הזמן הטוב ביותר להתחתן

מסגרת הנישואין בונה ומאתגרת. היא נותנת לבני הזוג סיבה להתאמץ, לצאת מכל הבלבולים והפינוק ומהגישה הילדותית שלהם. אז מתי הכי טוב לעשות את זה?

4 דק' קריאה

הרב שלום ארוש

פורסם בתאריך 06.04.21

מסגרת הנישואין בונה ומאתגרת.
היא נותנת לבני הזוג סיבה להתאמץ,
לצאת מכל הבלבולים והפינוק
ומהגישה הילדותית שלהם. אז מתי
הכי טוב לעשות את זה?


בגן החכמה – פרק 17

מעשה מחכם ותם – הסיפור המלא

תמים תהיה

והנה נשליך כעת את מעשה החכם, ונתחיל לספר במעשה התם…

לפני שרבינו מתחיל לתאר את דרכי התם, הוא מזרז אותנו להשליך את כל החכמות, כי בלי זה לא נוכל לקבל את השכל האמיתי הנלמד מהתם. וזה מה שכתוב בליקוטי מוהר"ן (קכ"ג):

"העיקר והיסוד שהכל תלוי בו, לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול ולבלי לנטות, חס ושלום, מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ספרי פרשת שופטים): ‘אפילו אומר לך על ימין שמאל’ וכו’ ולהשליך מאתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאילו אין לו שום שכל, בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו, אינו בשלמות, ואינו מקושר להצדיק.

וישראל בעת קבלת התורה היו להם חכמות גדולות, כי אז היו עובדי עבודה זרה שבימיהם, שהיה טעותם על פי חכמות וחקירות גדולות כידוע, ולולי שהיו ישראל משליכין מעצמן החכמות לא היו מקבלים התורה, כי היו יכולים לכפור בכל, חס ושלום, ולא היה מועיל להם כל מה שעשה משה רבינו עימהם ואפילו כל האותות והמופתים הנוראים שעה לעיניהם, לא היה מועיל להם, כי גם עתה נמצאים אפיקורסים הכופרים על ידי שטות וטעות חכמתם.

אך ישראל עם קדוש ראו האמת והשליכו החכמות, והאמינו בהשם ובמשה עבדו, ועל ידי זה קיבלו התורה. והיינו שתרגם אונקלוס (דברים ל"ב): "עם נָבָל ולא חכם", ‘עמא דקבילו אורייתא ולא חכימו’. כי עיקר קבלת התורה היה על ידי ‘ולא חכימו’, היינו על ידי שהשליכו מאיתם כל החכמות כנ"ל.

וזה: ‘נָבָל’ – ראשי תיבות "ל"ב נתיבות", שהוא כלליות התורה, והיא החכמה האמיתית, אשר אצלה כל החכמות בטלים, והיינו "נבל", שהיא בחינת התורה, הנקראת נובלות החכמה העליונה (בראשית רבה פרשה יז) (ובוא וראה שעתה מבואר ומיושב התרגום הזה, שהוא פליאה גדולה, וכל העולם תמהים עליו, מה עניין תיבת נבל, לתרגמו על קבלת התורה? אך עתה מה נמלצו לחך דברי התרגום האלו)

והעיקר העבודה, להיות תם וישר ירא אלוקים וסר מרע, בלי שום חכמות, ושלמה המלך ע"ה, אחר שכתוב בו (מלכים א, ה): "ויחכם מכל האדם", אמר (משלי ל): "כי בער אנוכי מאיש ולא בינת אדם לי", וכן אמר אסף (תהלים ע"ג): "ואני בער לא אדע בהמות הייתי עמך", וכן נאמר (משלי כ"א): "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד השם". עד כאן לשון רבי נחמן.

וזה מה שכתב: והנה נשליך כעת את מעשה החכם וכו’. עכשיו כבר אפשר להתחיל בלימוד הדרך הישרה.

התם הנ"ל למד מלאכת רצענות (סנדלרות), ומחמת שהיה תם, למד הרבה עד שקיבל, ולא היה בקי בהאמנות בשלמות…

התם הוא ההיפך המוחלט מהחכם. החכם הבין מהר, למד כל מקצוע במהירות והגיע לבקיאות ומומחיות, אולם התם היה צריך ללמוד הרבה ולהתאמץ עד שקיבל משהו, וגם אחרי שהשקיע זמן ומאמצים רבים, עדיין, לא היה בקי במלאכתו בשלמות.

ונשא אישה…

התם לא מתמהמה בבחירת המקצוע וכך הוא הדבר כאשר מגיע זמנו להתחתן – הוא לא מתחכם ואינו מתבלבל משום דבר, אלא פשוט מתחתן. בנקודה זו מלמד אותנו הרבי, שאחת מדרכי התמימות היא כאשר אדם מתחתן בצעירותו, ויש לזה מספר סיבות:

א. מצווה הבאה לידך – אל תחמיצה. המצווה הראשונה עליה נצטווה האדם היא "פרו ורבו". כל מי שמתבטל ממצווה זו עובר על רצון הבורא שחפץ בישוב העולם, כמו שכתוב: לא תוהו בראהּ לשבת יצרהּ. ובמה שונה מצווה זו מכל מצוות התורה, שנאמר בהן – זריזים מקדימים לצוות? לכן צריך להזדרז ולהתחתן.

ב. רבותינו ז"ל קבעו להלכה שצריכים להתחתן לפני גיל עשרים, באמרם שכל מי שעבר עליו גיל עשרים ולא התחתן, כל ימיו בהרהורי עבירה. וזה ידוע, שעיקר הניסיון של האדם בעולם הזה הוא להתגבר על תאוות הניאוף, לכן כל ההצלחה של האדם תלויה בתיקון הברית. ואם כך, בחור שמתחתן צעיר יכול להינצל מן החטאים הקשורים לניאוף, וממילא יש לו עזרה גדולה משמים, והוא בודאי יצליח בכל מעשיו – בלימודו, בפרנסתו ובכל דבר שיגע בו.

ג. אדם שאינו נשוי אינו שלם וחסר לו חלק הנשמה של בן/בת הזוג, ממנו הוא יכול לשאוב כוחות עצומים, לכן הוא צריך להזדרז להתחתן ולהשלים את נשמתו, מרגע שהוא בשל וראוי לכך. הטענה שהוא צריך קודם כל ללמוד, לחסוך כסף וכו’ אינה נכונה כלל! אדרבה, כשיתחתן וישלים את עצמו יהיו לו כוחות להצליח בכל תחום שיפנה, כמו שראינו אצל רבי עקיבא, שהעמיד רבבות תלמידים והעיד קבל עם ועדה – שכל הצלחתו והצלחתם שייכים לאשתו.

ד. גדולי ישראל התחתנו רובם בגיל צעיר מאוד, וזה לא הפריע להם להגיע לאן ולמה שהגיעו. אדרבה, זה הועיל להם להיות גדולי ישראל, למשל, רבי נחמן מברסלב התחתן בגיל שלוש-עשרה וכן רבי נתן מברסלב.

ה. כל זוג נשוי, שחי בקדושה ובטהרה, הם שלמות המהווה כלי לקבלת כל השפע. רואים זאת עין בעין שלאנשים נשואים יש ברכה בפרנסה הרבה יותר מאשר לרווקים, זאת משום שאינם כלי שלם.

ו. לבורא יש את כל הסיבות לתת שפע ברוחניות ובגשמיות לאדם נשוי, מכיוון שהוא בונה בית בישראל, מביא ילדים לעולם וכו’. לכן, משמים נותנים לו את כל מה שהוא צריך לשם כך: דירה, פרנסה, וכן את החכמה להשיג בעזרתה מידות טובות.

ז. מסגרת הנישואין הינה מסגרת בונה, היא נותנת לבחור הצעיר ישוב-הדעת ושלווה. יש לו אתגר, יש לו סיבה להתאמץ, הוא יוצא מכל הבלבולים והפינוק ומהגישה הילדותית והבלתי אחראית שלו לחיים. ראיתי בחורים צעירים רבים שלא מצאו את עצמם והיו להם בלבולים רבים, קשיים וכדומה, עד שממש היו בדרך לאיבוד בעולם המר הזה, אך הדבר שהציל אותם היה שהם התחתנו – זה יצב אותם והעלה אותם על דרך טובה וברורה.

ח. אדם שמתחתן צעיר יש לו סבלנות לגדל את ילדיו, רוח צעירה לשמוח עם אשתו ולקחת בקלות את קשיי היומיום.

נמצא, שנישואין בגיל צעיר זו ברכה מכל הבחינות. כאן בא רבינו הקדוש ומלמד אותנו שזו הדרך של התמימות, עליה נאמר בתורה: "הולך בתם ילך בטח". כי אלו החכמים בעיניהם, הדוחים את חיי הנישואין מכל סיבה וטענה שהיא, מפסידים הרבה. אולם אדם שהולך בתמימות ומזדרז להתחתן מבלי לדקדק מדי בבחירת הזיווג, והוא מאמין בהשם – מכיוון שיודע שהוא בעצמו לא כליל השלמות ולו בעצמו יש הרבה מאוד לתקן – רואה ברכה רבה!

על פי האמונה ישנה השגחה פרטית מדויקת בתכלית הדיוק, על כך שכל אחד יתחתן אך ורק עם הזיווג שלו. והזיווג הראשון, בפרט, הוא אחד מהדברים שאין עליהם שום בחירה, אלא כל כולו בהשגחה מלאה, וכשאדם הולך על פי התורה ולא מקלקל את מעשיו, בודאי ימצא את הזיווג שלו.

ובנוסף, העיד האריז"ל, שבן/בת הזוג העומדים לצד האדם מתחת לחופה – סימן הוא שזה זיווגו של האדם משמים! כי כאמור, בשמים משגיחים על כך בהשגחה פרטית – שהאדם יתחתן אך ורק עם הזיווג שלו. לכן, אף אם אדם עבר מה שעבר, והוא משתדל לעשות תשובה ומתחתן, ידע בביטחון מלא, ובלי שום ספק, שהוא התחתן עם הזיווג שלו.

(מתוך בגן החכמה מאת המחבר)

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה