ביעור חמץ בשלושים אלף יורו

ניקיון יסודי חושף אוצרות לא ידועים. 
הוא עשוי לגלות לנו סודות מעניינים וטוב
מיוחד שלא ידענו. זה מה שקרה לאיצ'י
בביעור חמץ נדיר ובלתי מתוכנן בעליל,
שאולי היה היקר ביותר בהיסטוריה.
 
 
חג הפסח, חג החירות והתחייה, עטוף בלבן ושרוי בניקיון וטהרה. זהו אחד החגים המלאים ניחוחות, זיכרונות קסומים וטעמים מופלאים של נשמה וגוף, של רוחניות ושל גשמיות טהורה שהופכת למן רוחניות. החג הפלאי הזה מתחיל בהשתדלות קטנה מצידנו, ביעור חמץ.
 
מצוות ביעור חמץ חלה על חמץ חומרי, ולא פחות מכך גם על החמץ הרוחני. ההשתדלות שלנו בביעור החמץ המוחשי יוצרת עמוק בתוכנו ביעור עדין יותר של חמץ רוחני שהצטבר במשך הזמן ולאור הנסיבות. מטבע הדברים, ניקיון יסודי חושף אוצרות לא ידועים. הניקיון הזה עשוי לגלות לנו סודות מעניינים על הנשמה שלנו, ועל טוב מיוחד במינו ולא ממש ידוע. זה מה שקרה לאיצ'י תוך כדי ביעור חמץ נדיר ובלתי מתוכנן בעליל. ואולי היה זה ביעור החמץ היקר ביותר בהיסטוריה.
 
איצ'י הוא טיפוס די מורכב ולא מעט מרתק. אילו מישהו מסגל הדיפלומטים היה מגלה יוזמה, איצ'י היה נבחר כבר מזמן לשגריר נודד על פני הגלובוס. שכן ספק אם מסתובב בעולמנו אזרח כה נייד שרדיוס מסעותיו חוצה יבשות ופולש למדינות שונות ומשונות על תקן כל כך צפוף. עבור אי'צי, עליה על מטוס כמוה כעצירת מונית. הוא מסוגל להתעורר בבוקר מעונן אחד, לפקוח עיניים ולחשוב משום מה על אינדונזיה, וכעבור שלוש שעות, אחרי שיחה קצרה עם סוכן נסיעות ותיק ואריזה זריזה של חפצים אישיים וקופסאות שימורים, תמצאו אותו בנתב"ג במסלול הצ'ק-אין בדרכו לרפובליקה שבאיים הדרום-מזרח-אסייתים. דרכונו מקושט בכל צבעי הקשת של כל סוגי החותמות האפשריות, פרי השקעה של שנות נוודות ארוכות ועשרות מפגשים עם פקידי גבולות.
 
אם עלייה על מטוס נחשבת בעיני איצ'י לעצירת מונית, הרי שיש באמתחתו אפשרויות נוספות לנוודות חוץ–מדינית, למשל מסע ימי על ספינת משא. טרמפים מזדמנים לאורך יבשת אפריקה, מסע רכבות על אדמות מזרח אירופה. וישנם רעיונות נוספים הממתינים ליישום בקרוב. אי'צי שועל מסעות ססגוני, מרתק ואנרגטי.
 
מסעותיו של איצ'י מסוגלים בהחלט להרשים קהל מאזינים להוט, אך דמותו, לפחות בעיני חוג שכניו, לא ממש מחמיאה. באזור מגוריו ובסביבתו הקרובה הוא מוגדר פרחח פורח. בחור רווק תזזיתי שהקשר האישי שלו עם תורה, מצוות ומוסר, שואף לאפס עגול וריקני. אפילו מלמדי הזכות הגדולים לא מוכנים להמר ולצרף אותו למניין. אולם עמוק בפנים פעם באיצ'י משהו אחר לגמרי שאפילו הוא לא ידע על קיומו.
 
* * *
 
הרפתקאות, מסעות, ומעברי גבול יומיומיים, ממלאים חלק ססגוני בחייו של איצ'י, אך יש לו גם אפיקים נוספים. אל דאגה, הם לא פחות הזויים. ההרפתקן המגוון מטפח זה למעלה מ-12 שנים שיגעון פרטי, מושקע וייחודי, שזכה כבר מזמן להגדרה היוקרתית 'אוסף'. איצ'י אוסף משקאות חריפים ומוצרי אלכוהול. האוסף המעניין הזה התפתח עם השנים ותוך כדי המסעות. ומה שמיוחד בו בעיקר אלו המחוזות משם הובאו הבקבוקים. אוסף המשקאות של אי'צי מגיע מכל פינה אפשרית על פני הגלובוס. יש לו קוקטיילים נועזים מהבארים היוקרתיים ביותר. יינות עתיקים שצברו שנות חבית ארוכות, ליקרים, אמרטו רום, גראפה איטלקית מקורית, וודקה ממיטב המותגים. בירות מבוטיקים בעלי שם עולמי ועוד בלי סוף. אוסף המשקאות שלו נושא בגאון את מיטב השמות האלכוהוליים שמסוגלים לקצור שבחים מפיו של כל מבין. אבל איצ'י עצמו לא יודע אפילו איך נוגעים בבקבוק שנדי מתקתק של מכבי. האוסף שלו נועד רק לצרכי אספנות, הבקבוקים הם ה'בייבי' שלו.    
 
מי שביקר בביתו של איצ'י ב-12 השנים האחרונות לא יכול היה לפספס את תערוכת הבקבוקים שפיארה את חדר המבוא. המשקאות הנדירים במארזים מיוחדים נושאי תוויות של מיטב היצרנים ותווי מחיר של סכומי עתק. איצ'י פיתח קשר רגשי עמוק לאוסף הבקבוקים המרשים שייצג עבורו אלבום מסעות. בדרך כלל לא עוררה התערוכה האלכוהולית בעיות כלשהן. רק שבוע אחד בשנה דרשו המשקאות החריפים מענה הלכתי – בפסח. האלכוהול נחשב חמץ גמור, הדרך היחידה להתמודד עם הבעיה היא מכירת חמץ. תאמרו מה שתאמרו על איצ'י, למראית עין היהדות שלו אולי חלקית וצוננת, אבל בפנים פועם בו לב יהודי חם ומרגיש. וכך בכל שנה בערב פסח, איצ'י ממהר לארוז את הבקבוקים היקרים. מוריד אותם בארגזים מסומנים למחסן, נועל היטב וניגש לרב, ממלא את הטופס ועושה את הרב שליח למכור עבורו את מצבור החמץ היקר שלו לגוי, כך במשך 12 שנים רצופות, עד לאותו ערב פסח אותו לא ישכח איצ'י לעולם.
 
* * *
 
בסביבות חודש אדר החורף מאותת על דעיכה מתקרבת, עבור שועל מסעות כמו איצ'י איתותים שכאלה הם הזמנה מפורשת למסע סקי מזורז באחד האזורים המרוחקים יותר של מדינות האיחוד האירופאי. המזוודות נארזו במהירות, והמסע החל טוב מתמיד. ההרים המושלגים הזמינו לחוויה מענגת שנמשכה מעט יותר מהרגיל. סיבוב נוסף על ההרים, טיול קצר בערים נידחות על גבולות עלומים, וסיור רכישות בחנויות אלכוהול ומוצרי טבק להשלמת סדרות נדירות. אי'צי נחת בנתב"ג בשלהי ניסן, ליתר דיוק לפנות בוקר של ערב פסח. ערב חג זהו עיתוי מלחיץ, במיוחד כשמדובר בערב פסח. על אחת כמה וכמה אם אתה במקרה נוחת כרגע אחרי מסע של חודש ומחצה. שעות הבוקר התעופפו במהירות האור, ובשעת צהריים כלשהי, נפל בראש של איצ'י האסימון….
 
האלכוהול!
 
אוסף המשקאות קרץ אליו מכיוון המסדרון…
 
"…השם ישמור, חמץ גמור בבית שלי…." איצ'י טפח על המצח בבהלה. "מה עושים?"
 
במחשבה ראשונה הוא תכנן לרוץ לרב כלשהו, למלא טופס במהירות ולהתפטר מהחמץ כמו תמיד. אולם מבט מהיר בשעון בישר לו במרירות שאופציה הזו כבר אינה קיימת. חצות היום חלף עבר. את החמץ כמיטב ידיעתו מוכרים דווקא קודם חצות. בשעה שכזו לא תמצא אפילו בשירות הדקה התשעים ותשע רב שימכור לך את החמץ. לחץ הדם טיפס במהירות, איצ'י חטף במהירות ספר טלפונים וחייג בפראות את המספר הראשון שהשתייך לכתובת רבנית כלשהי. הרב מיהר להבהיר לבעל האוסף שבשעה שכזו, אחרי חצות, אין עם כל הרצון הטוב, שום אופציה הלכתית פתוחה. "אין מה לעשות, חייבים לבער את זה… אחרי חצות אי אפשר למכור לגוי". איצ'י לא מוותר. הוא מוכרח למצוא רב גמיש יותר. לא יתכן, האוסף שלו נצבר במשך שתיים עשרה שנות עמל, השווי הכספי שלו מסתכם בשלושים אלף יורו! שהם קרוב למאה חמישים אלף שקל, בתרגום חופשי. לא יתכן, רב אחד לפחות חייב למצוא פתרון כלשהו, חייב…
 
הרב 'הגמיש' של איצ'י חייך אליו מעבר לאפרכסת, התנצל בכנות, וחזר על מה שאיצ'י שמע לפני דקות ספורות: "אחרי חצות אין דרך למכור את החמץ או להפקיר אותו. ידידי, אני מצטער לומר לך שבכל רגע שהאלכוהול מצוי ברשותך אתה עובר חס ושלום על איסור חמור של חמץ בפסח… תמצא את הדרך לבער את החמץ וכמה שיותר מהר…"
 
חושך בעיניים.
 
האלכוהול הציץ על איצ'י מתוך עשרות בקבוקים ומארזים מהודרים. האוסף האגדי ניצב מצד אחד, התורה עמדה מהצד השני, ובאוזניים של איצ'י דפק בעוצמה תוף אפריקני בקצב של מונה. פעימה… ועוד פעימה… ועוד פעימה…
 
"…כל רגע שהאלכוהול ברשותך ידידי, הינך עובר על איסור חמץ בפסח…"
 
חמץ בפסח!!!
 
צמרמרות חלה בגוו של איצ'י, – חמץ!!! – קול פנימי שאג לו באוזניים – חמץ!!! איצ'י התחלחל. הוא ניגש לחלון הרחב בסלון. שלוש קומות מתחתיו השתרע המדרון התלול המוביל אל הוואדי. איצ'י הביט החוצה, רוח אביבית פרצה אל החדר, צרבה את עיניים עם רסיסי אבק אביבי.
 
דברים התרחשו במהירות…
 
…בקבוק כרסתני של שיבאס, תו קנייה נוצץ של רשת חנויות רומניות. העיניים עצומות, היד מושטת אל מעבר לחלון, תנופה אדירה כלפי מטה… ט – ר – א – ח
 
התנפצות מדויקת על שן סלע. המשקה הארגמני שוטף את פני הסלע, נקווה בדממה אל החול. אי'צי נושם עמוקות. בידיו בירה פולנית, סדרה נדירה עם עיטור מיוחד לרגל מאורע כלשהו.
 
תנופה… השלכה מהירה… ט – ר – א – ח… התנפצות.
 
אחר כך באו בלק לייבל, וודקה, קוקטיילים, פחיות ובקבוקים בכל הגדלים והצבעים. תערוכה אלכוהולית מעופפת, מבעד לחלון הפתוח בקומה השלישית אל המורד והוואדי. קולות הניפוץ נמשכו רגעים ארוכים, וריח חריף נישא על גבי הרוח האביבית. איצ'י הניף את הבקבוק אחרון, הביט לשמים, והשליך אל הוואדי…
 
חמש דקות של אחרי חצות בערב פסח, שלושים אלף יורו, שתיים עשרה שנות איסוף וטיפוח, התנפצו בוואדי.
 
השמש נטתה לערוב, איצ'י סגר את החלון הגדול. חדר המבוא הביט אליו מבהיק בריקנותו. עקבות צורבות של בליל ריחות חריפים הכה בחוטמו. ומילות הברכה פרצו מפיו במחול:  "אשר קידשנו במצוותיו… על ביעור חמץ…"
 
* * *
 
ליל הסדר לאחר התפילה. דפיקה על הדלת. בפתח, הרב. עיניו מלטפות, דומעות.
 
שתיקה, חיבוק אוהב, נשיקה על המצח.
 
"אשריך איצ'י, אני מקנא בך…"