השחר עוד יפציע

עם ישראל באותה תקופה לא
ידעו שהם חמש דקות לפני הזריחה.
כל מה שהם ראו היה רק מתוך
החשיכה. ולפני שהספיקו להבין מה
קורה – השמש זרחה…
 
 
ישועת השם – כהרף עין!…(רש"י, מהמדרש).
 
* * *
 
אם פעם קמתם לתפילה בזמן זריחת השמש (ורבי נחמן מברסלב שם דגש חזק מאוד על התפילה בשעת זו), בטח הבחנתם בתופעה מדהימה שקשה מאוד לתאר אותה. כשאדם מתעורר לפני הזריחה, חושך מוחלט בחוץ. רק שבריר שנייה מפריד בין הצבע השחור ובין תחילת הופעתן של קרני האור. וכשהן מופיעות ורואים אותן בבירור רק אז אפשר להתחיל להתפלל. תפילה זו נקראת התפילה בזמן עלות השחר.
 
התהליך הזה, על נייר כמובן, נשמע מאוד פשוט ואולי גם ברור. אבל באותו בוקר, כשחיכיתי בחשיכה מוחלטת במקום בו אני אוהבת לצפות על הזריחה, שינוי מיידי ומדהים זה הכה בי. ישבתי במקום גבוה, מקום ממנו יכולתי לראות כמעט את כל תאורת הרחובות של ירושלים – עד לעיר העתיקה! יכולתי אפילו לשמוע משם את קריאת ההשכמה לתפלה של המוסלמים מהר הבית.
 
לא ידעתי בדיוק מתי היא תהיה, הזריחה. רק ידעתי שהיא צריכה לקרות ממש באותם רגעים. ישבתי וחיכיתי שם בחשיכה, תוהה בקול רם שעכשיו באמת חשוך, ומי בכלל יודע שהיום עומד להפציע? פתאום, הזריחה הפציעה והשינוי היה כל כך פתאומי, כמעט שפספסתי אותו. עם נוף עוצר נשימה מולי, השינוי הזה – תחלופת הלילה ביום – הכה בי כמו קיר לבנים.
 
כמובן, תהליך זה חוזר על עצמו עד שהשמש ממש זורחת. כל אור שמופיע הופך את השמים משחור לסגול ואחר כך לכחול (באותו בוקר, הייתי עדה לצבע ירוק-כחול מדהים שאי אפשר לתאר במילים). השוני בגווני האור שמתחלף כל חמש דקות הוא מראה מהמם בפני עצמו. ואז, גווני הוורוד החלו לצבוע את השמים, ושוב, בשבריר של שנייה, האור נהיה חזק יותר כשהזריחה הייתה במלואה.
 
תחשבו על זה לרגע. אנחנו יודעים מתי צריכה להיות הזריחה, יש באוויר גם מעין חוש ציפייה שעוד בריות שותפות לו, כמו הציפורים שמצייצות. גם האוויר ברגעים אלה ממש מרענן. אבל מה קורה אם אין לאדם תחושת זמן, או ציפורים שמודיעות על תחילתו של היום? רק שבריר שנייה לפני הזריחה, החשיכה כל כך עמוקה. השחור הזה בשמים מזכיר את תחילת החשיכה של הלילה. וזה גם החלק הכי קר של היום. אין לך שום מושג מתי הזריחה עומדת להפציע – זה קורה רק אחרי שהשמים פתאום מוארים, אז אתה מבין שהלילה אכן הסתיים.
 
החיים שלנו לא שונים. כל אדם מתמודד עם תקופות קשות בחייו בהן הוא מייחל, מבקש ורוצה לדעת מתי התקופה הזו תסתיים. כשרגע הגאולה הפרטית יבוא, הוא יהיה כל כך פתאומי עד שהראש שלנו יסתחרר ממש, כי אין שום רמז לכך מתי הרגע הקסום הזה יופיע בחיינו.
 
בכל אופן, בדיוק כמו הרגע המחושב והמדויק בו מפציעה הזריחה – כך גם הזריחה של הגאולה שלנו, בפרטיות ושל כלל עם ישראל. אל תדאגו מכמה חשוך זה נראה שם בחוץ, או מכל הדברים שאנו עדים להם היום. אל תקשיבו ליצר הרע כשהוא מנסה לומר לכם שקרים – שכל הסבל הזה פשוט לא ייגמר יום אחד. וגם אם, חס ושלום, נראה כי המצב מחמיר יותר – אל תאבדו תקווה! בדיוק כמו שהטמפרטורות יורדות לפני הזריחה, דעו שזהו גם סימן נפלא לכך שהגאולה התקרבה אלינו בעוד יום נוסף.
 
זה לא שונה ממה שקרה לעם ישראל במצרים, לפני שנגאלו. התנאים במצרים היו בלתי נסבלים ואיומים, ואפילו החמירו מיום ליום. משה רבינו אמנם נכנס לתמונה,  אולם פרעה הכביד את העבודה שנעשתה קשה ובלתי נסבלת עוד יותר! תארו לכם את הצער והייאוש שעם ישראל הרגישו. במבט לאחור, אחרי כמעט 3,000 שנה, אנו יודעים איך הסיפור הזה הסתיים. אבל הם לא ידעו! עם ישראל באותה תקופה לא ידעו שהם חמש דקות לפני הזריחה. כל מה שהם ראו היה רק מתוך החשיכה. ואז, בסופו של דבר, הם קראו להשם בכל כוחם, ועוד לפני שהספיקו להבין מה קורה, לפני שמצמצו בעיניהם – הם נגאלו!
 
רגע מצמיח בהגדה אותה אנו אומרים בליל הסדר מכיל את הדברים הבאים: "ויהי שעמדה לאבותינו…", "בכל דור ודור עומדים (האויבים) עלינו לכלותינו, והקדוש-ברוך-הוא מצילנו מידם…" האויב הראשוני והבסיסי שלנו הוא לא החמאס, לא החיזבאללה וגם לא אירן. לכולנו יש אויב משותף – היצר הרע. רגע הגאולה המיוחל – לנו ולעולם כולו – תלוי בכוח האמונה של כל אחד מאיתנו. אמונה לא רק ברגע הזה, אלא בחיי היומיום שלנו. אנחנו נלחמים את המלחמה הזו כל יום, אבל חשוב מאוד להתמקד באמונה שלנו עכשיו, בפסח, כשהשם יתברך מבטיח לנו שיציל אותנו – "והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם". שנים על גבי שנים אנחנו אומרים את זה. לא! אנחנו מאמינים בזה, רואים בחוש כיצד הוא עושה ישועות גדולות לישראל לא רק בכל יום ובכל רגע, בפרטיות ובכלליות. ואם עם ישראל יכלו לאחוז באמונה שלהם בחשיכה המוחלטת של גלות מצרים, גם אנחנו יכולים.
 
אם אתם יכולים, נצלו את הרגעים המדהימים האלה של תחילת היום – הזריחה. קומו לתפילה בשעה מתוקה זו של עולם, כשהוא רענן והנשמה שלכם מתעוררת ומתגעגעת להשם. אך אם אינכם מצליחים, זכרו את המסר של הזריחה – זמן הגאולה שלנו כבר חוּשב והוא יופיע בדיוק כמו הזריחה, ולא משנה כמה חשוך זה נראה, אפילו כמה שניות לפני כן. התפקיד שלנו הוא לחזק את האמונה שלנו עד לרגע הזה, שיקרה במהרה בימינו אמן.