המזוזה שנתלשה

הוא הגיע לדירה למחרת בבוקר
ונדהם לראות שמישהו תלש את
המזוזה בכוח. רק חתיכת פלסטיק
שבורה נותרה על המשקוף המיותם.
מי יכול לעולל דבר כזה?…

פנחס מרחובות היה צריך לנסוע בדחיפות לארצות הברית כדי לטפל בעסקו שמתנהל שם בלעדיו, ונקלע לפתע בקשיים לא צפויים. הוא התארח במשך שבועיים אצל בנו מיכאל שהתגורר עם משפחתו בבניין מגורים בקומה ה-18 בניו יורק. בשלב מסוים עבר לדירה אחרת שהוצעה לו על ידי חבר.

אחרי שבועיים בא לעזור לבנו מיכאל שעמד לעלות לארץ ישראל. ביום האחרון שאל האב את הבן: "נפרדת מהשכנים?"

"בשביל מה?", התפלא הבן, "הרי כולם גויים ואין לי שום קשר אליהם".

"לפחות תיפרד מהשכנה ההודית שלך שמנשקת את ילדיך ומתייחסת אליכם כל כך יפה. תגיד לה שלום".

הבן שמע בקול אביו ולאחר שהוציא את מזוודותיו, נקש על דלת השכנה וסיפר לה שהם נוסעים לישראל ויתכן שלא יחזרו, ולכן ברצונו לומר לה שלום. השכנה הביעה צער רב לשמע דבריו.

פנחס הסיע את בנו ומשפחתו לשדה התעופה בניו יורק. "השארנו בבית מיקרוגל וקומקום חשמלי. חבל עליהם. לך תיקח את זה". הציעה כלתו אושרת.

פנחס הגיע לדירה למחרת בבוקר ונדהם לראות שמישהו תלש את המזוזה בכוח. רק חתיכת פלסטיק שבורה נותרה על המשקוף המיותם. הוא לא הבין איך יתכן הדבר, הרי בנו גר שם שמונה שנים ומעולם לא קרה כדבר הזה. הוא ניסה לחשוב מי עלול לעשות דבר כזה, ואז נזכר בשכנה, שהייתה היחידה שידעה על כך שבנו עוזב את הדירה.

"אולי שמעת איזה רעש חשוד אתמול בלילה?", שאל את השכנה ההודית.

"מה קרה?", אמרה בהבעת הפתעה.

"מישהו תלש לנו את המזוזה מהמשקוף", אמר והראה לה למה כוונתו.

"לא… לא שמעתי כלום".

"רק רציתי להגיד לך שאני לא מקנא במי שתלש את המזוזה. תחול עליו קללה גדולה!"

"כבר אמרתי לך שלא שמעתי כלום…"

הוא סיפר על כך בטלפון לבנו שהגיע לארץ, והוסיף: "תתפלא לשמוע, אבל אני חושד בשכנה ההודית שלכם. רק היא ידעה על כך שאתם עוזבים".

"זה לא יתכן!" קרא הבן, "היא כל כך אהבה את הילדים והייתה מאוד נחמדה אלינו".

"יש הרבה גויים נחמדים ששונאים את היהדות", אמר האב.

לאחר שבועיים החליט פנחס לעבור לדירתו השכורה של בנו. הוא קנה מזוזה חדשה וקבע אותה בפתח הבית.

לאחר שבועיים וחצי חזר במוצאי שבת אחת מבית הכנסת וראה על פתח הדלת דבר משונה: מזוזה נוספת הודבקה מעל המזוזה החדשה והונחה הפוך. הוא בחן אותה ונוכח לדעת כי זו הייתה המזוזה שנתלשה!

פנחס הבין כי מי שתלש את המזוזה, התחרט כנראה על מעשהו והחליט להחזירה. הוא בדק אם יש בפנים קלף כשר וראה שאכן כן, ואז הוריד את המזוזה הישנה ושמר אותה בארון בבית.

למחרת בבוקר יצא בשעה תשע וראה את השכנה המבוגרת עומדת ומחכה לבואה של המעלית. הוא חשב על כך שלא ראה אותה בכל התקופה האחרונה. היא אמרה לו שלום וכאשר שאל לשלומה, השיבה: "לא טוב".

"מה קרה?", שאל בפליאה.

"לא שמת לב שלא הייתי פה חודש וחצי?!"

"באמת שמתי לב שהיה שקט אצלכם. איפה היית?"

"אחרי שמייקל בנך נסע לישראל, נסעתי לבקר את בתי בקונטיקט. פעם אחת החזקתי את הנכדה שלי בת השלושה חודשים, ואז היא מתה לי פתאום בידיים… אף אחד לא הבין מה קרה פה…"

היא סיפרה איך היא נכנסה לטראומה ונשארה שם חודש וחצי ורק כעת חזרה לביתה. פנחס נזכר בדברים שאמר לה והצטמרר. כעת הבין מדוע הדביקה בחזרה את המזוזה שתלשה…

* **
אם חוויתם סיפור מיוחד או שמעתם ממישהו על סיפור של השגחה פרטית ואמונה שיכול לחזק את הרבים, אתם מוזמנים ליצור קשר – odedmiz@actcom.co.il

(ספרי "אור חוזר" מאת המחבר ניתנים לרכישה בחנות האתר)