חודש חשוון – חודש המבחן

בחודש זה עומד האדם בנקודת
מבחן – האם כל מה שקיבל על עצמו
בחודש הרחמים ובחודש תשרי היה
בלב שלם, או רק כהוראת השעה
והתלהבות רגעית?

עברו חלפו להם ימי חודש הרחמים – הוא חודש אלול, והחגים – חודש תשרי, אשר לו קראו חז"ל (ראש השנה יא ע"ב, ילקוט שמעוני מלכים א, רמז קפ"א) "ירח האיתנים" – חודש שישראל איתנים בו במצוות. ואכן ימי החגים הקדושים – ראש השנה, יום כיפור וסוכות כבר מאחורינו, וניצבים אנו בפתח השנה החדשה הבאה עלינו לטובה ולברכה, הלוא הוא חודש חשוון.

ואכן, האמת ניתנת להיאמר כי השנה מתחילה דווקא מימים אלה של חודש זה, חודש חשוון, מכיוון שכל הימים שקדמו להם היו כאמור ימי רחמים וסליחות, ימי חגים ושמחה, והאדם היה טרוד בהם טרדה של שמחה וטרדה של מצווה גם יחד, ולא היה בהם פנאי אמיתי לחיות את האמת לאמיתה, אלא רק עד חודש זה.

בחודש זה עומד האדם בנקודת מבחן – האם הקבלות וההחלטות שקיבל על עצמו בימי הרחמים והסליחות שקדמו היו בלב שלם ובהחלטה גמורה, או רק כהוראת השעה מתוך יראת תוקף הימים הנוראים?

חודש קדוש של ימי חולין

דווקא בימים אלה שנראים כימי שגרה אפרורית ואפלולית שאין בהם שום חגיגיות, יוכל האדם לבדוק ולפשפש בנבכי ובבדקי בתי הנפש על אותן קבלות נשגבות שקיבל בימים הנוראים, בין אלה שקיבל בין כסה לעשור ובין אלה של מעמד שעת תפילת הנעילה – האם היו קבלות אמת ולא מתוך התלהבות רגעית או מתוך חרדת קודש וחרדת הדין כדי לצאת זכאי בדינו. לכן, יש לומר שזוהי הסיבה האמיתית שחודש זה – חשוון, "מצטיין" מכל חודשי השנה מכיוון שאין בו שום חג ושום אירוע, עד שקראו לו חודש "מר חשוון", משום שיש בו כעין מרירות מסוימת שאין בו שום חג, בניגוד לחודשים שקדמו לו ולאלה שאחריו בהם יש חגים ואירועים.

כל מהותו של חודש זה הוא מבחן ובדיקת נבכי נפש האדם באותן קבלות והחלטות שקיבל – אם תקפות הן גם בשעה של ימי חולין ושגרה.

תשרי – נדבך אל השלמות

אמנם, מצד אחד, האדם צריך את אותם זמני קודש של ימי תשרי כדי להתנער מעפרוריות השנה הקודמת ולהעפיל לפסגות חדשות, ובלעדי זמנים אלה לעולם לא היה מתעורר מתרדמת ההרגל וישנוניות הזמן של השנה החולפת. וכותב ה"מצודת דוד" (מלכים א, פרק ח, ב): "חודש תשרי נקרא ירח האיתנים מלשון איתן וחוזק, על שם כי בחודש זה הם המועדים היותר חזקים ומיישרים את האדם אל השלמות".

אך מצד שני, חייבים להעמיד את האדם בנקודת המבחן כדי לבדוק אם אכן הפנים אל תוכו את הקבלות הנשגבות ועומד בהן כצור איתן. מבחן זה לא יתכן אלא דווקא בימים של חולין ושגרה נטולי כל הוד וזוהר, כי אז ערובה מובטחת היא שאם בימים אפרוריים כאלה של חודש חשוון הוא עומד בכל אותן משימות קודש שקיבל עליו, בודאי שבשאר ימות השנה, שהם במידה מסוימת "חגיגיים" יותר, יעמוד במעלות ומשימות אלו.

שלכת שכולה פריחת הנפש

על פי הדברים אלה מתבארים לנו שאר דברי המדרש (בראשית רבה ד, ו) שדרשו חז"ל: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ". לא נברא העולם אלא בשביל ישראל שנקראו ראשית, שנאמר (ירמיהו ב, ג): "ראשית תבואתו". לפי דברינו, אין כוונת המדרש לומר שהעולם בכללותו נברא עבור עם ישראל, אלא סוף עונות השנה ומערכות שמים מכוונים כנגדם ועבורם, כי מזה שנות דור ודור מתלוננים חכמי אומות העולם על טבעם של ימים אלו – הסתיו וראשית החורף שהם ימי שלכם. ימים אפלוליים הנראים כימים חסרי כל טעם שנגזר בהם על האדם להיות מכונס בתוך ביתו, בניגוד לימי הקיץ והאביב הפורח. אפילו את ימי החורף הם רואים יותר שוקקי חיים מאשר ימים אלו של הסתיו וראשית החורף. ושואלים מזה דורות – על מה זה? מהו השינוי שיש בימים אלה?

אולם לנו, עם ישראל, מסודרים הדברים להפליא. אנו זקוקים לימים אלה לאחר ימי החגים השוקקים הוד והדר וקדושה עצומה, וצריכים ימים שקטים יותר לחשבון נפש, הסתגרות ובדיקה עצמית. כל אחד בודק את נכונות נפשו אם אכן הפנים את אותן פסגות נשגבות שהעפיל אליהן בימים אלה. כי אם היו ימים אלה של שגרה בה האדם יוצא ובא, כמו שאומרים ‘עולם כמנהגו נוהג’ – היה מפסיד את כל נחלת העבר והדרגות הנשגבות שהשיג קודם, כי שוב היה נסחף בשגרה.

חודש של סימנים טובים

אבל עתה, כשהוא מכונס בתוך עצמו ממילא יוכל להתבודד בענייניו ביתר זמן ויעילות, ולהפנים אל תוכו את כל הקבלות שקיבל על עצמו. ואכן יש לומר, כי לכל אלה רמז וכתב רבינו החיד"א זיע"א במספר מילים מועטות המחזיקות את המרובה במהותו של חודש זה, בספרו "מורה באצבע" (סימן ט, אות רחצ): "אחר החג וחודש חשוון יתאמץ ביראת שמים ותלמוד תורה לשמה, כי הוא תחילת השנה והוי סימא טבא לכל השנה, ועתה כי קרוב הוא לעשרת ימי תשובה צריך להודות ולהראות כי כל מה שעשה לא לפנים עתה יתחיל לפרוק עול ויתרשל מעבודת ה’ – לא לרצון יהיה ח"ו, לכן אדרבה, יעשה סימן טוב לכל השנה וירוץ כגיבור בעסק התורה והמצווה כיד ה’ הטובה עליו…"

חשוון – חודש המשך והתחלה

חובה עצומה עלינו דווקא בימים אלה להוציא מהכוח אל הפועל את כל המשימות והקבלות שקיבלנו על עצמנו באותם רגעי קודש של ימי הרחמים. כי השנה החדשה מתחילה עכשיו, ואם נקיים את כל מה שקיבלנו על עצמנו, תהיה זו הוכחה גמורה בפני בית דין של מעלה לחזק בכפלים את אשר גזרו עלינו לשנה טובה ומבורכת, אמן.

(באדיבות מגזין "עת לחשוב")