בגדים החייבים בציצית , דיני חוטי הציצית

סימן ט – איזה בגדים חייבים בציצית (המשך) - א. צריך שהכנף יהיה מרובע ולא עגול, שאין עיגול נקרא כנף. ב. בגד שיש לו ד' כנפות ופתוח מהצד לצד מטה, ולמעלה הוא סתום, אם רובו סתום פטור מציצית ואם רובו פתוח...

3 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

סימן ט – איזה בגדים חייבים בציצית (המשך)
 
 
א. צריך שהכנף יהיה מרובע ולא עגול, שאין עיגול נקרא כנף.
ב. בגד שיש לו ד’ כנפות ופתוח מהצד לצד מטה, ולמעלה הוא סתום, אם רובו סתום פטור מציצית ואם רובו פתוח חייב.
ג. בגד שחציו פתוח וחציו סתום יש להטיל בו ציצית לחומרא, אך אין לברך עליו, ואין יוצאין בו בשבת. שמא הבגד פטור מציצית, וממילא הציצית הוי כמשוי. אך אם אין בדעתו להסיר את הציציות, נראה שיש לסמוך להקל לצאת בו לרשות הרבים, וכל שכן לכרמלית.
ד. המדקדקים נוהגים לעשות הציצית מצבע הטלית.
ה. יש המקפידים לעשות גוף הטלית והחוטים של הציציות הכל לבן, בין בטלית גדול בין בטלית קטן, רמז לדבר "והיו עטופים ללבן". וצבע הלבן הוא רחמים, וצבע האדום הוא דין, ולכן טוב להיזהר שלא יהיה בגד הציצית צבוע באדום, אך טליתות שיש בהם צבע מצדדיו לנוי, או שיש צבע תכלת בשפת הטלית, אין בכך כלום, כיון שרובו לבן.
 
סימן יא – דין חוטי הציצית
 
ו. חוטי הציציות צריכים טוייה לשמה, כלומר, לשם מצוות ציצית. לפיכך ציציות משי הנעשים בארץ מחוטים גמורים שנטוו בחוץ לארץ על ידי גויים, פסולים לציצית, הואיל והטוייה לא נעשית לשם מצוות ציצית, ואפילו אם חזרו ושזרו החוטים לשמה, אין זה מועיל להכשירם, והמברך על ציציות משי כאלה הוא נכנס באיסור ברכה לבטלה. ואין לטלית משי תקנה אלא אם כן יסירו הציציות האלה של משי, ויתנו תחתיהן ציציות של צמר רחלים שפוטרים אף שלא במינם. וחובה קדושה מוטלת על הרבנות הראשית לפרסם הדברים הנ"ל ולהסיר מכשול מקרב עמינו. ואם עומד ישראל כשר בשעת טויית המשי מעיקרו ואומר בפירוש לשם מצוות ציצית, יש להכשיר.
ז. חוטי ציצית שנטוו לשמה, שנתערבו בהם חוטים אחרים שנטוו שלא לשמה, והרוב הם מהחוטים שנטוו לשמה, יש אומרים שיש להחמיר שלא לעשות מהחוטים הללו ציצית, שבמצוות עשה אין לילך אחר הרוב. ויש חולקים, והעיקר כדבריהם.
ח. ראוי ונכון לקנות ציציות הנעשות בעבודת יד, ובפרט במקום שציציות אלו מצויות, שיש להעדיפן על פני ציציות הנעשות על ידי מכונה חשמלית (באופן שהמפעיל אומר בעת הפעלתה "לשם מצוות ציצית").
ט. לכתחילה ראוי שטויית החוטים תיעשה על ידי ישראל גדול הטווה לשם מצות ציצית אך בדיעבד חוטי ציצית שנטוו על ידי קטן או חרש ושוטה, אם ישראל גדול עומד על גביהם ואומר לשם מצוות ציצית, יש להכשיר ציציות אלה, ואם לא היה גדול עומד על גביהם ואומר לשמה, אין להכשירם אף בדיעבד.
י. חוטי ציצית שנטוו על ידי אשה, כשרים, ובלבד שתאמר קודם הטוייה שעושה כן לשם מצוות ציצית, ונאמנת על כך לומר שעשתה כן לשם מצווה.
יא. גוי הטווה את חוטי הציצית, וישראל גדול עומד על גביו ומצווהו שיטווה לשם מצוות ציצית, לפי הרמב"ם פסול, ולפי הרא"ש כשר. ועל כל פנים אם ישראל גדול מסייע לגוי בטוייה ועומד על גביו ואומר לשמה, יש להכשיר הציציות.
יב. טוב לעשות עובי החוטים בינוניים, לא עבים ולא דקים, משום זה אלי ואנווהו.
יג. מניין חוטי הציצית בכל כנף ארבע כפולים, שהם שמונה. ואם הוסיף על מניין חוטי הציצית, הטלית פסולה ואינו רשאי לילך בה, משום שעבר על איסור בל תוסיף.
יד. מנהגינו כדעת מקובלים שאחר הטלת ארבעת חוטי הציצית בחור שבכנף הבגד (ואמירת לשם מצוות ציצית קודם הטלת החוטים), קושר שני קשרים, ואח"כ כורך שבע חוליות, ושוב קושר שני קשרים, וכורך שמונה חוליות, ושוב קושר שני קשרים, וכורך אחת עשרה חוליות, ושוב קושר שני קשרים, וכורך שלש עשרה חוליות, ושוב קושר שני קשרים, ובסך הכל יהיו חמשה קשרים כפולים, וארבע חוליות של כריכות, העולות למנין הוי"ה אחד (שלושים ותשע). וקודם כריכת החוליות טוב שיפריד את שתי הקבוצות בנות ארבעה חוטים זו מזו (בקשר עניבה), כדי שאחר כריכת החוליות ידע להבחין אלו חוטים שייכים לצד אחד ואלו חוטים שייכים לצד השני.
טו. יש להקפיד שכל שמונת החוטים של הציצית יהיה אורכם לא פחות משנים עשר גודלים (הגודל הוא 2 ס"מ וביחד הם 24 ס"מ), יש פוסקים רבים שסוברים שהדבר מעכב אף בדיעבד. ואם אין לו חוטים ארוכים כל כך, יקצר במספר כריכות החוליות, ויעשה עשר כריכות, ואחר כך חמש, ואחר כך שש, ואחר כך חמש. ועל ידי כך יהיה שיעור אורך החוטים כהלכה.
טז. יש אומרים שטוב שכל הציציות תהיינה עשויות בשווה, שזהו נוי הציצית. ויש שאינם מצריכים כן, וכן עיקר.
יז. מעיקר הדין מותר להפסיק בדיבור באמצע תליית החוטים בכנף הטלית, ומכל מקום ממידת חסידות שלא להפסיק בדיבור באמצע תליית החוטים בכנף ובעת קשירתם.
יח. טוב להיזהר שלא יחתוך את חוטי הציצית בסכין, על דרך שנאמר לא תניף עליהם ברזל, אלא ינתקם בשיניו, וכדומה.
יט. טוב לקשור את ראשי החוטים של הציציות, כל חוט וחוט, כדי שלא יתפרדו משזירתם, ובפרט בעת הכיבוס. וכן היה נוהג האר"י ז"ל. ויש אומרים שבזמן הזה שהטוייה נעשית כהוגן ואין חשש שהחוטים יתפרדו, אין לקושרם.
כ. אם עשה החוטים לציצית מצמר גזול, הטלית פסולה, דכתיב, ועשו להם משלהם יהיה.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה