תסמונת המחלה הממהרת

פסיכולוגית המלמדת התמודדות במצבי לחץ עשתה תרגיל לסטודנטים: היא הרימה כוס מים, וכולם כמובן ציפו שהיא תשאל את שאלת "חצי הכוס המלאה", אך היא הפתיעה ושאלה: "כמה כבדה כוס המים הזו?"

הסטודנטים זרקו כל מיני תשובות המנסות לאמוד את משקל הכוס.

"המשקל המוחלט של הכוס לא משנה" אמרה הפסיכולוגית לסטודנטים שכבר ניסו את כל התשובות האפשריות, "הכל תלוי בכמה זמן אצטרך להחזיק את הכוס. אם אחזיק אותה במשך דקה, זו לא תהיה בעיה. אם אחזיק אותה במשך שעה, ארגיש כאב בידי. אם אחזיק אותה יום שלם ארגיש את ידי רדומה ומשותקת. בכל מקרה, משקל הכוס אינו משנה, כי ככל שאחזיק אותה יותר זמן היא תהפוך לכבדה יותר".

הסטודנטים היו המומים.

"העומס" ניצלה הפסיכולוגית את השתיקה הרועמת לאמירת שורת המחץ, "הלחץ, הדאגות והמתח בחיינו הם כמו כוס המים. הרהרו בהם זמן קצר, שום דבר לא יקרה. תחשבו עליהם זמן ממושך, הם יתחילו להכאיב. תחשבו עליהם כל היום תרגישו משותקים. לא תצליחו לבצע שום דבר. זכרו להניח את כוס המים".

מאמרים נוספים בנושא:

מה עושה לכם את זה, הספל או הקפה?

תניחו את הכוס

מי ערב להצלחה?

המחלה הממהרת

רבים וטובים מאיתנו ממהרים ורצים למלא את רשימת ה"טו דו ליסט" הבלתי נגמרת. לרבים וטובים מאיתנו אפילו ה-24 שעות ביממה שקיבלנו אינן מספיקות. המילים נאמרות באופן אוטומטי, 'אני לחוץ', 'אני ממהרת', 'אני עייף', 'אין לי זמן לנשום' וכן הלאה.

אבל תגידו לי, כמה אנשים מרשים לעצמם לשבת בכורסה נוחה עם ספר אחר הצהריים בלי שום רגשי אשמה? לא מעט אנשים הולכים אפילו לנוחיות עם הנייד שמא מישהו ישלח להם הודעה בוואטסאפ והם לא יספיקו לענות. רבים הם המג'נגלים בין הבית לקריירה, אבל אם היו עושים בדיקת דם, ריכוז האדרנלין והקורטיזול בוודאי היה גבוה מאוד….

בכל אופן, מספרים שבתקופת המערות, בזמן של סכנה, היו מפרישים אדרנלין וקורטיזול בכמות גדולה כדי להמיר את הסטרס בהתנהגות מעשית מצילת חיים. אם חיית טרף איימה על חייהם, גופם הפריש הורמוני סטרס, וכך היו בורחים מהסכנה. כאשר הגיעו למקום מבטחים גופם היה נרגע. הפרשת הורמוני הסטרס פסקה והם היו חוזרים לשגרה.

כמו שאתם מבינים, תגובה במצבי לחץ לפרק זמן מסוים היא טבעית ובריאה.

אבל בימינו אנו, יש תחושה מתמדת של מצב סכנה ולחץ. הורמוני הסטרס מופרשים באופן קבוע. הלחץ והמתח המלווים אותנו ביומיום נותנים גירוי קבוע להפרשת הורמוני הסטרס. הבעיה היא שלא מדובר בסיטואציה זמנית, אלא בשגרה קבועה שאין בה מנוחה ורוגע, אבל יש בה המון שאיפה להצליח, להשביע רצון, להימנע מתחושת בדידות. ושוב, הבעיה היא שהורמוני הסטרס גורמים לעליה בלחץ הדם, עליה ברמת הסוכר ובקצב הלב לאורך זמן. והדבר המאוד משמעותי הוא, שאחרי אירוע מלחיץ אין תקופת מנוחה והרפיה, אלא עוד אירועים מלחיצים.

ואז? אז מתעורר הצורך למצוא פתרון. לכן, שותים קפה בהגזמה כדי לשמור על ערנות ולהתגבר על העייפות. מחפשים כל מיני 'גורמי אושר' שיכסו את הדאגות והלחץ, כמו שופינג, אכילה או התעסקות מרובה בנייד או במחשב. לפעמים, אפילו נרשמים לכל מיני סדנאות שמבטיחות רוגע…

אז מה הפתרון?

הפתרון הוא רב מערכתי ונעשה בשלבים. הו אמכיל תחומי חיים רבים. אי אפשר לאכול מזון בריא בלבד ולצפות לישועות. גם אי אפשר לעשות רק כושר ולהסתפק בזה. אי אפשר לעשות כל יום מדיטציה ולחשוב שכך החיים ישתפרו. צריך את הכל!

אולי גם זה יעניין אתכם:

לחץ וקוצר נשימה, איך מתמודדים?

למה לחץ?

חיים של סיר לחץ

רק בלי לחץ

הנכס הכי יקר שלנו

שמח כדי לחיות

תפילה לבריאות

כן, טוב שיהיו חברים, שיהיה מזון שנותן כוח ולא נוטל כוח, שנלמד, שנתחדש, שיהיה לנו זמן לשאוף אוויר בנחת וגם לאמץ חשיבה התפתחותית, גמישה וחיובית. טוב מאוד לחיות בסביבה תומכת ולא ביקורתית, לחיות מתוך מתן תמיכה ועזרה במקום גישה שיפוטית. יהיה גם נהדר אם יהיה לנו זמן פנאי, יצירתיות ורגעים בהם אין לחץ לעשות או להספיק או להשביע רצון של מישהו.

יופי. אבל איך מתחילים למגר את המחלה הממהרת?

כל אחד מהמקום בו הוא נמצא. לכל אדם יש נקודת התחלה אישית. הדרך אינה להסתער על הכל, אלא להתבונן איזה על הדבר איתו אפשר להתחיל את השינוי. לקחת בחשבון שיש מעידות ונפילות בדרך, שהן מעידות על התקדמות. כל תשומת לב למעידה כזו היא סימן שהתודעה משתנה והכיוון מתבהר. לכן, בחשיבה מקובעת זה יראה ככישלון אך בחשיבה התפתחותית זה יראה כסימן טוב ומבורך.

אפרש להתחיל בדברים 'קטנים גדולים'. למשל, לאכול ארוחת ערב עם נייד כבוי. מהלך כזה נותן שקט נפשי ועיכול ראוי, ובעיקר, תחושת חופש והובלת החיים שלנו. הדוגמאות הן רבות ואפשר לגשת לעצמנו מכל נקודה שנבחר, מהמקום בו אנו נמצאים.

רק זכרו להניח את הכוס.

* * *

עדנה קדוש – אחות טיפול נמרץ, מטפלת ברפואה משלימה רב תחומית. מאמנת ותומכת על פי חכמת המזרח, המערב והחסידות. מורה בשיטת נקודתרפיה. מחברת הספר "49 ימי מסע", להזמנת הספר וסדנאות בריאות – 050-5574065, ednakadosh18@gmail.com וכן באתר www.ednakadosh.com