היד הנסתרת

אחד הרגעים המרוממים בשולחן ליל הסדר הוא השיר "כמה מעלות טובות למקום עלינו", המוכר לכולנו כ"דיינו". בשכונה בה גרתי כשהייתי ילד כל הילדים היו שרים את השיר הזה לפני ליל הסדר ולמחרת. מה הסוד של דיינו? ואיך הפך השיר הזה נפוץ כל כך כמו הקניידלך?

לפני שנענה על השאלות, חשוב לציין שהשיר הנפלא הזה מורכב מ-14 טובות עצומות שבורא עולם עשה איתנו, שמרובן אנחנו נוטים להתעלם ואת חלקן מקבלים כמשהו מובן מאליו. התנא האנונימי שמיוחס כ"בעל ההגדה", מי שחיבר את ההגדה, ידע היטב שכפיות טובה היא רעל נוראי לנשמה של עם ישראל. וחוץ מזה, המילה "יהודי" כל כולה צועקת "הודיה", "להודות"… כן, אנחנו עם שמודה לאלוקיו. מצוות החג, ובעיקר מצוות אמירת ההגדה בליל הסדר, הן הבעת הכרת הטוב שלנו לבורא עולם, ומתוך הלילה הנפלא הזה "דיינו" עושה את זה הכי מקסים שאפשר. בואו נעצור השנה ונתבונן ב"דיינו".

מאמרים נוספים בנושא:

עשירים על החוף

עבר לא שוכחים

כמה מעלות טובות למקום

הלילה הזה

ליל הסדר של החיים

אילו הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים, דיינו! – לפעמים, אנחנו זוכים להינצל מאנשים שרודים בנו באכזריות אבל לא רואים את נפילתם. בורא עולם לא רק שאפשר לנו לראות את נפילתם של המצרים, אלא גם את העונש שהם קיבלו. הוא מזהיר את כל הרודפים אותנו שזה יהיה מר גורלם, וההיסטוריה מראה שזה אכן הגורל שנופל בחלקם של שונאינו.

אילו עשה בהם שפטים ולא עשה באלוהיהם, דיינו! – עובדי האלילים האחרים בעולם אולי יאמרו שהקב"ה היה חזק על בשר ודם, אבל חסר חלילה את הכוח מול האלילים שלהם. אולם בורא עולם לכולם הראה שזה ממש לא ככה. וכאלוקינו האהוב, הוא מעלה את היוקרה והכבוד של אלה המאמינים בו.

אילו עשה באלוהיהם ולא הרג את בכוריהם, דיינו! – עובדי האלילים והכופרים עדיין הכחישו את המושג "השגחה פרטית". כאשר הקב"ה הכה בבכורי מצרים, הוא הפגין ניסים כפולים ומכופלים של ההשגחה הפרטית, כאשר הבדיל בין אלה שהיו בכורים לאביהם ואלה שלא, וכן הבדיל בין בכורי ישראל לבכורי מצרים.

אילו הרג בבכוריהם ולא נתן לנו את ממונם, דיינו! – לא רק שבורא עולם גאל אותנו ממצרים והוציא אותנו מעבדות לחירות, הוא גם נתן לנו את התשלום על העבדות באופן רטרואקטיבי.

אילו נתן לנו את ממונם ולא קרע לנו את הים, דיינו! – קטני האמונה אולי ימשיכו לחשוב שהתשלום שקיבלנו מהרכוש של המצרים הוא עניין של צדק חברתי ומזל, אבל קריעת הים מראה לעולם איך הקב"ה באופן אישי ביטל את הטבע, המזל והשכל, כדי לעשות את הניסים שעשה לעם ישראל.

אילו קרע לנו את הים ולא העבירנו בתוכו חרבה, דיינו! – כאן הקב"ה מראה לנו נס על נס. נכון, הים נקרע אבל קרקעית הים הייתה אומרה להיות בוצית וטובענית והיה מאוד קשה ללכת עליה. אבל הקב"ה עשה אותה יבשה וקלה להליכה.

אילו העבירנו בתוכו בחרבה ולא שיקע צרינו בתוכו, דיינו! – למרות שקרקעית הים הייתה יבשה עבור עם ישראל, היא חזרה לצורתה הטבעית – בוצית וטובענית, ברגע שהמצרים דרכו עליה. ואז, כשכל כרכרות המלחמה שלהם שקעו בבוץ והם לא יכלו לזוז, קירות הם נסגרו עליהם והטביעו אותם.

אילו שיקע צרינו בתוכו ולא סיפק צרכינו במדבר ארבעים שנה, דיינו! – אם לא הספיק לנו שהקב"ה הציל אותנו מהנוגשים האכזריים, הרי שהוא גם המשיך להזין אותנו בדרך של נס, ולא בשוויץ הרגועה והנעימה אלא במדבר סיני השומם!

אילו סיפק צרכינו במדבר ארבעים שנה ולא האכילו את המן, דיינו! – הקב"ה יכול היה לתת לנו לאכול לחם ולשתות מים, אבל בנס עצום ואדיר הוא נתן לנו לאכול את המן – האוכל של המלאכים, שהוא בעצמו היה נס גדול, כי היה בו את כל סוגי הטעמים של המאכלים. אם מישהו רצה פיתה עם פרגיות וסלטים זה היה הטעם שלו, ואם מישהו רצה ארוחת גורמה זה היה הטעם שקיבל מהמן.

אילו נתן לנו את המן ולא נתן לנו את השבת, דיינו! – הקב"ה נתן לנו מנה כפולה של המן ביום שישי כדי שלא נצטרך לדאוג לאוכל של שבת. מי יכול לאמוד את המתנה האדירה שקיבלנו – יום המנוחה, לגוף ולנפש – יום השבת?!?

אילו נתן לנו את השבת ולא קרבנו לפני הר סיני, דיינו! – אם לא זה לא היה מספיק שהקב"ה התגלה לנו, הוא גם נתן לנו את התורה שהיא סוד הנצחיות שלנו, למרות כל מה שחווינו וקרה לנו.

אילו נתן לנו את התורה ולא הכניסנו לארץ ישראל, דיינו! – ואם התורה לא הייתה המתנה הכי יקרה שהקב"ה נתן לנו, אז הוא נתן לנו מתנה עצומה ונפלאה – את ארץ ישראל, ארץ האמונה, והקדושה הפנימית שלה. המקום האידיאלי בכל העולם כולו לקיים את מצוות התורה.

אילו הכניסנו לארץ ישראל ולא בנה לנו את בית הבחירה, דיינו! – עכשיו אנחנו מחכים לבניין בית המקדש השלישי והנצחי, שיבנה במהרה בימינו אמן.

האם ישנה סיבה ש"בעל ההגדה" מנה 14 טובות מסוימות עבורנו, לא יותר ולא פחות? הוא מצטט את התורה ואומר, שהקב"ה הוציא אותנו ממצרים "ביד חזקה ובזרוע נטויה". יד – האות י ערכה 10, והאות ד ערכה 4, ביחד 14. סונטת ה"דיינו" היא רמז ברור ליד הנעלמת והנסתרת של בורא עולם שלא רק הוציא אותנו ממצרים, אלא שלח מסרים באופן אישי לליבנו והזין אותנו בכל רגע של היום.

כדי להיות שמחים באמת, כולנו צריכים להלחין את רשימת ה"דיינו" הפרטית שלנו – מהרגע שאנו פוקחים את העיניים בבוקר ומודים לבורא עליהן, כי אז נראה איך החיים שלנו הופכים לגן עדן עלי אדמות.

פסח שמח וכשר!