אל תפחדו מהגשר

גם אם העולם אומר לכם אחרת, אל תפחדו מהגשר. אפילו שלא רואים כלום מתחתיו ושצעד לא במקום יגרום לכם להבין שהסרט נגמר. דב בער הלוי חוצה את הגשר.

2 דק' קריאה

דב בער הלוי

פורסם בתאריך 04.04.21

"גם אם העולם אומר לכם אחרת,

אתם יכולים להשיג את השמחה ולהשתנות ברגע.

שקט פנימי, שמחה אמיתית, שום מלכוד,

אנחנו חיים בחוסר אמונה בגלל שלא היינו שם עדיין.

כמו אברהם, שהובל על ידי הקישקע

הפתרונות לאלוקים, אנחנו רק צריכים את הכלים…"

 

תרגום חופשי לחלק ממילות השיר "לחיים", מתוך אלבום "לחיים" של הזמרים גד אלבז והראפר ניסים בלק.

 

דמיינו לעצמכם בור ענק.

 

קוטר הבור הוא בגודל של אצטדיון פוטבול. הוא כל כך עמוק עד שאתם אפילו לא מצליחים לראות את התחתית שלו. אם תזרקו לתוכו אבן גדולה, תעבור שעה עד שתשמעו את צליל ההתנגשות של האבן בקרקע.

 

הסתדר לכם הבור? נפלא.

 

עכשיו, מתחו גשר בין קצה אחד של הבור לקצה השני, מעל התהום המפחיד. יופי. קחו מקל בעזרתו תוכלו לאזן את עצמכם כשתצעדו על הגשר. וזכרו, הגשר הזה הוא רק רצפה, שום דבר מעבר. וה"רצפה" הזו של הגשר בנויה מלוחות עץ שקשורים אחד לשני עם חבל משני הצדדים. כל לוח עץ באורך של 20 סנטימטרים, לא יותר, בקושי יש מקום להניח את כפות הרגליים. ברגע שתצאו לדרך ותחצו את הבור מצד אחד לשני המשקל שלכם יגרום לגשר לשקוע למטה בכמה סנטימטרים, או יטלטל מצד לצד עם כל צעד שתעשו.

 

רואים את עצמכם הולכים עליו?

 

מאמרים נוספים בנושא:

לחצות את הגשר בשלום

גשר של קרח וחולות נודדים

הולכת על גשר צר מאוד

מתחת לגשר הצר

הגשר החזק

קודם להאמין, אחר כך להבין

תמסור את עצמך

המקום שאין בו גבולות

אבא, יש דברים שלא ידעתי

 

צעד אחד לא במקום ואתם צונחים למטה, לעולם לא יראו אתכם שוב. אפילו אם תשרדו, תצטרכו הרבה מאוד זמן להגיע אל הקצה העליון. ואפילו אם תצליחו לעשות צעד אחרי צעד בצורה בטוחה על הגשר, הלחץ והמתח שייגרמו לכם מההליכה הזו יגרמו להתקף לב שיארוב לכם בסוף המסע.

 

לזה מתכוון רבי נחמן מברסלב כשאמר: כל העולם כולו גשר צר מאוד, כשהמפתח לחיים הוא – והעיקר והכלל לא לפחד כלל!

 

כן, המילים הכי עוצמתיות שלו – והעיקר והכלל לא לפחד כלל!… אז אתם צריכים לרקוד כשאתם מהלכים על החבל הדק הזה.

 

תמשיכו.

 

החיים מתחילים בצעדים הראשונים והקריטיים מקצה אחד לקצה השני. זה מתחיל להיות באמת מעניין כשאנחנו מספיק רחוקים מנקודת ההתחלה, החלק הבטוח, זה שנתן לנו את הכוח, המרץ והחשק, ועכשיו אנחנו רק מרגישים את הטלטולים מצד לצד ואת הסכנה שאורבת עם כל צעד. ברגע שהתרחקנו עוד יותר, כל מה שאנחנו רואים הם רק עומקים שחורים ומפחידים מתחת לכפות הרגליים שלנו. טעות הכי קטנה, והכל נגמר.

 

ואז זה קורה.

 

אתם מאבדים את שיווי המשקל. אחוזי פאניקה, אתם מנסים להתאפס על עצמכם, לשאת את עצמכם לכיוון והצד הנכון, לעמוד במרכז הגשר הצר הזה. אבל זה כבר מאוחר. אתם מחליקים מצד לצד עד שהמשקל של הגוף שלכם דוחף אתכם מהגשר. אתם מנסים לאחוז את הגשר בידיים, אבל ללא תועלת.

 

אתם נופלים.

 

ולפני שאתם מתחילים להבין שהכל נגמר, לפני שאתם אפילו מתחילים לחשוב כמה עמוק הבור ומתי תשמעו את ה'בום', לפני שאתם לוקחים עוד אוויר לריאות כי…

 

זה קורה!

 

ספלאש!

 

הבור היה מלא במים בהירים וצוננים. במקום ליפול לסוף הכואב והמר, אתם צוללים כמה מטרים בתוך המים עד שאתם נעצרים. מתוך אינסטינקט, אתם שוחים בחזרה למעלה, אל פני המים. הגשר עדיין מתנדנד מצד לצד, מרחק של מטר-שניים מעליכם.

 

זה הכל.

 

הלכ היה אשליה אחת גדולה.

 

הפחד הגדול היה הרבה יותר גדול מהתוצאה. אתם משחררים צחוק ענק, חוזרים בחזרה לתחילת הגשר, ומנסים שוב.

 

כאלה הם החיים עם אמונה. חוצים את הגשר עם הידיעה שאין ממה לפחד בכלל. אין שום בור ייאוש בעולם. והדבר הכי גרוע שיכול לקרות לכם הוא, שתעשו את הצעד בכיוון הלא נכון, שתיפלו, אבל אז תלמדו משהו מעניין בדרך חזרה למעלה.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה