ניסים קטנים

הצחוק של הילדים, האוכל במקרר, הפרחים היפים שצומחים בגינה, כל אלה ניסים 'קטנים' שיביאו את הנס 'הגדול' שאנחנו כל כך צריכים ורוצים. זה שם. צריך רק לראות אותם.

3 דק' קריאה

רבקה לוי

פורסם בתאריך 05.04.21

כל מי שאני מכירה, כך זה נראה ונשמע מהם, מחכה ל'נס הגדול' של חייו.
 
אחת, כנראה לפני גירושין ומצפה שהנס הגדול יקרה והכל יסתדר לה עם בעלה. השנייה, עוברת טיפולים כימותרפיים עם הילד שלה כבר כמה חודשים. השלישית, נמצאת בדיכאון ומתפרקת לחתיכות. הרביעית, לא זוכרת את הפעם האחרונה שהמינוס לא נראה בחשבון הבנק והיא בקושי סוגרת את השבוע. ההיא לא שמחה וההיא לא מרוצה… והרשימה עוד ארוכה.
 
וכשאני מדברת איתן על מה שהן חוות בחייהן, אני מדברת על אלוקים ועל הניסים המדהימים שיכולים לקרות לאדם כשאלוקים הוא באמת חלק מהמשוואה, ולא רק מושג תיאורטי מופשט. אני מספרת להם על חלק מהניסים הגדולים והגלויים שאלוקים עשה איתי – כמו למצוא לבנות שלי את בית הספר הטוב ביותר עבורן, העובדה שאנחנו מצליחים לשלם את המשכנתא כל חודש כבר כמה שנים ברציפות בלי שהיא תחזור, ובלי להבין איך בכלל אנחנו מצליחים לעשות את זה, ועל עוד דברים מדהימים שזכינו לחוות ולראות במו עינינו.
 
ניסים גדולים ומדהימים, תודה רבה לך אלוקים!
 
לרוב, הן מחייכות, נאנחות, ואז הן מאחלות שאלוקים יעשה גם בשבילן איזה נס… אבל הוא לא.
 
ולמה אני מספרת לכם את זה? כי חשבתי על זה כשנסעתי לבית העלמין בבני ברק, שם קבור רבי יהודה זאב ליבוביץ זצ"ל. לפני שנפטר, רבי ליבוביץ היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים שבדורנו. הוא גם היה אחד ממדריכיו הרוחניים והמשפיעים ביותר של הרב שלום ארוש, ולאחר פטירתו הרב ארוש החל לספר לנו סיפורים מדהימים על רבי ליבוביץ, סיפורים ממש מסמרי שיער. ואם הרב ליבוביץ מספיק טוב בשביל הרב שלום ארוש, אז הוא מספיק טוב בשבילי. זו הסיבה שנסעתי אליו.
 
עצם העובדה שהגעתי לבית העלמין הנכון על הפעם הראשונה, זה כבר נס בפני עצמו: לא ידעתי שיש עוד בתי עלמין באזור עד שחזרתי הביתה והסתכלתי במפה.
 
העובדה שמצאתי את קברו מיד בהתחלה, גם היא נס לא קטן: האדם הראשון ששאלתי ידע להסביר לי במדויק איך להגיע. אם הייתם בבית עלמין והקבר אותו אתם מחפשים לא נמצא במקום מוכר או נגיש, אתם יודעים איזה סיפור זה. פרט לעובדה שבאותו יום שהייתי שם – באמצע חודש אפריל, ירד גשם זלעפות כל הדרך לבני ברק ובקושי אפשר היה לראות את הכביש. כשהגעתי, הגשם פסק במשך 20 הדקות בהן הייתי אצל רבי ליבוביץ, לא ירדה אפילו טיפה אחת. ברגע שנכנסתי לרכב והתחלתי לנסוע, גשמי הזעף החלו שוב.
 
אבל זה לא הכל. בדרך הביתה, רגע לפני שאני עוזבת את בני ברק, ביקשתי מאלוקים שיעזור לי למצוא חנות ספרים טובה כדי שאקנה ספרים טובים לבנות, ספרים שהן ירצו לקרוא. והנה הנס: חניה פנויה מושלמת בדיוק ליד החנות המיועדת.
 
בקושי הצלחתי להוציא 'תודה' מהפה מרוב התרגשות. 'סופר ספר' זה שם החנות בה המוכר הציע לי ספרים נפלאים, בדיוק מה שהבנות שלי אוהבות, ואני יצאתי משם עם תחושה של הלקוחה הכי מרוצה בעולם.
 
כשנכנסתי לרכב, הגשם התחיל שוב לרדת. זה היה הרגע בו התחלתי לחשוב על ניסים גדולים ועל ניסים קטנים. אלוקים עושה לכולנו ניסים, כל הזמן. כל יום שאנחנו מתעוררים, מכינים אוכל, נושמים, ואפילו עושים את הכביסה – אלה ניסים עצומים.
 
כל פעם שאנחנו משלמים את המשכנתא/שכר דירה, מצליחים לקנות עוף לשבת, למלא דלק במכונית – גם אלה ניסים עצומים.
 
כל זוג שמתחתן, כל ילד שנולד – אלה ניסים עצומים, נפלאים ומדהימים שאין כמותם.
 
אבל אנחנו לא רואים את כל הניסים שאלוקים עושה בשבילנו כל הזמן מסיבה אחת – אנחנו לא חיים את חיינו איתו. הוא לא חלק מהתמונה, לא חלק מהמשוואה. וחבל.
 
הרב שלום ארוש מסביר ומלמד שוב ושוב, שאם אתה מאמין באלוקים – אתה מדבר איתו. ואם אתה לא מדבר איתו – אתה לא מאמין.
 
לא זכיתי בהרבה דברים, אבל המתנה הגדולה שקיבלתי מבורא עולם היא הפה הגדול שלי, בו אני משתמשת לדבר עם אלוקים וכמה שיותר. אם לא הייתי מבקשת מאלוקים שיעזור לי למצוא חנות ספרים, הייתי ממשיכה לנסוע ולנסוע ומי יודע אם הייתי מוצאת את החנות הזו. ומה עם החניה, זו שחיכתה רק לי, פנויה לארח את המכונית שלי בזמן שאהיה בחנות? נכון, אולי הייתי מגיעה אליהן באיזשהו שלב, אבל לא עם ההרגשה המתוקה שאלוקים משגיח עלי, מלווה אותי, שומע אותי, מכוון אותי. לא הייתי מרגישה ומזהה את הניסים הקטנים שהוא עושה בשבילי, כי אולי הייתי תולה את זה ב'מזל', ואולי ביכולת שלי לזהות חנויות תוך כדי נסיעה ואכילת חטיף צ'יפס… אולי.
 
אלוקים רוצה לתת לנו. הוא רוצה לשטוף אותנו עם ניסים גדולים וקטנים. הוא רוצה לפתור לנו את כל הבעיות, אבל יותר מכל, הוא רוצה שנכניס אותו לחיים שלנו. שנדבר איתו. הוא רק רוצה שנבקש ממנו, בצורה הכי ישירה, כמו מחבר טוב, מאבא אוהב, כל מה שאנחנו צריכים, ושנאמין שהוא ייתן לנו את זה, אם זה טוב בשבילנו.
 
הניסים הגדולים נמצאים שם, מחכים לנו. ואם אנחנו רוצים לקבל אותם, כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא לזהות את כל הניסים 'הקטנים' שהוא עושה בשבילנו תמיד, בכל יום בחיינו. וכל נס 'קטן' שאנחנו מזהים – כמו הצחוק של הילדים שלנו, האוכל שיש לנו במקרר, הפרחים היפים שצומחים בגינה – יביא את הנס 'הגדול' שכולנו כל כך צריכים ורוצים.
 
רק שנשים לב, זה מה שהוא רוצה.

כתבו לנו מה דעתכם!

1. צליל

י"ט תמוז התשע"ג

6/27/2013

נכון מאוד אין מה להגיד! תמיד את מחזקת אותי מאוד!! (בזכותך אני קוראת פרק שירה כבר הרבה זמן וזה באמת מדהים וגם רואים ניסים) יהיה רצון שתזכי את ובנותייך תמיד להתבודד, כי מה אפשר לאחל לילדים שלנו? שיהיו בעלי תפילה..:)

2. צליל

י"ט תמוז התשע"ג

6/27/2013

אין מה להגיד! תמיד את מחזקת אותי מאוד!! (בזכותך אני קוראת פרק שירה כבר הרבה זמן וזה באמת מדהים וגם רואים ניסים) יהיה רצון שתזכי את ובנותייך תמיד להתבודד, כי מה אפשר לאחל לילדים שלנו? שיהיו בעלי תפילה..:)

3. עידית

י"ט תמוז התשע"ג

6/27/2013

תודה? רגשת אותי עד דמעות להסתכל לשמיים ולצעוק לו מכל הלב, ת ו ד ה

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה