הרחמים גלויים לכל
אומרים שיש כאן רחמים, ועוד גלויים. אבל שמישהו יגיד לי איפה הם? כי כל מה שרואים זה אנשים סובלים, חולים, נהרגים... איפה בדיוק הרחמים?!?
רבי נחמן מברסלב אומר שהעולם מלא רחמים והרחמים גלויים לכל. איפה הרחמים? מי רואה אותם? יותר נכון, הלוואי ונזכה כל יום ויום לראות אותם. ועוד גלויים? תראה את העולם. תגידו לי איפה יש רחמים? בקושי קמים בבוקר וצריך להתפלל ועוד בכוונה ולהתמודד עם אינספור מחשבות ולשמור את המחשבה ולהתמודד עם כל היצר הרע וגם לגלות את היצר הטוב ולהתמודד עם הביזיונות… וזה לא נגמר, כי בכל מקום שומעים על אנשים חולים ואלה שנהרגים וכל הכפירות שיש היום… אז איפה הרחמים?!?
וכך אומר רבי נחמן מברסלב (שיחות הר"ן, כ"ג): "עָנָה וְאָמַר: הָרַחֲמָנוּת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה – הַכֹּל רוֹאִין, וּבִשְׁבִיל זֶה הַכֹּל רוֹדְפִין אַחַר הָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי רוֹאִין".
נכון, אנחנו רודפים הרבה פעמים את העולם הזה, רוצים לקנות את הסלון החדיש, הבגד החדיש, לאכול ולשתות כל מיני דברים טבעיים, לגור בבית יפה. רבי נחמן אומר שאנחנו רודפים את העולם הזה כי רואים שיש בו רחמנות, עצם הרדיפה מראה שיש רחמנות. כי אם לא היה לנו איזה רגע טוב לא היינו רודפים אחרי ענייני העולם הזה, אלא רק דבוקים בעולם הבא.
מאמרים נוספים בנושא:
"כְּשֶׁהָאָדָם רָעֵב וְצָמֵא וְכַיּוֹצֵא קָשֶׁה לוֹ מְאֹוד, וְיֵשׁ רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עָלָיו, וְכֵן מִי שֶׁהוֹלֵךְ עָרוֹם וְיָחֵף יֵשׁ רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עָלָיו".
אז רחמנות זה מי שרעב וצמא ויש לו אוכל. נכון. ומי שהולך ערום ויחף נותנים לו מלבושים. נכון. מרוב שזה נראה פשוט וטריוויאלי אנחנו לא שמים לב לזה. זה רחמנות. יש לי חוסר במשהו והשם שולח לי. ברחמים. אם יש לי אוכל זה לא מובן מאליו. על אחת כמה וכמה מי שחסר לו! אנחנו יודעים שיש הרבה ארגוני צדקה שעוזרים לו.
"אֲבָל מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ עֵינַיִים וְרֹואֶה גֹּודֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁיֵּשׁ עַל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַבָּא, כִּי שָׁם בָּעוֹלָם הַבָּא נִמְצָאִים בְּנֵי אָדָם שֶׁהוֹלְכִים עֲרוּמִּים מַמָּשׁ – וְאִי אֶפְשָׁר לְרַחֵם עֲלֵיהֶם כְּלָל, כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּשֶׁהָאָדָם עָרוֹם בְּלֹא מַלְבּוּשׁ אֲזַי אֶפְשָׁר לְקַבֵּץ נְדָבוֹת עֲבוּרוֹ וְלַעֲשׂוֹת לוֹ קַאפְטִין, אֲבָל בָּעוֹלָם הַבָּא מִי שֶׁהוֹלֵךְ עָרוֹם אִי אֶפְשָׁר לְרַחֵם עָלָיו כְּלָל, כִּי שָׁם אֵין מוֹעִיל שׁוּם רַחֲמָנוּת…"
אז בעולם הזה מי שחסר לו לבוש, דואגים לו. מי שחסר לו אוכל, דואגים לו. אבל בעולם הבא, אנשים הולכים ערומים. בעולם הבא יש אנשים ללא מלבושים ואין מי שדואג להם. פשוט, מסתובבים כך בעולם הבא. וזה נורא. כי שם אי אפשר לקבץ נדבות. שם מה שיש לך זכית, ומה שאין לך אז פשוט אין. והרחמנות לא מועילה שם. יותר מזה לא ניתן לרחם בעולם הבא. הרחמנות גלויה רק בעולם הזה.
אולי גם זה יעניין אתכם:
"…כִּי אֵיזֶה מַלְבּוּשׁ הוּא צָרִיךְ? הֲלֹא הוּא רַק מַלְבּוּשׁ שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְלָזֶה אֵין מוֹעִיל שָׁם רַחֲמָנוּת".
אז מה זה המלבוש הזה של העולם הבא? רבי נחמן אומר תורה ומצוות. תורה ומצוות זה המלבוש של העולם הבא. אם עזרתי לחברה במילה טובה – קיבלתי מלבוש. אם רק קמתי בבוקר – קיבלתי מלבוש. אם אמרתי מודה אני בבוקר – אז בכלל זה דבר גדול וקיבלתי עוד מלבוש. אם שיניתי מחשבה ממחשבה רעה למחשבה טובה – קיבלתי מלבוש.
אם מישהו דיבר אלי לא יפה ושתקתי – איזה מלבוש מדהים קיבלתי! אם הקשבתי ליצר הרע שאומר לי שאני לא שווה ובוודאי לא אצליח ובחרתי פשוט להאמין בהשם יתברך – איזה מלבוש! או הו איזה מלבוש קיבלתי!
וממשיך רבי נחמן ואומר, "אֲבָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִיתִּי – הוּא יָכוֹל לָרוּץ לְהַצַּדִּיק וְלִקַּח אֶצְלוֹ אֵיזֶה מַלְבּוּשׁ לְהִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ".
גם אם לא עשית כלום בעולם הזה, מספיק שאתה מקושר לצדיק – יש לך מלבושים. אפשר לרוץ לצדיק לקחת ממנו מלבוש. איזו מעלה גדולה להיות מקושרים לצדיק! גם אם אין כלום, לא מצוות ולא מעשים טובים, אז יש את הצדיק. איזו זכות! אשרינו שזכינו להתקרב לצדיק, שזה לכשעצמו רחמים גדולים. כי אם לא היה לנו את הצדיק, איפה היינו היום? איפה? זה לכשעצמו הרחמים הכי גלויים שיש. ובוודאי הם גלויים לכל.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור