הכי מאושר בעולם

לא מזמן קראתי סיפור אמיתי שיש בו דברי אמונה מחזקים. את הסיפור כתב בעל המעשה עצמו – אדם בשם אלון פז, נכה המשותק בכל חלקי גופו. איך הוא הצליח לכתוב, אתם שואלים? ובכן, על אפו מונחת מדבקה עגולה קטנה שמחזירה קרן למסך המחשב. אלון, בנענועי אפו מניע את הקרן למעלה, למטה, ימנה ושמאלה, מפעיל את המחשב, כותב מאמרים, קורא דברי תורה, מגיב לפונים אליו – במחשב ובנייד, שאוזנייה מיוחדת מחוברת לאוזן שלו.

מדהים, נכון?

"קוראים לי אלון פז" הוא פתח את סיפורו, "היום אני בן 37. נולדתי כתינוק עם נכות ברגליים. בכל אופן, תפקדתי כעצמאי: הולך כמה צעדים, נוהג, כותב, אוכל מצוין. לפני כשש שנים, כנכה, כתוצאה מתאונה השתתקתי לחלוטין בכל חלקי גופי! הסרעפת שלי נפגעה, זו הסיבה שאני גם מחובר למכונת הנשמה. אין ידיים, אין רגליים, והנשימה, בחסדי השם, עם מכונה שליחתו הנאמנה.

"כיום אני מאושפז בבית חולים סיעודי בפתח תקווה, "בית רבקה". לא, האמונה שלי בבורא עולם לא נפלה ממדרגתה כהוא זה. אדרבה, התחזקה עוד יותר. היום אני מעביר את זמני בלימוד התורה בעזרת רבנים ואנשים טובים שמגיעים אלי, וגם עם חברים שבאים לבקר ולארח לי חברה. חלקם עושים את זה באופן קבוע. אני שוכב בחדר פרטי וכמעט לא יוצא ממנו, מעסיק את עצמי בתפילות ובלימוד רוב הזמן. בנקודה זו אני רוצה לשתף אתכם בדרך שבה אני מתמודד עם המצב שלי – הכוחות שאני שואב מהאמונה שמחזיקה אותי ונותנת לי את הרצון לחיות ולהמשיך הלאה. כולי תקווה שתתחזקו ממה שתקראו ותחזקו גם את האחרים.

"אדם ממוצע, אם קורה לו משהו הכי קטן מיד הוא זועק, 'למה? למה אתה עושה לי את זה בורא עולם? למה דווקא אני? למה זה מגיע לי? מה עשיתי?… אתם יודעים, אני לא זוכר שאמרתי מאז התאונה ועד יום 'למה?'. בפה שלי שגורה רק מילה אחת: תודה! 'תודה לך בורא עולם, אם זה מה שבחרת בשבילי, מי אני שאתלונן ואבכה או אכעס עליך? רק אתה יודע מה הכי טוב בשבילי. נסתרות הן דרכיך אבא יקר ונפלאים הם מעשיך אבא אוהב. אין עוד מלבדך…

מאמרים נוספים בנושא:

אז זהו, תודה!

תודה. הכי פשוט.

יש לי טרשת נפוצה, תודה.

זה כואב, אבל תודה!

תודה, אבא!

עושים מסיבה מהתודה

…ועת לומר תודה

תודה על הכל, יניב בן משיח

חלון יפה

לאמץ את ג'וי

שניות והזדמנות שנייה

אלוקים, אני והמחלה הכרונית

התאונה

מילה טובה או תרופה?

חדש! ספרו החדש שלה רב שלום ארוש – אמרתי תודה ונושעתי! 190 סיפורי השגחה מרגשים, מרתקים וסוחפים!

"הוא הבורא, אני הנברא. הוא האבא, אני בנו. הוא המלך, אני עבדו. הוא המצווה, אני המצווה… אני ממליך אותו בכל לילה ובכל יום על כל גופי ונשמתי, על כל העיר שאני נמצא בה, על כל ארץ ישראל הקדושה, על כל העולם הגדול הזה ועל כל היקום העצום הזה, כי הוא מלך מלכי המלכים. הוא ברא ויצר הכל. הוא אחד ואין שני לו! אחד, יחיד ומיוחד! ריבון העולמים! אז מי ומה אני שאתנגד לו? אני סומך על כל החלטותיו ועל כל מעשיו. אדם צריך להבין שיש בורא לעולם ואין דברים שמתרחשים סתם כך. יש חשבונות שמים וצריך לקבל את הכל בהבנה, באהבה ובשמחה, כי אם אתה מאמין בבורא עולם, אז תסמוך רק עליו ותבטח רק בו! כי כמו שאתה יודע לומר לו "תודה" כשטוב לך, אתה צריך לדעת לומר "תודה" גם כשלא טוב לך. עדיף לסבול, לכאוב ולהיות בצער, להתנקות, לתקן ולהזדכך, ולהגיע למקום טוב למעלה.

"היום אני שוכב בחדר קטן כמו קופסת גפרורים, מרותק למיטה ומחובר למכונה הנשמה. לא רואה אדמה ולא שמים, רק אני וארבעה קירות, ואני יודע שאני לא מפסיד שום דבר בחוץ. כי שם, הכל תאוות, גשמיות, הבל הבלים, ואני שוכב לי בחדר ומתבודד עם בורא עולם, מדבר אליו, מבקש ומתפלל עלי, על כל בני משפחתי ועל כל עם ישראל. אני יודע שכאשר יגיע יומי אחרי המאה ועשרים שלי – אקבל פי אלף, פי מיליון ממה שקיבלתי כאן בעולם הזה. אני לא מפסיד שום דבר. נהפוך הוא, זה שאני נמצא במצב הזה זו לא מסכנות. כן, תנשמו עמוק – זאת זכות! זכות לכפר על עוונות עם ישראל. מה יותר טוב מזה?

"היום, מהמקום הזה, אני מבין את מה שלאדם בריא קשה להבין: הגוף זה דבר משני. כל עוד הלב פועם, הראש עובד, העיניים רואות, האוזניים שומעות, הפה מדבר ואוכל, והנשמה מרוממת – מה אני צריך יותר מזה? אני לא צריך שום דבר. כי כל עוד אני יודע שהעולם הזה זמני, שהחיים זמניים, הגוף הוא זמני – אז ממה יש לי לדאוג? ממה יש לי לחשוש? ממה יש לי לפחד? אבא שבשמים, הקדוש ברוך הוא, שומר ומשגיח ודואג לכל מחסורי, וכמו שכתוב בתהלים (כג): "מזמור לדוד, ה' רועי לא אחסר". ברוך השם, טוב לי עם מי שאני, מה שאני ואיך שאני! אין לי תלונות לבורא עולם. אדרבה, רק תודה! ותתפלאו לקרוא – אני אדם מאוד מאושר!

"האם אי פעם הערכתם את גופכם? את האצבע הקטנה שבידכם? כשמגרד לכם האף או האוזן, אתם מרימים אותה ומגרדים מיד בלי שום בעיה, כי הכל מובן מאליו בשבילכם. אבל כשלי מגרד באף או באוזן אני נאלץ לסבול את זה דקות ארוכות במקרה הטוב. אין מובן מאליו. מתי לאחרונה הערכתם את כף היד שלכם? את היד כולה? כשאתם צמאים, אתם לוקחים כוס וממלאים אותה במים, מגישים אותה לפה ושותים. פעם חשבתם והערכתם את השרירים, את הגידים, את העצמות באמצעותם אתם מזיזים את היד? אני לא יכול להזיז אצבע. אני צריך לבקש את עזרת הזולת כדי לשתות כוס מים, שיאכילו אותי או יגרדו לי את הגב. אני לא יכול לעשות שום דבר. אז תגידו לבורא עולם, "אבא יקר, תודה על הידיים, על שאני יכול לעשות מה שאני רוצה, איך שאני רוצה ומתי שאני רוצה…"

"הערכתם פעם את הרגליים שלכם? זוג הרגליים האלה שמחזיקות את הגוף ששוקל עשרות קילוגרמים? אתם עומדים מול מדרגות, צריכים לעלות כמה קומות ואתם אומרים לעצמכם, 'אוף, כמה מדרגות אני צריך לעלות…' ממש מתעצלים. לא, אתם צריכים לומר לבורא עולם תודה על הרגליים, שאתם יכולים ללכת ולעלות מדרגות. יש אנשים מוגבלים, קשישים, שעד שהם עולים מדרגה ועוד אחת לוקח להם מלא זמן, אבל אתם עולים אותן בדילוגים בלי שום בעיה. הגעתם למעלה? תגידו תודה. שום דבר לא מובן מאליו.

"יש אנשים שלא מסוגלים להתקלח לבד. מקלחים אותה על המיטה, כמוני. אני שוכב על המיטה, מונשם בתוך חדר קטן, כמעט ולא יוצא ממנו. לא רואה מה נעשה בחוץ. אבל אתם, ידידיי, עמדו ליד החלון, הביטו החוצה, תשאפו אוויר, תגידו לבורא עולם – תודה רבה לך אבא יקר על שאני יכול לנשום בכוחות עצמי, לראות שמים, לראות שמש, ירח וכוכבים, עננים וציפורים, אדמה ועצים, פרחים ודשא, לחוות את נפלאות הבריאה. ולא, זה לא מובן מאליו!

"תעריכו את מה שבורא עולם נותן לכם, תרגישו האנשים הכי מאושרים, שהחיים יפים, שבורא עולם אוהב אתכם, שהוא מזכה אתכם בגוף בריא בנפש בריאה".

* * *

הרב יעקב (קובי) לוי, שהסיפור הזה מובא באחד מספריו המרתקים והמחזקים, מספר שאלון הוזמן לשאת את דבריו בפני 1800 מתנדבים של ארגון "עזר מציון"!!!

"אתם מביטים עלי" אמר להם, "נכה בלי ידיים ורגליים. לא, אל תרחמו עלי! אני מאושר. אני מושלם. ולא רק, אם הקב"ה ישלח אלי איש עשיר, חסון וגבה-קומה עם ידיים ורגליים ויאמר לי, "אלון, האיש הזה מוכן להתחלף איתך, הוא ישכב במקומך במיטה ב"בית רבקה" ואתה תקבל את גופו וממונו, תחיה כאדם עשיר, בריא, תוכל להגיע לכל מקום וליהנות מהחיים – מה שתחליט, אסכים לרצונך', אשיב לבורא עולם: 'לא, אני לא מסכים. למה? כי אתה יודע מה הכי טוב בשבילי, ותודה לך על הכל".

אלון זכה לאמונה שלמה שרק השם יודע מה הכי טוב בשביל כל אחד, ורק מי שיש לו אמונה כזאת נקרא אדם השמח בחלקו והוא הוא העשיר האמיתי!