פרחים יקרים

יותר מדי, זה לא טוב. אנחנו רוצים לתת לפרחים היקרים שלנו את הטוב ביותר, אבל לפעמים זה רק חונק אותם. זה מה שקרה לי עם הפרחים שלי שקיבלו יותר מדי מים.

3 דק' קריאה

חיה עובדיה

פורסם בתאריך 17.03.21

במאמצים שלנו לתת לילדינו את הטוב ביותר, למשל, אנחנו יכולים להרעיף עליהם יותר מדי אהבה אך במקביל לחנוק אותם מרוב אותה אהבה.

 

תמיד חלמתי שתהיה לי גינה משלי בה אוכל לגדל פרחים יפים, ליהנות מהטבע ולהירגע. אבל בגלל שבשנים האחרונות עברנו כמעט כל שנה דירה, פלוס העיסוק בגידול הפרחים שלי – הילדים שלי, כך שגינה לא הייתה בסדר העדיפויות שלי.

 

לפני שנה עברנו לדירה הנוכחית ולמרות שאין בה גינה, יש לה מרפסת גדולה ויפה המשקיפה לנוף מהמם – גבעות ירוקות עם עצים ושיחים. ברוב הערבים, בעיקר סמוך לשקיעה, התמונה שמצטיירת מהמרפסת היא כמו גלויה מדהימה, רק שזה הדבר האמיתי. באביב שעבר החלטתי לשתול פרחים ועצים קטנים במרפסת שלי. אחת הטענות ששכנעו אותי לעשות את זה הייתה, שאם אני רוצה לאכול פירות וירקות בריאים וטובים בלי חומרי הדברה אז כדאי לי לנסות לגדל אותם בעצמי, כך אוכל ליהנות גם מפירות טובים וגם מבריאות טובה.

 

יצאתי לדרך. התחלתי עם תפוח אדמה, לימון, ענבים, מלון ותפוחים – שאת הגרעינים שלהם הוצאתי מהפירות, ובעזרת כמה סרטוני הדרכה ביוטיוב שתלתי אותם, השקיתי וחיכיתי.

 

ההתחלה הייתה מרגשת. כל מה ששתלתי, חוץ מהתפוחים, צמח לפי התוכניות. לראות את הצמיחה הראשונה של הגרעינים – נבטים ירוקים ורעננים, גרמה לי עונג עילאי. אחרי כמה שבועות של צמיחה, תפוחי האדמה הצמיחו פרחים שבהמשך הפכו לניצני תפוחי אדמה. ההתלהבות גאתה בתוכי והתחלתי ללמוד את הלכות תרומות ומעשרות, אבל מה שחשבתי שיהיה יבול שופע הפך לתוצרת דלילה של תפוח אדמה אחד או שניים לכל שתיל. ואם לא די בזה, העלים התחילו להצהיב והתמלאו בחרקים מעופפים (בהמשך גיליתי שאדמה לחה מדי היא קרקע פורייה לגידול חרקים…).

 

שתילי המלון גם הם גדלו עלים לצד גבעול, אבל כפי שחששתי, אפילו הכלי הגדול שהעברתי אותם אליו לא היה מספיק גדול לשורשים הגדולים והמשוטטים שלהם. וגם הם, המלונים שלי, החלו להראות סימני גסיסה.

 

מאמרים נוספים בנושא:

לפטר את נני הדיגיטלית

חתיכות של סבון

הצלחתי לא לקלקל

ככה אהבה אותנו אמא

אהבה של אמא

אוהבים אותך ילד

לך בתי, מאבא

תפילה של אמא

אני רק השליחה

המאמן האישי שלו

לבנות עם אהבה

יש מקום רק לאהבה

 

אחרי שקראתי על הנושא, גיליתי שהענקתי לשתילים שלי אהבה יתירה. כי מרוב שרציתי לעזור להם לצמוח ולגדול, לפרוח ולתת לי פירות, במקום לאפשר להם לצמוח בקצב שלהם, בתנאים ובזמן שהם צריכים לכל שלב, השקיתי אותם יותר מדי. בהמשך גיליתי גם שמלונים צריכים שטח אדמה פתוח ולא לגדול בתוך כלי, כדי למצות את הפוטנציאל המלא שלהם.

 

תודה לא-ל, מכיוון שלימונים וענבים צומחים לאט יותר, הם עדיין מחזיקים מעמד וגורמים לי גאווה גדולה (לפחות עכשיו).

 

למרות האכזבה שלי, למדתי כמה דברים מעניינים מהניסיון הזה ולא רק בענייני חקלאות, אלא משהו הרבה יותר עמוק. אפשר להשוות את שתילת הגרעינים להרבה דברים בחיים, אך לי באופן אישי זה העניק זווית ראיה מיוחדת בכל הקושר לחינוך ילדים.

 

כמו כל דבר בחיים, יותר מדי זה לא טוב. במאמצים שלנו לתת לילדינו את הטוב ביותר, למשל, אנחנו יכולים להרעיף עליהם יותר מדי אהבה אך במקביל לחנוק אותם מרוב אותה אהבה. זה בעיקר נוגע לחבר'ה בגיל ההתבגרות. אם הם מרגישים חנוקים, הם יכולים לחפש מקום אחר לבטא את הצמיחה וההתפתחות שלהם. לפעמים, אנחנו פשוט צריכים לאפשר להם לגדול ולוודא מרחוק שהם בטוחים ובריאים. כמובן, הם תמיד צריכים לדעת שאנחנו תמיד שם בשבילם ואוהבים אותם. אם נחרוג מהגבולות שלנו, כמו עם תפוחי האדמה והמלונים שלי, הם לא יפרחו.

 

כל ילד הוא הוא יקר ומיוחד – לכל ילד יש את התכונות, הכישרונות והמשימה המיוחדת שלו בעולם הזה. כהורים, ננסה לעזור להם לנווט את ההתפתחות שלהם על ידי שנהווה להם דוגמה טובה, וכמובן נתפלל עליהם שיצליחו לממש את הפוטנציאל ולדעת להשתמש בארגז הכלים שקיבלו מבורא עולם וממה שרכשו מאיתנו במהלך השנים. אך בסופו של יום, הם אלה שצריכים לקבל את ההחלטות ולבחור את הבחירות הרוחניות והגשמיות שלהם.

 

זה לא מסע קל, במיוחד בימים אלה – תקופה בה החיצוניות על כל ערוציה מאוד משפיעה. אבל אל תעשו את הטעות שעשיתי עם השתילים שלי. אם רק הייתי קוראת יותר על הנושא לפני ששתלתי את הזרעים, הייתי חוסכת מעצמי הרבה תסכול ואכזבה. לכן זה המקום להמליץ לכם על הספרים משני-החיים בנושא חינוך ילדים של הרב שלום ארוש – חינוך באהבה וילדים מוצלחים. קראו, ישמו (ולאו דווקא על הילדים, הרוב מופנה להורים) ותראו תוצאות נפלאות!

 

לכן, גם אם השתילים היקרים שלכם מראים סימני 'גסיסה' ומתחילים לנבול, אל תחששו. הקב"ה נותן לנו קשיים כדי לקרב אותנו אליו. וכשאנחנו למטה – זה כדי לעזור לנו להגיע גבוה יותר.

 

"בחורף כל העצים והפרחים גוועים. הכוח שלהם מתכלה והם כביכול מתים. אבל כשהאביב והקיץ מגיעים, הם מתעוררים שוב וחוזרים לחיים" (על פי דברי רבי נחמן מברסלב, חכמת רבי נחמן).

 

אם נתפלל עליהם לפי מדריך ההוראות שקיבלנו (התורה הקדושה) הגרעינים ששתלנו יצמיחו שורשים ויום אחד, לא כל כך רחוק, הם יצמיחו פירות נפלאים.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה