זאת לא המטרה!

לכל אומה יש את הדמות ההומוריסטית שלה. דמות חובה בכל סיפורי הפולקלור שמצחיקה את כל מי ששומע על מעלליה והרפתקאותיה. מסיפור לסיפור היא חווה שינויים – הן על ידי הסופר והן על ידי השומעים שמעבירים הלאה עם שינויים 'קלים', לכן פעם היא דמות חכמה ופעם היא טיפשה, פעם היא צעירה ופעם דמות של איש זקן, אבל תמיד מייצגת את האדם הממוצע, או את "השוטה של הכפר" שתמיד נופל בפח שטמן לאחרים.

בספרות האידשאית יש לנו את שליימזל, קונילמל והרשל'ה.

בצ'כוסלובקיה לדמות הזו קוראים שוויק. בספרו "החייל האמיץ שוויק", המחבר ירוסלב האשק מעניק לו סצנה משעשעת למדי – שוויק כובש גבעה והורג את כל החיילים שהיו עליה, רק כדי לגלות בסוף שהם היו בעצם… בצד שלו!

במצרים, ובעיקר בדרום סיני, לדמות הזו קוראים ג'וחא. וג'וחא, הוא אחת הדמויות המצחיקות האהובות עלי. בצבא, היינו ממציאים סיפורי ג'וחא מצחיקים. אם מישהו היה מפספס תמרון (ובמשימות כמו במשימות, אין דבר כזה לפספס) הוא מיד היה מקבל את השם ג'וחא מהחבר'ה למשך חודש ימים, עד ש"תיקן את המעוות" והצליח להתנער מהשם והסטיגמה של ג'וחא.

בכל מקרה, בשבילי אף פעם לא היה מצב של מספיק מג'וחא. הוא תמיד גרם לי לצחוק, ובעיקר במצבים שהיה מאוד מאוד קשה להעלות חיוך על הפנים, רגעים בהם אתה שואל את עצמך 'איפה אתה ואיפה והצחוק?'…

ג'וחא תמיד מצחיק, אבל ישנם מסרים עמוקים הטמונים בסיפורים האלה, הרבה מעבר לטיפשות המופגנת שלו. הנה אחד.

לג'וחא נמאס שכולם צוחקים עליו וקוראים לו טיפש, לכן הוא החליט להצטרף לצבא המצרי. הוא הניח כי ברגע שהוא ילבש את המדים כולם יעריכו אותו.

מאמרים נוספים בנושא:

לקלוע למטרה

כל צעד קטן

לסמן את המטרה

העצה של הזקן

יש סוד להצלחה

שאלה של בחירה

לשנות את המטרה

כשדברים ברורים יותר

מטרה בתנועה

יום אחד הוא הגיע לבסיס האימונים והגיש מועמדות לגיוס. כולם צחקו עליו, איך הוא מעלה בדעתו להתגייס לצבא החזק הזה אם הוא… יושב על החמור שלו הפוך!!!

"גייסו אותי, אני צלף מומחה!" הורה לפקיד בלשכת הגיוס.

החבר'ה מלשכת הגיוס תנו לו רובה וכיוונו אותו לעבר המטרה שהייתה במרחק 50 מטרים ממנו.

"אתה צריך לקלוע את הכדור לאמצע", הסבירו כשהם צוחקים.

ג'וחא לחץ על ההדק והכדור שנורה פגע בצד השמאלי ליד המטרה, ממש לא בכיוון ובטח שלא בתוכה.

ומה עשה ג'וחא?

ג'וחא רץ אל הקיר וצייר עיגול מסביב לחור שנוצר מהכדור שפגע בקיר.

בצבא היינו קוראים למצבים מהסוג הזה "המטרה של ג'וחא". ולא, זה לא הדבר האמיתי, וזה גם לא מה שיעניק לכם בסיום הקורס את אות ההוקרה…

אז לפני שאנחנו צוחקים, בואו נסתכל קצת על עצמנו: כמה מאיתנו חיים את חיינו בדיוק כמו ג'וחא? 'יורים' ואחר כך מסמנים את המטרה? יוצאים לדרך בחיים מבלי לדעת לאן פנינו מועדות ומהי התכלית שלנו? סתם ככה, מסמנים 'מטרות מזדמנות' או כאלה שהצלחנו לקלוע 'בפוקס' או כאלה שבכלל לא כיוונו לשום מקום וסימנו סביבן עיגול?

הג'וחות של העולם הזה מספקים מצבים רבים של צחוק מתגלגל למרחקים בעולם של מעלה…

אם אתם לא רוצים להיות ג'וחא (ואתם לא) אז למדו את עצמכם קצת אמונה, קצת אהבה לזולת, קצת ביטחון בבורא עולם, קצת מה התכלית שלכם, כי מהקצת יוצא בסוף הרבה!