חודש הפיוטים והסליחות
משנכנס אלול, נפרצים מעיינות האהבה ומתעוררים געגועים למסורת. ומה עושה לנו את זה יותר מניגונים ופיוטים? ציפורה בראבי מגישה את מיטב הפיוטים של החודש.
משנכנס אלול, הגעגועים למסורת גואים בנו יותר מתמיד.
כן, גם אם שנה שלמה לא שמעתם פיוט, הרי שבימים אלה הלב מבקש את זה. הוא מתמלא בגעגועים לפיוטים הישנים והמוכרים לנו. פתאום, נפרשת לה במלוא הדרה המסורת עתיקת היומין שלנו. גם בבתים שלא כל יום דת נזכרים בניגונים מבית אבא, או אולי מבית סבא, מתרפקים על זיכרונות ושירים, מנסים להחזיר משהו מהתחושות הישנות.
כי לכולם היה פעם אבא או סבא דתיים. כמעט כולם גדלו על פיוטים מאפיינים לימי הסליחות והרחמים.
ומשנכנס אלול, נפרצים מעיינות האהבה ומתעוררים געגועים למסורת. געגועים לשולחן של אבא. ומה מחבר ומחזק יותר מניגונים את הרגשות האלה?
הנה כמה דוגמאות לפיוטי חודש אלול, פיוטים המכינים אותנו נפשית לחודש הרחמים והסליחות. או, אולי הנפש היא המתגעגעת ומתעוררת לשמיעת פיוטים יפים האלה עם הופעתו של החודש המיוחד הזה בלוח השנה.
אדון הסליחות
אחד מפיוטי הסליחות העתיקים, ואולי הידוע ביותר מביניהם. הפיוט נאמר בפי עדות המזרח השונות במשך כל חודש אלול ובעשרת ימי תשובה. הפיוט הולך ומונה את הנהגותיו של הקב"ה את עולמו ואת שבחיו על פי סדר הא"ב, כשהוא מעמיד בקצה האחד את נוראותו של הא-ל, יודע כל הנסתרות מאז ולעולם, שהכל גלוי וידוע לפניו, ואת רחמיו וחסדיו של הא-ל בקצה השני. בין שני הקצוות הללו מצוי האדם העומד מול הא-ל ומבקש: הגם שחטאנו, הגם שהכל גלוי וידוע לפניך – אף על פי כן – רחם עלינו כי אתה הוא אדון הסליחות ובעל הנחמות.*
הביצוע הקרוב אלי ביותר לפיוט זה הוא ביצועו של יורם טרבלסי עם בנו שי. ביצוע מיוחד ומעורר. לחצו על הלינק ותיהנו.
לך א-לי תשוקתי
שירו זה של רבי אברהם אבן עזרא, מגדולי משוררי ספרד, פותח את תפילת ערב יום הכיפורים אצל בני עדות המזרח. זהו שיר וידוי אישי, אולם לא רק וידוי על חטאים אלא מעין המתקת סוד בין האדם לבוראו, מעמד בו האדם עומד לפני בוראו וכמו מתוודה ומכיר בכך שבעצם כל כולו, כל מה שיש לו וכל מה שהוא – הוא מאת השם, שלו ובשבילו, ובחסדי הבורא הוא חי וקיים*.
אחד הביצועים היפים במיוחד לפיוט מרגש זה הוא של הזמרים יואב יצחק וחיים ישראל. לחצו על הלינק ותתענגו.
בן אדם, מה לך נרדם
הפיוט היפה הזה פותח את סדר הסליחות לפני נוסח עדות המזרח, הנוהגים לקום באשמורת השחר לאמירת סליחות במשך כל חודש אלול. אלו המילים הראשונות איתן נפגש האדם הקם משנתו ומגיע אל בית הכנסת: "בן אדם, מה לך נרדם"*.
לביצוע מרגש ויפה האזינו לפייטן-זמר ארז יחיאל, לחצו על הלינק.
ובתקווה לשערי רצון שיפתחו הפיוט המזעזע לב "עוקד והנעקד והמזבח"
עת שערי רצון להיפתח
יום אהיה כפי לאל שוטח
אנא זכור נא לי ביום הוכח
עוקד והנעקד והמזבח…
פיוט העקידה "עת שערי רצון" הוא החלק המרכזי של תפילות ראש השנה אצל עדות המזרח, והוא מושר לפני סדר התקיעות שבין שחרית למוסף. מחבר הפיוט רבי יהודה בן שמואל עבאס, אורג במלאכת מחשבת יפהפייה את שלל המדרשים שנכתבו סביב סיפור עקידת יצחק, מדרשים שבאו למלא את השתיקה והצמצום של סיפור מעשה העקידה בתורה.
מדרשים רבים נכתבו על מחשבותיהם ותחושותיהם של גיבורי העקידה – אברהם, יצחק ושרה, והמשורר שוזר אותם באומנות רבה בתוך הפיוט. כך, למשל, הוא נותן בשירו מקום מרכזי לשרה, שבסיפור העקידה שבתורה כלל לא מופיעה. הוא שוזר בשיר שיחה בין אברהם לשרה, ושם בפי יצחק דברי פרידה אחרונים מאימו, בעת שהוא מבקש מאביו שייקח עימו את הנשאר מאפרו לשרה. גם בפזמון החוזר: "עוקד והנעקד והמזבח", מכניס המשורר גיבור נוסף למעשה העקידה – את המזבח, שכמו משמש עדות אילמת למעשה שהתרחש על ההר*.
אחד הביצועים היפים הוא של הזמר אהוד בנאי. לחצו על הלינק ותיהנו.
*מתוך האתר המומלץ ביותר לאוהבי הפיוט – הזמנה לפיוט – http://www.piyut.org.il/
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור