איך בלי הרב שלי?!

אף אחד לא אוהב שאומרים
לו מה לעשות, אבל בדרך שלא
תמיד מוארת, כשאתגרי החיים
מכים בנו שוב ושוב, לא צריך
לעשות את זה לבד!
 
 
כמה שנים אחורה. עברנו בית רק כדי שהבנות שלנו ילמדו בבית ספר מסוים שרצינו, אבל הייתה רק בעיה אחת: בית הספר היה מלא ורשימת ההמתנה הייתה ארוכה. מלאה בייאוש פניתי לרב שלי שבמילים מלאות באמפתיה וחיזוק עודד אותי, 'לאלוקים אכפת מהבנות שלך יותר ממך, תהיי בטוחה'. והוא צדק. אחרי חודשיים, שני מקומות באופן פלאי ולא מובן פשוט התפנו והבנות התחילו ללמוד בבית הספר.
 
כשעשיתי את התאונה שסיפרתי לכם עליה, הגעתי לשפל רוחני כשאני כואבת. ביקשתי מבעלי שידבר עם הרב ויקבל ממנו עצות והדרכה. הרב הפתיע אותי כשיצר איתי קשר ואמר לי שהדבר היחיד הלא טוב שאני עושה הוא – שאני לא אומרת תודה על כל מה שקורה לי! "תתחילי לומר תודה ותראי איך הכל יתהפך לטובה" הוא אמר לי. לקחתי את העצה שלו בשיא הרצינות (וזה היה באמת, אבל באמת, קשה מאוד במיוחד ביום הראשון…) ותוך שבוע השינוי קרה, חברים שלנו עזרו לנו לשלם את הנזק על המכונית כי לא היה ביטוח (לא ידענו שהסוכן לא חידש אותו אוטומטית כמו תמיד), את הרכב קיבלתי חזרה מתוקן כמו חדש, ובעיקר, הרגשתי חזקה ומעודדת יותר.
 
מאמרים נוספים בנושא:
המאמן האישי שלך
בבית של אלוקים
תברח  מהקופסה
 
בחודשים האחרונים חיינו ממש על השקל (מזהים את הגישה?) התקשרתי שוב לרב בדיכאון וייאוש והתבכיינתי. הוא שמע, לא נזף ולא גער על חוסר האמונה שלי, גם לא 'נתן לי בראש' על התלונות והבכיות, לא אמר מילה. מה כן? הפגין אמפתיה והבנה למצב בו אני נמצאת, הבין שהמבחן הזה קשה לי. "אתפלל עליך" אמר בנעימות. אין לכם מושג איך הרגשתי טוב אחרי שדיברתי איתו, כאילו קיבלתי שק של תקוות להמשך הדרך. דברים התחילו להסתדר.
 
שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא מאלה שיושבים עם הטלפון על האוזן וכל הזמן מתקשרים לרב שלהם, לא. אני משתדלת לפתור את הבעיות בשעת ההתבודדות שרבי  נחמן מברסלב לימד אותי, שעה שהיא מעלה עליונה מן הכל, שעה בה אפשר להפוך עולמות ולהשיג דברים עצומים. וכן, גם לפתור בעיות. אבל באותם ימים, כשהמפגש עם הקרקעית היה כואב במיוחד, אז מה עושים? הכל נראה כל כך שחור ולא ראיתי את קרן האור שתוציא אותי מהבור החשוך הזה שנפלתי לתוכו. אז התקשרתי, וכל פעם כשקיבלתי עצה פשוטה ומתוקה (שיישמתי כמובן) הכל השתנה.
 
היום, כמה חודשים אחרי, חשבתי על כל העניין הזה, אחרי עוד שיחה עם הרב שלי על עניין גדול אחר. 'איך לכל הרוחות אנשים מצליחים להסתדר בלי מדריך  רוחני?' שאלתי את עצמי.
 
זה ברור לכל בר דעת שאין אדם בעולם שלא אוהב להעמיד פנים שהוא יכול להסתדר לבד ולעשות הכל לבד ולהצליח ולסדר לעצמו את כל העניינים ולפתור את כל הבעיות. אבל אין שטות גדולות יותר מזו. אנחנו באמת מגששים באפילה אם אין לנו הדרכה נכונה ואמיתית שמלווה אותנו לאורך כל הדרך. כשאנחנו נפגשים חזיתית עם כל המבחנים והאתגרים שהחיים מציבים לנו בדרך, רבים וטובים מאיתנו פשוט נבלעים לתוך מערבולת מסחררת של חוסר ידיעה והתמצאות במצב בו אנו נמצאים. הכל מתפורר ומתפרק. כל מה שנותר בידינו הוא שק מלא בלבולים ומבוכה גדולה, עצבות, כעס ואפילו שנאה. וזה קורה בדרך כלל דווקא כשאנחנו צריכים ראש צלול, ראיה מרחבית וטונות של אמונה כדי להבין מה אלוקים רוצה מאיתנו.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
שינויים ותופעות לוואי
שים את הקלפים על השולחן
רק מילה אחת
 
אם לא היה לי את הרב שלי, המדריך הרוחני שלי, אני באמת לא יודעת איך הייתי מתמודדת עם הדברים הגדולים האלה שנחתו עלי בבת אחת בשנתיים האחרונות. אנחנו אף פעם לא יכולים לדעת, אבל תאמינו לי שבלי ההדרכה הזו הייתי היום אישה ממורמרת, לחוצה ואולי מאוד רחוקה מהמקום בו אני נמצאת היום.
 
זה גם ברור לי שאף אחד מאיתנו לא אוהב שאומרים לו מה לעשות. כי אם אתקשר לרב ואשאל שאלה (ואצפה לתשובה Y) אבל הוא יחליט שתשובה (X) אחרת היא הטובה, אבל גם ההיפך ממה שחשבתי? אם הוא יאמר לי דברים שאני לא רוצה לשמוע? או יצביע על משהו שאני ממש לא רוצה לראות עכשיו?
 
אלה נקודות טובות. אבל אם הרב הוא אדם רציני, מדריך רוחני אמיתי ומקושר ומחובר לבורא עולם, אז לא הוא מי שנותן לי את התשובות שאני לא רוצה לשמוע, זה בורא עולם, אבא שבשמים, שדרך הרב שלי מעביר לי את המסר והדרך בה אני צריכה לפעול. אם אשים לב, אם אתן את דעתי למסר שהוא מעביר לי דרך הצינורות שלו, אני בטוחה שהחיים שלי יתהפכו לטובה.
 
אנחנו לא צריכים לעשות את זה לבד. אנחנו לא צריכים להתמודד עם הזמנים החשוכים בחיים שלנו לבד בלי שום עזרה. אלוקים רוצה שיהיה לנו רב, הוא רוצה שיהיה לנו מדריך רוחני, להראות לנו מה באמת קורה ולהזריח עלינו את השמש גם במצבים הקודרים, ולעזור לנו למצוא את הדרך החוצה מכל הקשיים.
 
רב-מורה דרך זה דבר מאוד יקר, ויש לזה מחיר: שאני בולעת את הגאווה שלי ומלמדת את עצמי להקשיב למישהו אחר. אני יודעת שאני יכולה לדבר רק בשמי, אבל זה שווה וכדאי. אם אלך רק לפי מה שהלב או הראש שלי אומרים לי, בלי לראות את כל הפרטים כמו שהרב שלי רואה ומבין, נראה לי שהדרך לאיבוד תהיה קצרה.
 
אז תבלעו את הגאווה, תתפללו לבורא עולם שיזכה אתכם במדריך רוחני אמיתי וירא שמים, מלא רחמים, ואז חכו ותראו איך כל הבעיות שלכם בחיים מקלות גוונים אחרים, הרבה פחות אפורים, ואפילו נעלמות מהשטח (במיוחד אם אתם מקשיבים ומיישמים).