העוצמה שבנקודת השפל

כשהיא זרקה את הכדורים שמצאה במעיל שלו, היא אפשרה לו להשיג עוד ולהמשיך את ההתמכרות בלי שיפריעו לו, במקום להגיע לנקודת השפל ולהשתקם. סיפור על התמכרות כואבת.

4 דק' קריאה

רחלי רקלס

פורסם בתאריך 05.04.21

כשהיא זרקה את הכדורים שמצאה
במעיל שלו, היא אפשרה לו להשיג עוד
ולהמשיך את ההתמכרות בלי שיפריעו
לו, במקום להגיע לנקודת השפל
ולהשתקם. סיפור על התמכרות כואבת.
 
 
לא מזמן קראתי מאמר על אישה שהייתה נשואה לאדם שהיה מכור לכדורים משככי כאבים! כן, יש גם התמכרות לכדורים מהסוג הזה. אחרי תאונת עבודה במטבח המסעדה שבבעלותם, כשהפגיעה העיקרית הייתה כוויות חמורות בידיים, הוא סבל מכאבים עזים במשך כמה חודשים. כדי להקל על הכאב הוא קיבל מרשם למספר תרופות משככות כאבים.
 
לאותה אישה לא היה מושג שבעלה התמכר לכדורים, והיא מדברת על שנים בהן היה מכור לכדורים האלה. נראה שזה שלמכורים יש טרנד כזה – היכולת להסתיר את ההתמכרות שלהם כאילו היו קוסמים. אנשים אלה פיתחו מומחיות ביכולת להסתיר דברים, בעיקר את מה שהם סובלים ממנו, על 'הצד הטוב ביותר'. כלפי חוץ הוא תפקד מצוין, למרות שהוא סירב לחזור לעבודה אחרי שנתיים מאז שקרתה התאונה, ולמרות שחש עדיין את הטראומה של התאונה. למרות כל הסימפטומים האלה, ואפילו יותר כפי שמנתה אותם במאמר, היא מעולם לא חשדה שבעלה מכור לכדורים.
 
התברר, אחרי כמה זמן, שהוא פנה לשמונה אנשים איתם היה בקשר וביקש מהם שיעזרו לו לחדש את מלאי הכדורים. לא יאומן איזו כמות של כדורים הבן אדם לקח כל יום – מדובר בעשרות כדורים! פלא ונס שלא נתפש בשכל איך הוא לא מת משימוש יתר. בסופו של דבר, ההתנהגות המוזרה שלו קפצה לקדמת הבמה. הוא כבר לא הצליח להסתיר אותה. אלימות הייתה אחד הדפוסים הקשים שהתגלו פלוס הפחדה. הוא החל להכות את אשתו ולהפחיד את הילדים, וגרם להם צער ובושות שלא יתוארו. למשל, כשהיה משוטט ברחובות כשתחתונים על גופו כשהוא במצב של הלם. ההשלכות היו קשות ופוגעניות, וכידוע, אין עם אכזרי כמו הילדים שעשו מזה מטעמים. בנוסף להרגשה הקשה שפתאום אתה הופך לתלמיד נתמך עם עובדת סוציאלית של בית הספר וכולם יודעים את זה…
 
מאמרים נוספים בנושא:
וידוי של מכור לשעבר
המכורים
מכורים! חומר אמיתי למחשבה!
המסע  של אלן

המצב היה בלתי נסבל, גם לאישה וגם לילדים, והיא החליטה בלב כואב לעשות את הצעד הכואב – להתגרש מבעלה. החיים שלו היו מסביב ובפוקוס על הכדור הבא שיצליח להחליק לגרונו ועל הכדור הבא אחריו והעשרים שאחריו במשך כל היום. לא היה לו שום קשר עם הילדים, הם לא עניינו אותו.
 
אחרי מספר שנים, כשהתמיכה היחידה אותה הוא קיבל הייתה ממשפחתו הקרובה, הוא פנה לקבלת עזרה, עבר מסדנת שיקום אחת לאחרת, אך תמיד עזב בגלל שלא הרגיש נוח כי מה ששמע שם לא התאים לו. בסוף הוא נפטר.
 
איזה סוף טראגי ומצער של חיי אדם.
 
האישה למדה שיעורים מאלפים מהחיים עם בעל מכור, שעם הזמן הפך גם לאלים, ואת השיעורים והתבונות שקיבלה בבית הספר של החיים הפכה לתעודה מוסמכת – כמנהלת מרכז עזרה למכורים שלא יכולים לצאת מכלא ההתמכרות שלהם.
 
אבל השיעור הגדול מכולם היה: שמכורים חייבים להיפגש עם הקרקעית, להגיע לנקודת השפל, כי רק אז יוכלו להתחיל לשקם את עצמם!
 
עכשיו היא מבינה שכל המאמצים שלה להעלים את ההתמכרות של בעלה רק אפשרו לו להמשיך אותה. כשהיא זרקה בחשאי את הכדורים שמצאה בכיסי המעילים שלו, היא אפשרה לו להשיג עוד ולהמשיך את ההתמכרות בלי שאף אחד יפריע לו. כשהיא שילמה עבור הנזק שעשה בתאונת דרכים קלה כדי שהנהג לא יתקשר למשטרה, היא אפשרה לו להמשיך להתמכר להנאתו. כשהיא לא החליפה את מנעול הדלת של הבית כשהוא חזר מתי שמתחשק לו, היא אפשרה לו להתענג מהכדורים הממכרים.
 
אחרי שנים של סבל, צער והרבה עוגמת נפש, היא הבינה שהיא הייתה צריכה לאפשר לו להגיע לקרקעית, לנקודת השפל. וזה אומר שגם אם הוא היה צריך לישון ברחוב על ספסל או בתוך קרטון, או שהיא הייתה לוקחת אותו לאשפוז וגמילה בבית חולים, או בכל מקום בו יקבל עזרה – שיהיה, כי זה מה שהייתה צריכה לעשות.
 
וזה מעניין, כי מה הסוד הטמון דווקא בנקודת השפל? איך נקודת השפל תורמת להתעלות הרוחנית הגבוהה של האדם?
 
הסוד, כפי שהאישה הזו מסבירה במאמרה, הוא שהמכור מגיע לנקודה בה הוא כל כך נגעל מעצמו, עד שהוא לא יכול לסבול את התנהגותו, והוא מוכן ורוצה לשנות את עצמו. במילים אחרות, שהוא לא יוכל לסבול יותר, אפילו עוד דקה אחת, את עצמו בהתמכרות חסרת השליטה הזו.
 
בלי  תרופות
תוכנית צעד אחד
האהבה  לאוכל
אשליית  העישון
 
נשמע מוכר? נכון שזה דומה לקרב התמידי שיש לכל אחד מאיתנו בחייו?
 
נכון, לכולנו יש תכונות ומידות נפש שצריך לתקן אותן, ואפילו מהיסוד. חלקם חמי מזג, אחרים לא יכולים להפסיק לאכול, חלק סובלים מעצלנות כרונית, ואפילו דיכאון נכנס לקטגוריה הזו כמו שאומר הרב שלום ארוש, שהכל כולל הדיכאון נובע מחסרון אמונה בדרגות חמורות.
 
לא משנה מהו החיסרון ממנו אנו סובלים, השאלה היא כמה קשה אנחנו עובדים כדי לתקן את זה? אנו בטוחה, ללא שמץ של ספק, שכולנו רוצים בכל מאודנו להיפטר מכל 'עקבי האכילס' שבחיינו. אני יודעת שאני רוצה. אבל מה עוצר אותנו?
 
דבר אחד: עוד לא הגענו לנקודת השפל, למפגש החזיתי עם הקרקעית.
 
בהחלט, יש לנו את הרגעים בהם אנחנו מרגישים גועל מעצמנו – מההתנהגות או מהדיבור שלנו. אנחנו אולי גם פונים לבורא עולם, בוכים, מתחננים, מבקשים לתקן את זה, מבקשים את עזרתו, מבקשים שייקח מאיתנו את הנגעים האלה. אבל מה קורה אחרי זמן לא ארוך בכלל? אנחנו חוזרים אל דפוסי ההתנהגות הממכרים. שוב ושוב ושוב.
 
אנחנו אולי חווים הקלה מסוימת. אנחנו אולי חושבים שבורא עולם ענה לתפילותינו ופטר אותנו מהתכונות ומידות הנפש הלא רצויות. אבל מה אז? זה שוב עולה, אבל הפעם חזק וקשר יותר פי 100 מזה שהיה עד לא מזמן. לפתע פתאום, אתגרים שחשבנו שהם כבר לא חלק מאיתנו, שהם כבר הרבה מאוד מאחורינו, פתאום תופסים אותנו. ולא רק שהתכונות האלה תפסו אותנו ישנים בשמירה, אלא נפלנו למלכודת גדולה יותר שאלוף המלכודות הכין, היצר הרע: אנחנו מתחילים להאשים את עצמנו בגלל שלא הצלחנו לעמוד במבחן. חשבנו שהתגברנו על זה… מה, כבר אי אפשר לעבור היום מבחנים?!?
 
את ההסבר למה שקורה לנו אנחנו מקבלים מרבי  נחמן מברסלב: כאשר אדם מתקדם במסע חייו, ברוחניות שלו ובתיקון נשמתו, זה אומר שהוא עובר משלב לשלב. כשפגשנו את האתגרים שהתמודדנו איתם לפני כן, הם כבר לא באותה אינטנסיביות. גם הם התקדמו שלב יחד איתנו. לכן עכשיו אנחנו מתמודדים עם האתגרים בשלב מתקדם יותר, לא כמו בקודם. וגם אם אנחנו נכשלים בשלב הזה, אסור לנו להתייאש! לא להכות או לרדוף את עצמנו. לפעמים שינויים מצריכים עבודה של שנים על גבי שנים, לעבור את אותם מבחנים שוב ושוב עד שבסופו של דבר נתגבר על האתגר וננצח.
 
אבל איך נוכל להבטיח לעצמנו שנמשיך להתקדם ולא ליפול לאחור, ובסוף גם לחסל את האויב? גם כאן התשובה של רבי נחמן מברסלב ברורה וחד משמעית: אך ורק על ידי התפילה  האישית (ההתבודדות, כפי שהוא מכנה אותה) היא זו שמזכה אותנו לנצח את השדים שבתוכנו. אבל חשוב שנדע שכל ניצחון כזה הוא זמני, כי בשלב הבא מחכים עוד שדים, אבל עם תפילה נביס גם אותם.
 
אז תמשיכו להתפלל, לבקש, לבכות, לצעוק ולהתחנן אל בורא עולם ואל תתייאשו לעולם! אל תרפו מלבקש ממנו עזרה, כי כשתבקשו הוא יעזור. מי שדופק על דלתות שמים, פותחים לו. השקיעו בתפילה האישית חלק מסוים מהזמן (כפי שהרב שלום ארוש ממליץ – לפחות חצי שעה) על נושא אחד שאתם צריכים לתקן, עשו זאת במשך תקופה ותראו תוצאות מדהימות. רק לאחר מכן עברו לנושא הבא שאתם רוצים לטפל בו.
 
וזכרו תמיד, גם כשאתם נופלים: בורא עולם לא נותן מבחנים לאדם שהוא לא יוכל לעמוד בו. כל מבחן, אתגר או אירוע בחיים מותאם בהתאמה מדויקת ובהשגחה הפרטית של בורא עולם על כל אחד ואחד מאיתנו ועל כל פרט ופרט בחיינו. יהי רצון שנזכה להתגבר על אתגרי חיינו בניצחון המיוחל פעם אחת ולתמיד, אמן.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה