מחפשים בנרות

את המצוד הגדול אחרי החמץ ושותפו האבק אנו מסיימים בבדיקה שנעשית לאור הנר, פעולה חיצונית ופשוטה שטומנת בתוכה סודות עצומים. רגע לפני שמגיעים לקו הסיום, עוד צידה לדרך.

4 דק' קריאה

הרב שלום ארוש

פורסם בתאריך 05.04.21

את המצוד הגדול אחרי החמץ ושותפו
האבק אנו מסיימים בבדיקה שנעשית
לאור הנר, פעולה חיצונית ופשוטה שטומנת
בתוכה סודות עצומים. רגע לפני שמגיעים
לקו הסיום, עוד צידה לדרך.
 
 
בימים אלה, כאשר המצוד הגדול מופנה בעיקרו אחרי מי שעומדים בראש רשימת 'המבוקשים': גרגירי אבק, חמץ על כל גווניו וצורותיו, וכל השמאטעס שאגרנו בבית מפסח הקודם, אנו בעצם עסוקים מהרגע הראשון שהוצאנו את תוכניות המצוד מהכוח אל הפועל במצוות ביעור חמץ מבתינו. ביעור החמץ בגשמיות מרמז על העבודה העיקרית שעומדת מאחורי מצווה יקרה זו: מצוות ביעור היצר הרע מקרבנו. זו עבודה שאנו עושים כל השנה, אולם בפסח היא תופסת תאוצה ואנו מבטאים אותה בצורה מעשית.
 
כך היא כל התורה כולה – לכל מצווה יש את הביטוי המעשי והאור הפנימי שלה, לכן גם כשהמצווה מעשית היא תלויה פעמים רבות בזמן ובמקום, אלא שהפנימיות שלה נוגעת לכל יום ויום בחיינו. על יסוד זה מיוסד ספר ליקוטי הלכות שחיבר רבי נתן מברסלב, בו הוא מבאר את כל השולחן הערוך על פי הפנימיות שבכל עניין והלכה. רבי נתן מוציא מכל הלכה הנהגות וכוונות לעבודת השם השייכות לכל אדם בכל זמן ומקום. ועיקר ביעור היצר הרע הוא על ידי הבדיקה והחיפוש, כלומר בתפילה האישית (שעת ההתבודדות כפי שמכנה אותה רבי נחמן מברסלב) בה אדם עושה חשבון נפש ומפשפש במעשיו, מחפש ומבקש את האמת, ושואף לתקן ולשפר את מעשיו. עצם עשייה שכזו היא ביעור היצר הרע מקרבנו, כפי שכותב רבי נחמן (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, י) חידוש נפלא, וזו לשונו:
 
"מַה שֶּׁהָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינָם מִתְקָרְבִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת וְאֵינָם מְיַשְּׁבִין עַצְמָן. וְהָעִקָּר לְהִשְׁתַּדֵּל לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב, מָה הַתַּכְלִית מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל עִנְיְינֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, הֵן תַּאֲווֹת הַנִּכְנָסוֹת לַגּוּף, הֵן תַּאֲווֹת שֶׁחוּץ לַגּוּף, כְּגוֹן כָּבוֹד, וְאָז בְּוַדַּאי יָשׁוּב אֶל ה'".
 
כאשר אדם עושה ישוב הדעת, פעולה זו מביאה אותו לשוב בתשובה שלמה מכיוון שבשעה זו הוא מגלה את שקריו של היצר, ועל ידי זה היצר מתבטל. וכידוע, כל כוחו של היצר הרע נובע מהרמאות שמרמה את האדם ומדמה לו את הרע לטוב ואת הטוב לרע, את המר למתוק וכן להיפך. וכאשר אדם מיישב את דעתו, מתבונן ומחפש, הוא מבקש לדעת מהי האמת. (הסבר מפורט יותר תמצאו בחלק הראשון, תורה ט"ו, בחלק שרבי נחמן מדבר על כך שהאדם שופט את מעשיו אם ראוי לו להתנהג כך וכו'). מכאן מובן מדוע מברכים לפני הבדיקה בערב החג "על ביעור חמץ" ולא "על בדיקת חמץ", למרות שאיננו מבערים בפועל את החמץ אלא רק למחרת בבוקר.
 
את הבדיקה עושים לאור הנר. כידוע, אור הנר מרמז על השמחה והתחזקות. כדי שאדם יצליח לחפש את הרע ולבערו הוא חייב ללכת כל חייו עם התחזקות ושמחה, אחרת הוא יישאר בחושך ולא יצליח למצוא שום דבר. על זה רבי נחמן מזהיר מאוד בתורה המוכרת בשמה "אזמרה" (ליקוטי מוהר"ן, תורה רפ"ב) – שאדם צריך לחפש ולמצוא בעצמו תמיד איזה מעט טוב, ועל ידי מעט הטוב הזה ימצא עוד מעט טוב וכן הלאה, עד שיתמלא בשמחה ויוכל לשוב בתשובה.
 
והשמחה, כמו שאנו יודעים, היא תנאי חשוב מאוד לפני שאנו ניגשים לתפילה האישית. על כך כותב רבי נחמן את הדברים הבאים (שם, תורה י):
 
"אַךְ דַּע, שֶׁעַל יְדֵי מָרָה שְׁחוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לְהַנְהִיג אֶת הַמֹּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְעַל כֵּן קָשֶׁה לוֹ לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ. רַק עַל יְדֵי הַשִֹּמְחָה יוּכַל לְהַנְהִיג הַמֹּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְיוּכַל לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, כִּי שִֹמְחָה הוּא עוֹלָם הַחֵרוּת, בִּבְחִינַת (יִשְׁעַיָה נ"ה): "כִּי בְשִֹמְחָה תֵצֵאוּ", שֶׁעַל יְדֵי שִֹמְחָה נַעֲשִֹין בֶּן חוֹרִין וְיוֹצְאִין מִן הַגָּלוּת. וְעַל כֵּן כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר שִֹמְחָה אֶל הַמֹּחַ, אֲזַי מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ בֶּן חוֹרִין, וְאֵינוֹ בִּבְחִינַת גָּלוּת, וַאֲזַי יוּכַל לְהַנְהִיג אֶת מֹחוֹ כִּרְצוֹנוֹ וּלְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, מֵאַחַר שֶׁמֹּחוֹ בְּחֵרוּת וְאֵינוֹ בְּגָלוּת וכו'.
 
וְלָבוֹא לְשִֹמְחָה הוּא עַל יְדֵי מַה שֶּׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עַל כָּל פָּנִים, כַּמְבֹאָר עַל פָּסוּק: "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי" (בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן, בְּסִימָן רפ"ב) עַיֵּן שָׁם. וְעַל כָּל פָּנִים, יֵשׁ לוֹ לִשְֹמֹחַ בַּמֶּה שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְֹרָאֵל, שֶׁלֹּא עָשַֹנִי גּוֹי, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִין: 'בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ, וְהִבְדִּילָנוּ וְכוּ' וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת' וְכוּ'. מִכָּל זֶה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רָאוּי לוֹ לִקַּח לוֹ שִֹמְחָה לְשַֹמֵּחַ דַּעְתּוֹ כַּנַּ"ל…"
 
בדרך עליה מדבר רבי נחמן אנחנו צריכים להיות בקיאים היטב, לדעת לאחוז בשני קצוות החבל: בעבודת ביעור הרע מצד אחד, ובעבודת השמחה וההתחזקות מצד שני. זאת, משום שאדם צריך להיות חזק מאוד ולא להרפות מהחיפוש אחרי הרע שבו בבדיקה מדוקדקת, עד שיבער את כל שאריות הרע אפילו בחורים ובסדקים. ומצד שני, לא להרפות מעבודת השמחה וההתחזקות שחשובה ומסייעת לאדם לא ליפול ולהתייאש בחושך, חלילה, עד שלא יצליח לבער את הרע שבו.
 
דברים נפלאים ועמוקים אלה מרומזים במצוות ביעור החמץ שנעשית דווקא על ידי הנר, משום שרק על ידו אפשר לחפש כראוי בחורים ובסדקים כפי שמורה ההלכה. שהרי, אם אדם מנהיג את עצמו רק עם התחזקות, אבל לא מפשפש במעשיו לבער את הרע, הוא דומה למי שהולך עם נר ביד ולא עושה איתו כלום. וההיפך – אדם שעוסק רק בביעור הרע מתוכו בלי שמחה והתחזקות דומה למי שמחפש את החמץ בלי נר, וללא ספק שהוא כל הזמן מתהלך בחושך ולא מצליח לבער שום דבר. שתי העבודות נצרכות, ולא רק אחת. כי אחת בלי רעותה לא יעלו בידינו דבר. רבי נחמן נותן לנו מינון מדויק בעזרתו נצליח במשימה: כל היום כולו צריכים להיות בשמחה ורק שעה אחת ביום מותר להיות בלב נשבר ולעסוק בביעור הרע.
 
ואם ניתן את דעתנו על כך, נגלה שבמצבנו אנחנו לא דומים לזה שעוסק במצוות ביעור החמץ שבודק את הבית הבית הנקי והמצוחצח, וספק רב אם ימצא איזה פירור של חמץ, לכן זו הסיבה שנוהגים להחביא חמץ מראש. אצלנו המצב הוא אחר: החמץ מונח וגלוי לעין כל בערימות ובחבילות, ואנחנו בעצם רק בשלב הניקיונות לקראת פסח, לקראת החירות מהגלות. כל מידה או תאווה רעה היא בחינת חמץ, וכל מי שמלא בכעס או עצבות – מידות שהורסות לאדם את כל חייו – החמץ אצלו עדיין גלוי. בהתבודדות צריך לעשות ישוב הדעת על כל מעשינו, אבל בעיקר לנצל את הזמן היקר כדי לנקות בפועל את החמץ הגדול שנמצא בתוכנו – התאוות והמידות הרעות, כאשר החמץ העיקרי שמהווה את השורש לכל החמץ והיצר הרע שיש בעולם הוא תאוות ניאוף. על עניין זה ראוי להשקיע לפחות חצי שעה בהתבודדות עד שמתנקים.
 
וכמובן, לא נשכח שאת מצוות הניקיון וביעור החמץ צריך לעשות בשמחה! בדיוק כמו שאת הניקיונות לפסח צריך לעשות בשמחה כי אנו עסוקים במצוות הבורא – מכינים את הבית לפסח, לקבל את החג הקדוש בכבוד הראוי, כך היא העבודה הרוחנית ששייכת לכל השנה ואותה צריך לעשות בשמחה עצומה.
 
יהי רצון שנזכה לקיים את מצוות הימים הבאים עלינו לטובה בשמחה כדי שנשריש בתוכנו את היסוד החשוב הזה – שכל השנה אנו עוסקים במצוות הניקיון וביעור הרע לאור הנר, ובזכות זה נזכה לצאת לחירות גשמית ורוחנית ולגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה