בעקבות הניגונים

שנים של חיפושים הובילו לתווים והקלטות של ניגונים עתיקים ונדירים מעולם החסידות, שנמצאו במרתפים של האוניברסיטאות באוקראינה. נחום קרלינסקי, מגלה האוצר, מדבר על זה.

5 דק' קריאה

ישי פרידמן

פורסם בתאריך 06.04.21

שנים של חיפושים הובילו לתווים
והקלטות של ניגונים עתיקים ונדירים
מעולם החסידות, שנמצאו במרתפים
של האוניברסיטאות באוקראינה.
נחום קרלינסקי, מגלה האוצר, מדבר
על זה.

עוד חוזרים הניגונים. מאות ניגונים עתיקים ומיוחדים שנעלמו ונשכחו, נמצאו בארכיון של אוקראינה. נחום קרלינסקי, חסיד ברסלב, מצא במרתפים עלומים עולם יהודי עשיר ומרתק שהיה ונעלם. כך למשל, בהקלטה מלפני מאה שנה שעליה נכתב ב"קבלה מרבי נחמן מברסלב", הוא זכה לשמוע את "הניגון שמלווה את הצדיקים בדרך לגן עדן". עכשיו מתכוונים לשחזר את כל הניגונים העתיקים בהפקה מרשימה ויוקרתית. חשיפה.

נחום הביט במחברות התווים הישנות ובניגונים העתיקים שמצא, כלא מאמין. שנים רבות הוא כבר יודע שקיימים בעולם אוצרות בלומים של יהדות מזרח אירופה שנעלמה, אך לא תיאר לעצמו שהוא יהיה זה שימצא אותם, שינער מהם את אבק הגלות.

לנחום קרלינסקי (27), חסיד ברסלב צעיר, יש תחביב מיוחד, הוא מגלה עולמות שנעלמו. מדובר בעולמות האבודים של יהודי מזרח אירופה, של אותם מאות ואלפי חסידויות שהיו ונעלמו אחרי מלחמות העולם. אין לו תואר מהאוניברסיטה של חוקר או היסטוריון אבל יש לו תושייה רבה ומרץ רב. הוא לא מאלה שנרדמו בשיעורי ההיסטוריה, להיפך, ההיסטוריה היהודית מחייה אותו. בגיל 18 הוא התחיל ללמוד ולחקור אחר העולם היהודי שהיה ונעלם. הוא חקר את שורשי חסידות ברסלב שנוסדה באוקראינה, קרא ספרים, דיבר עם חוקרים והחל לאסוף פיסות מידע כיצד חיו חסידיו של רבי נחמן.

הוא מגיע דווקא מבית ליטאי במקור, ובשלב מסוים בחייו הגיע למסקנה שחסידות מדברת אליו יותר מכל, אבל משהו מהשקדנות והקפדנות הליטאית עדיין זורם בעורקיו. הוא זוכר מאות תאריכים ומקומות במדויק והוא בקי מאוד בהיסטוריה של יהדות אוקראינה.

איפה התפלל הבעל שם טוב?

עבודת המחקר הראשונה שלו הייתה שחזור בית הכנסת של הבעל שם טוב בעיר מז’יבוז’. מכר ותיק, שעוסק בשחזור מקומות קדושים קנה אז חלקת אדמה במז’יבוז’. הוא חשב שזו האדמה שעליה היה בית הכנסת המפורסם של הבעל שם טוב . אותו רב ביקש מקרלינסקי שיעשה בשבילו עבודת מחקר – האם זה באמת היה המקום שבו הבעל שם טוב השיח את תפילתו לפני בורא עולם. עוד ביקש ממנו שיחקור כיצד היה נראה בית הכנסת מבפנים ומבחוץ. קרלינסקי ניגש לעבודה. יהודים רבים שחיו במז’יבוז’ כבר אינם בין החיים. חלקם נרצחו על ידי הגרמנים, חלקם התבוללו בתוך רוסיה הקומוניסטית. אבל קרלינסקי מצא יהודי ממז’יבוז’ שחי באשדוד. אותו יהודי התגייס לצבא האדום בגיל 18 ואחר כך עלה לארץ. קרלינסקי הגיע אליו וביחד הם נסעו למז’יבוז’. מסתבר שבית הכנסת שאותו מכר קנה היה בית הכנסת של הב"ח (ר’ יואל סירקיש). בית הכנסת של הבעל שם טוב היה ליד בית הכנסת של הב"ח. הכניסה לתוך עולם החסידות, הפגישה עם המקומות שבהם היו גדולי העולם כמו הבעל שם טוב, המגיד ממזריטש ורבי נחמן מברסלב, גרמו לו להתחיל במסע של מחקר וחיפוש אחר השורשים של החסידות.

אחרי מז’יבוז’, קרלינסקי החל להתעמק בהיסטוריה של חסידי ברסלב. הוא ידע שבשלהי המאה ה-20 הייתה קבוצה בשם "משלחת אנסקי" שתיעדה את חיי היהודים בעיירות היהודיות. מדובר בקבוצה שבראשם עמד שלמה רפפורט שכינויו הספרותי היה ש. אנסקי. ש. אנסקי היה סופר, משורר ומחזאי, והיצירה המפורסמת ביותר שלו היא המחזה ‘הדיבוק’. אבל אנסקי עסק גם בתיעוד של העם היהודי. הוא אסף מסביבו עוד כמה יהודים שיעזרו לו בתיעוד – צלם, מקליט בפונוגרף וכתב שיתעד בכתב את ההווי היהודי בעיירות. מטרת התיעוד הייתה לשמר העולם היהודי שעוד רגע, כך ידעו, עומד להישכח. בדיעבד, הם לא ידעו כמה הם צדקו, אחרי 40 שנה, יהדות מזרח אירופה נמחקה ונעלמה.

באחד הספרים שנשתמרו ותיעדו את הסיקור, מוזכרת "משלחת אנסקי" שתיעדה את חסידי ברסלב בברדיטשוב. בספר מתוארים החסידים והנהגותיהם המיוחדות, ביניהן התפילה שמשולבים בה ניגונים מיוחדים והשאיפה להיות בשמחה תמיד. גם היחס הקשה שלו זכו חסידי ברסלב מצד שאר אנשי הקהילה היהודית, מתואר שם.

המשלחת פגשה את נכדו של רבי נחמן מברסלב, ר’ אייזקיל, הם היו בביתו והוא ניגן להם מכינורו שעל פי המסורת של חסידי ברסלב, הועבר לו בירושה מהבעל שם טוב. הם הקליטו את השירים והניגונים בפונוגרף, מכשיר ההקלטה הראשון בעולם.

לאן נעלמו הניגונים?

עכשיו, השאלה הגדולה שצריכה להישאל היא – איפה כל התיעוד של "משלחת אנסקי"?

כאן נכנס לתמונה נחום קרלינסקי, שידע שהדבר שהוא צריך לחפש זה את האוסף הגדול של "משלחת אנסקי".

חלק מהאוסף נעלם כיוון שאנסקי ברח מפולין לפני הרבולוציה. חלק מהחומר נמצא בישראל בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, אבל רוב החומר מסתובב בעולם. קרלינסקי טוען שאנסקי הטמין חמישה ארגזים עם החומר היקר ביותר באדמה, לפני שברח מפולין.

קרלינסקי עובד בצוות הלוגיסטי של חסידות ברסלב באוקראינה, ולצורך כך הוא נמצא שם מספר פעמים בשנה, מה שעזר לו מאוד בחיפושים אחר האוצר האבוד של משלחת אנסקי. בחיפושיו הממושכים הגיע קרלינסקי לאוניברסיטאות בקייב, שם חיכו לו פקידים אוקראינים חשדניים. חוץ מהחשדנות הבסיסית של האוקראינים, מסתבר, שנעשו כבר כמה ניסיונות "להשאיל" חומרים מהארכיונים של קייב על ידי "אנשי שלומנו", מה שגרם להוראות ולחוקים נוקשים ביותר בכל מה שנוגע לחשיפה של החומר הארכיוני. מדובר בחומרים ששווים כסף רב והאוניברסיטאות בקייב לא מעוניינות לחשוף לציבור הרחב את הארכיון. אבל קרלינסקי לא אמר נואש. הוא בנה קשרים עם אנשים מהאוניברסיטה, יצר יחסי אמון טובים במשך כמה שנים וכך הותר לו להיכנס למקומות "שמורים" ביותר. באוניברסיטה אחת בקייב יש איסור מוחלט להיכנס ולראות את החומרים, אבל קרלינסקי היה שם פעם אחת, וגם זה היה ב"מזל".

לעומת זאת, ישנו חומר רב שאפשר להגיע אליו ונמצא באוניברסיטה השנייה בקייב. קרלינסקי הרבה להגיע גם לשם. הוא מצא שם חומר ארכיוני רב. כתבי יד, פנקסי קהילות, רשימות תיעוד נדירות של הקהילות במזרח אירופה, תווים לניגונים ושירים והקלטות של ניגונים מלפני מאה שנה שהוקלטו בפונוגרף.

קרלינסקי מצא את אשר חיפש – התיעוד של חסידי ברסלב בעיירה ברדיטשוב היה מונח לפניו במרתפים של אוניברסיטת קייב, כמו חיכה רק לו. אלא שהחומרים לא היו מקוטלגים..נדרשה מלאכת סידור וקטלוג מיוחדת, והוא נרתם בשמחה למלאכה.

בארכיון נמצאו אלפי ניגונים ושירים לא מוכרים, תיעוד של חסידיות שהיו ואינן עוד, עולם יהודי קסום ומרתק שהיה ונעלם. בחלק מההקלטות אפשר לשמוע חסידים שמנגנים לחברי "משלחת אנסקי" ניגונים מוכרים, שעד היום מנגנים אותם. גם הסופר שלום עליכם מככב בהקלטות וישנם דברי תורה של רבנים ואדמו"רים.

הניגון שמלווה את הצדיקים לגן עדן

מיותר לציין, שנחום קרלינסקי היה מאושר עד הגג. שנים של חיפושים ועבודת נמלים מתישה, והנה נגלה אליו עולם שלם ברשימות, תמונות והקלטות. עם זאת, משעה ששהה בארכיון בקייב, העבודה הפכה קשה יותר. למרות הממצאים הרבים, הוא עדיין לא ידע מה יש לו ביד. גם כשהיו לו תווים של ניגון הוא לא ידע מהיכן הניגון, מה המקור שלו, האם מדובר בניגון עממי או בניגון שיש לו קבלה ומסורת עתיקה. אבל עדיין, השמחה הייתה גדולה.

"שמעתי הקלטות של הצדיק מרוז’ין או של יהודי שמנגן את סדר ההושענות של ה’מחנה אפרים’, יהודים ששרים במלווה מלכה מלפני מאה שנה. בחלק מההקלטות בעיירה ברדיטשוב יש ליווי של כינור וסביר להניח שמדובר בנכדו של רבי נחמן מברסלב, רבי אייזקיל. ובכלל, לשמוע ניגונים שאני מכיר אותם והם למעשה כבר מלפני מאה שנה זה מרגש", מספר קרלינסקי. אבל השיא מבחינתו היה "הניגון שמלווה את הצדיקים לגן עדן", ניגון עתיק שהוא קבלה מרבי נחמן מברסלב, שלצליליו מכניסים את הצדיקים לגן עדן. עד היום ניגון זה לא נמצא. ניגון דומה לו היה קיים בחסידות סלונים.

באחת ההקלטות שהקליטו חברי "משלחת אנסקי" בעיירה דובנא, מנגן יהודי בשם שמואל גאסטער ניגון ששמע מהחזן ירוחם הקטן שהיה מהחזנים הגדולים בזמנו. על הצילינדר של הפונוגרף היה מוטבע "הניגון שאיתו מלווים את הצדיקים לגן העדן בקבלה מרבי נחמן מברסלב". קרלינסקי הנרגש הראה את התווים של הניגונים לזקני ברסלב, חלק מהניגונים הוא שר להם בעצמו. לא הכל היה מוכר להם, חלק היה חדש לגמרי, ישנם ניגונים שנעלמו עם הזמן ועם ההתפוררות של הקהילות היהודיות אחרי המלחמות והמהפכות באירופה, נשכחו ונאבדו. עכשיו קלרינסקי מחזיר אותם לחיים מתהום השכחה.

כחסיד ברסלב, איך ההרגשה למצוא ניגונים עתיקים של החסידות ושל רבי נחמן בעצמו?

"זו תחושה נפלאה. צריך גם להבין שהרבה פעמים חיפשתי ולא מצאתי שום דבר ושוב חיפשתי ולא מצאתי, ימים על גבי ימים, וגם כשמצאתי משהו לא ידעתי מה מצאתי כיוון שאני לא יודע לקרוא תווים ואי אפשר להוציא החוצה. בנוסף, האוניברסיטאות באוקראינה לא תמיד שיתפו פעולה. הם מאוד חשדניים שם. הרבה ימים הייתי נוסע וכל נסיעה ארכה שעות על גבי שעות. לעתים לאחר נסיעה ארוכה, האוניברסיטה הייתה סגורה מסיבות שונות, דבר שהיה מעכב את המחקר. כך שלמצוא משהו בעל ערך אחרי כל כך הרבה חיפושים ועבודה, זו תחושת סיפוק אדירה".

עכשיו מתכוונים ב’הינדיק הפקות’ לעבד חלק מהניגונים שקרלינסקי מצא ולהפיק אלבום מושקע של ניגונים עתיקים ומקוריים, עם החזן המפורסם של חסידות בעלזא, הרב דודי קאליש. זו תהיה הפקה מושקעת מאוד עם מאות כנרים ונגנים ש"יחיו" את הניגונים העתיקים-חדשים. הרב דודי קאליש אמר שמדובר בניגונים עתיקים ונדירים וכי הוא מרגיש כי זו זכות גדולה בעבורו. "אלו שירים שמיוחסים למייסדי החסידות ולרבי נחמן עצמו וזה משהו נדיר מאוד. גם השירים עצמם מבחינה מלודית נפלאים ומרטיטי לב, מדובר בניגונים ברמה של ‘י-ה אכסוף’, ניגונים חסידיים אותנטיים ואמיתיים וכנראה שהקהל זקוק לזה גם כן", סיפר הרב קאליש בהתרגשות, וחיים חזין, חסיד בעצמו, מבעלי ‘הינדיק הפקות’, שעומד מאחורי הפקת אלבום המבוסס על הניגונים האבודים אומר, "אני מרגיש שאני מגשים את המטרה של חברת הינדיק. לקחת ניגון של רבי נחמן שבמשך מאה שנה נעלם ולהוציא אותו לאור מחדש, זה מדהים".

"מבחינתי זה השיא", מסכם קרלינסקי שבזכותו החל כל תהליך ההפקה, "הרבה פעמים מוצאים דברים אבל הם חסרי חשיבות ואז מניחים אותם בקלסר והם מעלים אבק. אבל כאשר מוצאים דברים נפלאים ומחיים אותם מחדש זה פשוט נפלא, זו שמחה עצומה שהניגונים האותנטיים והמרגשים הללו חוזרים אלינו מחדש".

(באדיבות שבועון מעייני הישועה)

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה