עשרה בטבת – אל תקרעו!

בעוד כמה ימים נפגוש נקודה חשובה ונוספת בלוח השנה היהודי – יום עשרה בטבת. זה היום בו נבוכדנאצר החל את המצור על ירושלים. עם ישראל חי בארץ ישראל כ-850 שנים. בית המקדש שנבנה על ידי שלמה המלך ע"ה עמד על תילו במשך 410 שנים. דורות של יהודים לא העלו בדעתם מעולם לחיות במקום אחר חוץ מארץ ישראל. זה היה ועודנו הבית שלנו, כי אנחנו כאן עוד מימי יהושע בן נון.
 
ירושלים הייתה נתונה במצור, עד שהבבלים נכנסו אליה.
 
המדרש (פתיחת איכה רבה) מתאר את מה שקרה באותם ימים. 12 המשפחות של ישראל (הכוונה ל-י"ב השבטים) היו חצויות ומפולגות. הם היו כמו שני אנשים שחלקו את אותה שמיכה במשך חורף קר וגשום, אלא שכל אחד משך לצד שלו לעצמו. אבל מה קרה בסוף? השמיכה נקרעה וביד כל אחד נשאר חצי ממנה.
 
כשקראתי את דברי המדרש פחד חלחל לתוכי. ישראל עבורנו היא "שמיכה חדשה" שקיבלנו מבורא עולם כהגנה מחורפים קרים וגשומים של שנות הגלות הארוכות. ברגע שחשנו מוגנים מתחת לשמיכה המחממת והעוטפת, פתאום קרה משהו – כל אחד מאיתנו החל למשוך לצד שלו. חבר'ה, אם לא נעצור עכשיו השמיכה עלולה להיקרע לחתיכות!
 
לעניין זה יש גם היבט קבלי. יוסף הצדיק כבר לא הצליח לשלוט בעצמו. הוא אמר למשרתיו המצריים לצאת מהחדר בו היה עם אחיו. הוא היה צריך להיות איתם לבד. הזוהר הקדוש מלמד אותנו שרגע מיוחד זה נקרא "יחוד עליון". בשמים, נשמותיהם של יוסף ואחיו היו צריכות להתאחד שוב. האיחוד החדש היה צריך לקרות בעולם הזה כדי שיקרה גם בעולמות עליונים. לכן, כדי שהחיבור יהיה מושלם אסור שאף אחד, חוץ מיוסף ואחיו, יהיה בחדר. הם היו צריכים להיות לבד.
 
מאמרים נוספים בנושא:
מתי יפסיקו להפריע לי?
את הלב של האמת
מה קרה בחודש הזה?
 
הזוהר הקדוש משווה את רגע הייחוד הזה לכהן הגדול שנכנס אל קודש הקודשים. אף אדם לא מורשה להיכנס לשם כשהכהן עומד לפני בורא עולם. אם מישהו יהיה שם, אפילו מלאך! הקשר לא יהיה מושלם. וכידוע, קשר עמוק כזה מצריך פרטיות.
 
למה החיבור בין האחים קרה דווקא באותו רגע? כי שם השם מורכב מכל שמות השבטים, מכל שמות בניו של יעקב אבינו. וכל זמן שיבים, מחלוקות והתנכרות הפרידו ביניהם, שם השם לא היה בשלמות.
 
האיזון בין שם הדין של בורא עולם ובין שם הרחמים שלו לא ניתן היה להשגה. הישרדותו של עם ישראל עלולה להיות בסכנה. ברגע זה, לפני השהות הזמנית של עם ישראל במצרים בה יסבלו גלות ארוכה וקשה, שמו של הבורא, ולכן גם עם ישראל, צריך להיות שלם. שמו של הבורא, שמסמל את הקשר שלו איתנו, מושפע ישירות מהאחדות של עם ישראל. העם היהודי חייב להיות לבד אחד עם השני ולהתחבר כך שתוכל להיות לנו הגנה משולמת מלמעלה. אחרת, השמיכה תיקרע…
 
מה עלינו לעשות ביום עשרה בטבת?
 
כשאיומים בלתי פוסקים נשמעים מכיוון אירן, למרות הסכמים כאלה ואחרים, מחיזבאללה, ומכל גוף אחר, ישראל נמצאת במצב של כוננות מלחמה ונמצאת בפרשת דרכים מסוכנת מאוד. מה אלוקים מתכנן עבורנו? מה יעשה שלום? חשוב שכולנו נבין שהרבה לפני שנחתום על הסכמי שלום עם האויבים שלנו, חשוב יותר מכל שהסכמי השלום יהיו קודם לכל בתוכנו ואחד עם השני. בזמנים מלאי ניסיונות ומבחנים אלה בואו נעודד את קיומו של השלום והשלווה האמיתיים, אלה שמבית, הרבה לפני השלום החיצוני.
 
עשרה בטבת: משבר זהות
ליד נהר הבוג
 
וכמו כל דבר בחיים שצריך ללמוד ולתרגל, גם עניין זה מצריך לימוד, תרגול, עבודה על המידות, הרצון להושיט יד אחד לשני, לאהוב בחינם ולעזור. רק כך נוכל להתאחד, לחבר את משפחות ישראל. זה הזמן לבחון את הקשרים שלנו עם הסובבים אותנו, לתקן ולשפר, לחבר ולקשר. אנחנו צריכים ליצור יחוד עליון. לא משהו מפריד וקורע. אל תמשכו את השמיכה, אל תקרעו אותה!
 
יהי רצון שבורא עולם יעטוף אותנו בחופה הקדושה שלו, חופת שלום שתגן עלינו ועל כל עמו ישראל, אמן.
 
מאמר זה נכתב לעילוי נשמת אימי מזל טוב בת אליהו ע"ה שהיארצייט שלה חל בשבוע זה, ת.נ.צ.ב.ה.