איפה טעינו?
איך יכול להיות שעם שלם טועה טעות איומה כזו וכל היוצרות מתהפכות? איפה טעינו? הרב שלום ארוש על הטעות שרודפת אותנו אלפי שנים והפתרון הנפלא!
בשבת האחרונה קראתי פסוק בפרשה (קרח) שהשאיר אותי עם המון סימני שאלה. כי איך, איך יכול להיות דבר כזה? איך הם יכלו לטעות? להפוך את היוצרות? איפה אם טעו? איפה אנחנו טעינו? כי זה משהו שקורה גם היום… ועל מה אני מדבר. ובכן, כתוב "וילונו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמור: אתם המיתם את עם ה'"! איך אפשר לחשוב שהלב של כולם התעקם בצורה גסה כזו וכל היוצרות התהפכו: הצדיק הגואל, מי שעומד ומתפלל על העם, עמוד האמונה, התורה והתפילה של עם ישראל, הופך עולמות בשביל כל נשמה מהעם הזה – פתאום הופך לרוצח שהורג את עם השם?!?? וקרח הליצן והאפיקורס פתאום הופך למנהיג המושיע? ועוד יותר מצחיק, שכולם פתאום שומעים לו ומתבטלים בשלמות לדברי הליצנות שלו?…
הקלות הבלתי נסבלת
ככה, בקלי קלות, ובלתי נסבלת, אחרי שהיו עדים לכל הניסים והנפלאות של אותם ימים, ניסים שמתגלגלים להם מתחת לרגליים, רק יום קודם הזהיר אותם המנהיג, משה רבינו ע"ה, שהאדמה עומדת להיבקע, ואכן קרה הדבר שלא היה מימות עולם, שלא נראה ולא נשמע, והקב"ה ברא בריאה חדשה לפי דברי משה. אי אפשר לתאר מציאות כזו עם קלות כל כך בלתי נסבלת של ללכת שולל ולטעון טענות שווא והבל, לעסוק במחלוקות, השמות, תלונות של מה יהיה ואיך יהיה?
ועל מי חולקים? על הצדיק! כולם ראו דברים שלא היו כמותם – מה עוד הם רוצים? מי יכול להיות יותר ממשה רבינו? הכל יש בו, שלמות שאין כמותה, ענווה, כבוד ומסירת נפש לפחות שבפחותים… איך יכול להיות?
איפה טעינו?
התסיסה התחילה עוד בימים שהם היו עבדים במצרים והמשיכה איתם במדבר. כאן צריך להתבונן היטב – איך מגיעים למצב קשה כזה? איך נופלים בטעות כזו נוראה? חולקים ונלחמים באוהב הכי גדול שלהם פעם אחר פעם? לומדים את התורה שקיבלו לא מזמן, מקיימים מצוות, אין להם שום טרדות של אוכל, פרנסה, בגדים, משכנתא, כלום! ועדיין, מנותקים מהמנהיג שלהם?
השאלה הזו לא נתנה לי מנוח.
דור המדבר, כך על פי הראשונים והאחרונים, היה כולו שומר תורה ומצוות, על זה לא הייתה מחלוקת. אי אפשר להאשים אותם ולומר שהיו רחוקים, שהתמודדו עם ניסיונות בפרנסה, בבריאות, עם הילדים והזוגיות ולכן טעו. לכאורה, גם אי אפשר להאשים אותם בחוסר אמונה, שהרי הם ראו את השם, אם כי לא פנים אל פנים, אבל מעמד הר סיני? עמוד הענן? עמוד האש? – כל אלה לא מספיקים? איך יכול להיות?
וכאן מגיע המסר.
נכון, קשה לשמוע דברים קשים כאלה על אבותינו. אבל בורא עולם העלה את כל מה שקרה על הכתב, את כל הטעויות הללו ועוד בתורה, כדי שיכאב לנו, כדי שנתבונן, כדי שנתעורר. חלילה לחשוב שהתורה היא ספר היסטוריה. זו מציאות שקיימת מאז ועד עתה. ומי שלא מתבונן ומחפש את הלקחים – בוודאי חוזר בעצמו על אותן הטעויות בדיוק!!!
מאמרים נוספים בנושא:
רבי אלעזר בנו של רשב"י (רבי שמעון בר יוחאי) אומר בזוהר הקדוש, שמי שחושב שהתורה היא סיפורים – תיפח רוחו. בשביל אדם כזה התורה היא לא 'תורה קדושה' ודבר השם, אלא ספר אגדות ועלילות חלילה. "התורה העליונה" היא תורה לכל הדורות עם מסר לכל אדם. הקב"ה נתן לבני ישראל במדבר הרבה מצוות ואת כל האפשרויות ללמוד ולקיימן בישוב הדעת, ובכל זאת, הקב"ה אומר על אותו הדור: "והם לא ידעו דרכי". התורה שלי לא מלמדת אותם כלום, הם לא מבינים את המסרים, לכן אני כותב את הסיפור שלהם בתורה ומראה לכל הדורות מציאות של אנשים שלמדו תורה וקיימו מצות והיו פנויים מכל עול, ובכל זאת, טעו בגדול!
ולא יהיו כאבותם!
הסיפורים של הפרשות הקודמות והבאות פשוט מזעזעים וקורעי לב, והתדהמה רק מתעמקת מרגע לרגע. מה צריך לעשות? פשוט, להוציא את המסרים החד משמעיים שהם מעבירים לנו, לחיים שלנו.
ועל זה עמד דוד המלך וצעק בתהלים: "ולא יהיו כאבותם, דור סורר ומורה, דור לא הכין ליבו, ולא נאמנה את א-ל רוחו"! מי שיקרא את כל המזמור הזה (תהלים, ע"ח) לאור הנאמר כאן, בוודאי יתחיל להבין על מה דוד המלך מדבר שם בכל פסוק ממש. הוא לא מדבר על אבותינו, אלא צועק אלינו כמו שכתוב שם: "למען ידעו דור אחרון!" ואומר לנו: "אל תהיו כאבותיכם, שלא היה להם לב, שלא הייתה להם אמונה, שהיו קשורים לתאווה!" האריז"ל הקדוש מעיד שכל אותו הדור היו צריכים לחזור בגלגול, זאת אומרת, שלמרות התנאים המושלמים שהיו להם – אף אחד מהם לא הגיע לתיקונו. וזה מזעזע!
אחרי שהבעיה הקשה הוצגה, ולא זו המטרה, אלא להציג עכשיו את הפתרון היחיד והמתבקש – לתקן במקום שבו נכשלו אבותינו ולהביא את העולם לתיקונו!
בואו לטעום ולראות
אם אין קשר עם המנהיג, כאן מתחילה למעשה הבעיה. למרות שראו אותו, דיברו איתו, חוו אותו – הם לא היו מקושרים ומחוברים אליו. לכן בכל הזדמנות ניסו "להיפטר" ממנו, "להפיל" עליו את כל צרות שלהם. ביזו ושברו אותו. אף פעם לא טעמו את האור האמיתי של הבורא, את אור היהדות, אור האמונה, את הנועם ומתיקות המצוות וקרבת הבורא. פשוט לא טעמו כלום. אחרת, אין שום הסבר הגיוני איך הם עדיין רצו את האבטיחים והשומים שהם אכלו במצרים… ולא סתם להחליף אותו, אלא ממש לבעוט בו מכל המדרגות ווהקשיב לקורח?!
מי שטועם את טעמה של היהדות, לא יעזוב את זה לעולם. מי שנופל ועוזב את היהדות, זה רק בגלל שאין לו בעצם מה לעזוב, הוא מעולם לא היה 'בפנים', אלא תמיד חיצוני. בני ישראל היו בפתח 'גן עדן', אבל לא נכנסו, לא נכנסו למחיצתו של המנהיג, משה רבינו, ולא טעמו את נועם דבריו.
הלב של היהדות
ומה זה אומר 'להיות מחובר למשה רבינו'? זה לכשעצמו דבר קשה, מה היה עליהם לעשות? הרי הם עשו הכל – למדו תורה, קיימו מצוות, עשו את שלהם, אז מה בורא עולם רוצה מהם? חז"ל מלמדים אותנו כאן משהו נפלא: 'קרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים – הרי זה בּוּר', שהוא גרוע מעם הארץ, ויש אומרים שהוא כותי, כלומר גוי ועובד עבודה זרה. אנו רוצים לשמוע לדוד המלך, להתקרב למשה רבינו – מה עלינו לעשות? איך זוכים לדעת את דרכי הבורא? איך נזכה לחדש את הקשר עם המנהיג ולא נהיה כאבותינו?
כאן עונה ואומר רבי נחמן מברסלב – שאי אפשר לזכות ליסוד היהדות, שזה האמת והאמונה, אלא על ידי הצדיקים. בלי קשר עם הצדיקים לא יעזור כלום, תמיד יהיו נחשים ועקרבים שיסיתו וידיחו כמו שקרה בכל דור ודור: תאוות, מחלוקות, פסלים, אלילים, תרבות יוון, תנועת ההשכלה, תפישות עולם מעוותות, טכנולוגיה – דברים שהצליחו להסית את העם החכם והמחוכם ולהסיט אותו מדרך אבותיו, ללכוד נשמות בכמויות מבהילות ולפרוע פרעות וקרחות בכרם בית ישראל. והכל נובע מאותו שורש: שלא היו מקושרים לצדיקים ולכן לא זכו לאמת ואמונה. כלפי חוץ החיסרון לא ניכר לעין, אבל ברגע הניסיון מתגלה הריקבון.
העצה של המנהיג
ומהי עצתו של רבי נחמן? "אי אפשר לבוא לאמונה אלא על ידי אמת… ואי אפשר לבוא לאמת אלא על ידי התקרבות לצדיקים וילך בדרך עצתם". לא מספיק 'להתקרב' או להיות ליד הצדיקים, אלא העיקר הוא לקחת את הדרך של הצדיקים למעשה וללכת בדרכם בפועל.
עם ישראל באותם ימים ראו איש אלוקים לנגד עיניהם, לכן היו צריכים לעמוד עליו מהבוקר עד הערב אבל לא למשפטים ומריבות, אלא כדי ש"יודיע להם את דרכ האלוקים" (פרשת יתרו). הם היו צריכים לחכות לו יומם ולילה, כמו יהושע בן נון, שחיכה ארבעים יום וארבעים לילה, ולבקש ממנו עצות לחיים: איך מתעצמים ומתעלים ברוחניות? איך זוכים בעבודת התפילה וההתבודדות? איך מתגברים על התאוות ומבטלים את המידות הרעות?
מן הסתם, משה רבינו היה אומר להם, 'גם אני הייתי בעל מידות רעות וגם לי היו תאוות, כמו שנאמר עלי במדרש – גם אני ילוד אישה! לא נולדתי קדוש, אבל התבודדתי כל יום במשך שנים, וכך ביטלתי את התאוות והמידות הרעות. פעלתי, עבדתי, עשיתי. תהיו חזקים ולכו ועשו גם אתם כמוני, זה אפשרי!'
כך היה מייעץ רבי נחמן מברסלב לבאים אליו – לדרוש את השם, והיה חוזר ומדגיש לכולם שגם לו היו הרבה תאוות ומידות רעות וגם הוא לא הצליח ללמוד, אך העצה העיקרית בעזרתה התעלה והתגבר על הכל היא – התפילה האישית! ההתבודדות. והיה מדריך את הפונים אליו, אפילו ילדים, איך לדבר עם בורא עולם בתמימות ובפשיטות, אפילו מתפלל איתם ומשבח כל כך את הדיבורים הפשוטים לבורא. פעם אחת אפילו אמר, שהוא מצטער על כל הסיגופים והעבודות שעשה, כי רק על ידי התפילה האישית כל אחד יכול להגיע לתיקונו ולתכליתו.
רוצו אחריו!
אם באמת רוצים, אז רצים. אם עם ישראל היו מחפשים את משה רבינו והיו רצים אחריו באותו דור – הם לא היו צריכים לחכות אלפי שנים עד שרבי נחמן יגלה את ההתבודדות, אלא כבר אז היו זוכים לעבודת ההתבודדות הנכונה, ובוודאי גם לא היו עושים את כל הטעויות האפשריות בדרך, לא היה להם זמן למחלוקות, לריבים. אם היו מקדישים לפחות חצי שעה לביטול התאוות, ובעיקר תאוות הניאוף, לא היו נופלים עם בנות מדיין, וגם לא לאייפונים.
המתיקות של החיים נמצאת בעצה האדירה הזו – ההתבודדות. ומי שטועם אותה, שום דבר לא יוציא אותו מגן העדן שלו, שום כלום!
אז בואו לא נהיה כאבותינו, אלא נבקש את העצה של המנהיג, את הדרך של משה רבינו, לפעול ולהשיג הכל בתפילה, ונקדיש בכל יום את הזמן המיוחד לפגישה המתוקה עם בורא עולם, שהיא החיסון האמיתי מפני כל תחלואי דור שלנו ונזכה ללכת לבטח בדרכי השם, לתיקון השם ונהיה מוגנים מכל הרוחות שבעולם, אמן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור