו מ"מלחמת העולם" בין שתי הדמויות הקרובות אליו כל כך.
 
מקורות העימות
 
אחת הסיבות העיקריות להתפתחות עימות בין אישה לחמותה היא דווקא התנהלות הבעל והדברים שהוא משמיע. הרי ידוע, שאחד הצרכים החזקים ביותר שיש לאישה ואשר משפיעים עליה מכל, הוא להרגיש כי בעלה שייך לה, נותן לה עדיפות על פני כל דמות אחרת בעולם. היא גם זקוקה להרגיש כי אינה עומדת בתחרות עם מישהו אחר, כולל אמו.
 
כל מעשה של הבעל שיהיה נוגד למשאלה בסיסית זו של האישה, לא ייטיב את היחסים בבית. כאשר האישה מספרת על קשייה והבעל יאמר לה: "תראי גם לאחותי יש קשיים, גם לשכנות יש, ואת עושה עניין יותר מכולם", תרגיש האישה שלא בנוח בלשון המעטה. בעיקר בגלל עצם ההשוואה, והיא אפילו לא תשמח אם הדמויות שהוזכרו בדברי הבעל כדוגמאות להשוואה יבקרו בביתה. משום שבעצם איזכורן הן סומנו על ידי בעלה כמתחרות...על אחת כמה וכמה שהדברים פוגעים באישה, כאשר הבעל 'מסמן' את אמו כמתחרה לאשתו בכך שהוא מצדיק את עמדותיה בפני אשתו.
 
במצב דברים כזה הוא מחמיר מאוד את המצב, שכן ראשית מדובר באמו שהיא בעלת סמכות וקרובה אליו, מה שמאותת לאשתו כי היא לכל היותר רק שניה בדירוג של בעלה. וזה עלול להפריע לה במיוחד. שנית, הנזק במקרה זה משמעותי יותר משום שבעוד מאחרים הוא יכול להפרד, הרי הקשר עם אשתו ועם אמו יימשך. דברים אלו אמורים גם כאשר הבעל אומר את דבריו בלי כל כוונה להרע לאשתו.
 
המשאלה הטבעית של כל אישה היא שבעלה יתמוך בה ויתן לה גיבוי מלא. בודאי שכאשר היא נמצאת מול אחרים. ואילו כאשר הוא מבקר אותה, וכמובן אם הוא מציב אותה במישרין מול אחרים היעילים ממנה, הוא עלול לגרום לה לחוש מאויימת על ידי נושא השבח, דבר שיגרום לה לחוש טינה ואף איבה כלפי אותן אלה ששובחו. הבעל כמובן לא התכוון לכך, אבל זה מה שהוא עשה במו דבריו.
 
לעומת זאת, בעל שיתמוך בדעותיה של אשתו, כאשר בתמיכה יש גם גיבוי לעמדותיה במקרים שהן נוגדות את הגישה של אמו ואולי אף מעומתות עם גישתה, הדבר יכול להשיג תוצאות מוצלחות מאוד, ובמפתיע אף לגרום לקשר טוב בין אשתו לאמו.
 
שלוש תגובות
 
על פי רוב, כאשר האישה מתלוננת אצל בעלה על התנהלות אמו או על התבטאויות לא נעימות לדעתה שהשמיעה באוזניה, נוטים הבעלים להגיב באחת ממבחר התגובות הבאות:
 
ראשית, התקפת נגד מוחצת "שתשתיק אותה אחת ולתמיד":
תגובה א -  "זו אמא שלי! תכירי בעובדה, ואני לא רוצה לשמוע אותך מדברת עליה!".
 
יש הניגשים לעימות מנקודת החלקה וגימוד הבעיה:
תגובה ב – "את מאוד מגזימה, תעזבי, תחליקי, מה את עושה עניין?" או "את נותנת לדברי אמא שלי פרשנות שהיא בכלל לא העלתה בדעתה. היא לא התכוונה לבקר אותך, היא אפילו מחבבת אותך ואני יודע זאת. הגיע הזמן שתתנהגי כאדם בוגר ולא כילדה קטנה שנעלבת מכל פיפס".
 
יש אפילו שנותנים הסכמה לטיעוני האישה וזו מגיעה כמבוא לבקשה ידידותית להבין את האם:
תגובה ג – "את צודקת, אבל תביני אותה, היא אישה מבוגרת, עבור עליה חיים לא פשוטים", או "היא לא קנתה השכלה כמוך".
 
לכאורה שתי התגובות האחרונות נראות בסדר גמור מבחינת היחס לאישה. הרי בשני המקרים הבעל אינו נותן העדפה לעמדות אמו על פני אלה של אשתו, ובאפשרות ג' הוא אף מצדיק את האישה אלא "רק" קורא לה לבגרות ול"הבנה". זאת ועוד, בשלוש התגובות ניתן להצביע על קיום מצוות כיבוד אב ואם.
 
אך המציאות היא ששלוש התגובות אינן יעילות, ולא זו בלבד שאינן מרגיעות את האישה, אלא הן בפירוש גורמות במישרין לליבוי אש המריבה בין הבעל לאשתו, זאת על אף שהבעל כלל אינו מודע לכך, ובודאי לא התכוון לפגוע באשתו או לקומם אותה. ולא זו בלבד, אלא ששלוש התגובות גם גורמות להיפך הגמור ממצוות כיבוד אב ואם, ואף ליצירת בעיה של התנגשות חזיתית במצוה בסיסית זו.
 
הקורא בודאי תמה, הרי זה המירב שאדם יכול להיתבע לומר לאשתו בהיותו בין הפטיש לסדן, למה עוד אפשר לצפות ממנו? שיריב עם אמו? שיבזה אותה?
 
אבל מה לעשות שהדברים אינם כך. והנסיון מוכיח כי תגובות אלה משיגות את המטרה ההפוכה מזו לה התכוון הבעל, כולל כאמור בהשגת תוצאה נוגדת לכיבוד אם. אם כן מה יש לעשות?
 
להבין את נקודת המוצא
 
כיון שנקודת המוצא של הקשיים הרגשיים של האישה הם: א. הצורך בהסכמת בעלה לעמדות שהיא מביעה. ב. התכונה הרכושנית שבה האישה מתייחסת לבעלה, ומבקשת שהוא יהיה כולו שלה והיא לא תתחלק בבעלותה עליו עם עוד נפש אחרת.
 
לכן, כיון שאלה הן נקודות המוצא, אזי אם ננטרל את הבעיה נוכל לפתח קשר חיובי ואף חיבה הדדית בין האישה לאם-החמות, והנסיון מלמד שאין זו הגזמה כלל ועיקר. הדבר החשוב ביותר שבעל צריך לומר לאשתו, 'את צודקת במאה אחוז, אמי כלל וכלל אינה צודקת, אני איתך לאורך כל הדרך, חבל שהיא לא מבינה את מה שאת מבינה. ועוד יותר חבל שהיא לא מנסה ללמוד על דרכי ההתנהגות בין חמות לכלה'.
 
משפט כזה עשוי להשפיע על האישה כמטה קסמים. שכן תגובה כזו מפתיעה את האישה, לטובה כמובן. התגובה 'מפרקת' את כל התחמושת שלה, וגם את המרירות, וכאשר היא משוכנעת שבעלה עומד לצידה והוא כולו שלה, היא כבר משוחררת ליצור יחסים ידידותיים עם אמו.
 
קוראי השורות מרימים אולי גבה. הגברים הקוראים לא מבינים איך הטכניקה עובדת, שהרי אם אני מציב את אמי כלא צודקת הרי אשתי תחשוב לעד שהיא לא צודקת ותכעס עליה עוד יותר. אלא שלא תמיד 'אחד ועוד אחד זה שתיים'. לא בעניין שלנו.
 
אנשים שלא התנסו בקשיים מעין אלה, חושבים שיש פה עצה הנוגדת בצורה חריפה מאוד את מצוות "כבד את אביך ואת אמך". אלא שריבונו של עולם ברא את עולמו אחרת. אלה ואלה אינם יודעים שדווקא חיזוק עמדות האישה משחרר אותה מאוירת התחרות עם חמותה, יוצר אוירה חיובית כלפי האם ומנטרל כליל מועקות בליבה, מאפשר לה לראות גם דברים חיוביים שלבטח נמצאם באמו. עכשיו למרבה ההפתעה היא "תרשה" לו יותר לעזור לאמו, וכשהוא שב הביתה מבית הוריו היא תקבל אותו בסבר פנים יפות, יותר מאשר קודם, ואולי גם היא תעשה הכל כדי לעזור לאם/ החמות.
 
נשים רבות מספרות כי כאשר הבעל היה אומר להן: את לא מבשלת כמו אמא שלי, היה קשה להן לקבל את העובדה שהוא אוכל בבית הוריו, ואילו כאשר אמר 'האוכל שלך הרבה יותר טוב משל אמא שלי, והיא יכולה ללמוד ממך איך לבשל' – ההפרעה הרגשית נעלמה לחלוטין.
 
וזו רק דוגמא וכך זה בכל נושא בחיים.
 
 
(מתוך "שעה טובה בבית")   


   
       


New Comment    New Comment
   See More Articles By הרב שמחה כהן
   Read more about הכרות ונישואין




Top of article    Top of article       Email This Article    Email This Article          Share to Facebook       Print version    Print version


 Join the distribution list Join the distribution list
 
 
  
If you would like to receive other related articles or Breslev.co.il features via e-mail, please enter your e-mail address here:

   

 Related Articles Related Articles
 
 

 
כולו קטטה               החגים בפתח               שניים שהם אחד
 
 כולו קטטה  החגים בפתח  שניים שהם אחד


  0 Talkbacks for this article     

Add Your CommentAdd Your Comment    Add Your Comment    

 
 
  
In Honor of:    In Memory of:
David & Talya Rapoport
alon & maya papismedov
  
 
Like What You Read?
 
Help Breslev Israel spread the light of Rebbe Nachman
across the globe, and be a partner in makinga better world.
 
Click here to support Breslev.co.il
  
 
 
 Products of the Day Products of the Day
 
 
 
 
Back  1 2 3  Next
 
 
 
 
  •  
     
  •  
     
  •  
     
  •  
     
  •  
     
  •  
     
 
Back  1 2 3  Next
 
 
 Most talked about Most talked about
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 Most read Most read
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 Facebook Facebook
 
 
 
 Mailing List Mailing List
 
 
 
Subscribe Here:   
 
   
 

 
 



  
 
 
open toolbar