חידה פיקנטית

וולט דיסני אמר פעם, "אם אתה יכול לחלום על זה, אתה יכול לעשות את זה".
 
הפשלנו שרוולים, שינסנו מותניים ו… לא זזנו לשום מקום. למה? כי לא הבנו מה זה אומר. לא ידענו שהכוונה הייתה לאחד הכלים שהכי עוזרים לנו לבטא את עצמנו – יצירתיות.
 
יצירתיות, אחד המושגים הכי קשים להגדרה. יש במושג הזה הכל – רוחניות, חומר, הפכים, ניגודים, עולמות רבים, תכנים עצומים, גוף ונפש, מורכבות ופשטות, תלות, חשיבות, גאונות מצד אחד ומצד שני טירוף, שטחיות אך גם עומק, סיעור המוחין ובמקביל אי וודאות, תעוזה, אמונה, סקרנות… בקיצור, כל מה שאתם מעלים בדעתכם, וכמובן, עם המון יצירתיות…
 
הימים ימי הזוהר של נפוליון בונפרטה, קיסרה האגדי של צרפת. עטור ניצחונות הוא צועד כמו טווס בראש צבאו ונוחל ניצחון אחרי ניצחון. באחת הארצות אותן כבש גילו חייליו עמוד שיש, שריד של מבנה עתיק עצום ומיוחד ביופיו, מרשים בגודלו ובעיטוריו, עד שנפוליון בכבודו ובעצמו בא לחזות בפאר במו עיניו. המפגש עם העמוד הותיר את הקיסר המום ופעור פה. הוא פנה לחייליו ופקד עליהם למדוד את גובהו של העמוד במדויק. וכשנפוליון אומר "במדויק" זה צריך להיות במדויק, מילימטר אחד לא פחות ולא יותר! בנוסף לדיוק, הוא ציווה עליהם לשמור על שלמותו של הפריט ההיסטורי הנדיר שלא יינזק. הקיסר סיים לזרוק על פקודיו את פקודותיו והמשיך בדרכו.
 
והחיילים, כמו חיילים טובים של קיסר צרפתי, ניגשו ללא דיחוי למלא את רצונו של השליט היהיר, אלא שאז נתקלו בבעיה: אי אפשר לטפס על עמוד השיש. הדרך היחידה למדוד את גובהו היא להפיל אותו לארץ. אבל חזקה עליהם הפקודה השנייה – לא לגרום נזק לפריט ההיסטורי הנדיר! החיילים יגעו את מוחם בניסיון למצוא פתרון לבעיה, אך לשווא. לא עלה בידם למצוא את הדרך למדוד את גובה העמוד במצבו הנוכחי. להתייעץ עם הקיסר, על זה אף אחד לא העז לחשוב. הפחד ממנו היה גדול מדי. מה עושים?
 
מאמרים נוספים בנושא:
 תברח  מהקופסה
לכודים  בסבל
למה שלא תנסי?
לכודים  בבקבוק
 
החיילים, אם הצלחתם לקרוא בין השורות, נדרשו מהקיסר להפעיל את חוש היצירה שלהם, או כמו שאנו מכנים היום "לחשוב מחוץ לקופסה", כדי למדוד את העמוד בתנאים המסוימים והמאוד מגבילים של אז ושל עצם הפקודות. אז מה עשו החבר'ה? הם בנו עפיפון ושלחו אותו כלפי מעלה. ברגע שהרוח יצבה את העפיפון בקו ישר עם העמוד, ולמלוא גובהו, הם סימנו את החבל שנמתח מהעפיפון במקביל לבסיסו של העמוד. כל שנותר להם לעשות הוא רק לאסוף אליהם את העפיפון ולמדוד את החבל ממקום הסימון ועד ראשו.
 
יצירתיים או לא?
 
אך כמו שכולנו יודעים, יצירתיות לא נועדה רק כדי לפתור בעיות, אם כי בתחום הזה היא פועלת קסמים, אלא בעיקר להביע את עצמנו. להוציא מתוכנו דברים שלא חשבנו עליהם. ואם החיילים של נפוליון יכלו לבצע פקודה של הקיסר עם עפיפון, תארו לכם מה אנחנו יכולים לעשות… אם רק נרצה.
 
והנה, כאן המשוואה הופכת למורכבת עוד יותר אך מובנות עוד יותר (אמרתי לכם, זה יהיה פיקנטי) כי יצירתיות היא דבר שהולך טוב עם רצון. מי שחווה את היכולת ליצור, את ה'לצאת מהקופסה', יודע שיצירתיות היא טעם החיים. והרצון, כמו שמסביר רבי נחמן מברסלב, הוא המנוף העיקרי של האדם לממש ולהגשים את עצמו ואת היכולת הזו, להוציא מהכוח אל הפועל שאיפות וחלומות. ואם תרצו, כמו שהיטיב להסביר זאת ד"ר מילטון אריקסון, פסיכיאטר אמריקאי שידוע בגישתו המאוד לא קונבנציונאלית להבעת חוש היצירה, לצאת מהקופסה (כמו איך לצאת מחדר לחדר, כפי שתיאר למטופלת שלו) ולהשתמש בכוחות והיכולות שקיבלנו, וגם ביכולת "למתוח" את המוח.
 
רצון פלוס יצירתיות פלוס מתיחות של המוח = תוצאה שלא חלמתם עליה!
 
אין דבר העומד בפני הרצון, מלמדים אותנו חז"ל. ורצון מתובל ביצירתיות מאפשר לאדם לממש את עצמו בצורה מדהימה, ואפילו כזו המגיעה לגבהים ועומקים שהוא לא ידע או הכיר בעצמו. יצירתיות, זו היכולת לראות תבניות חדשות שלא קיימות, לקחת את הקלפים ולטרוף ולחלק אותם מחדש, ליצור יש מאין.
 
יש חיים מחוץ  לקופסה
חמישה צעדים להצלחה
תרגילים בחשבון זה חלק מהחיים
 
"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ. והארץ הייתה תוהו ובוהו על פני תהום" (בראשית א).
 
מה שלא כסדר, יהיה כסדר – כך מלמד רבי נתן מברסלב, על פי משנת רבו – רבי נחמן, את היכולת להבין את אירועי חיינו, את מה שקורה לנו, את מה שאנו חווים, את הרצונות. בהתחלה חייב להיות בלגאן, תוהו ובוהו. עושים סדר, ואז רואים את השמים ואת הארץ. והסדר הזה מצריך מאיתנו לצאת מהקופסה כדי להסתכל על התוהו ובוהו הזה מבחוץ ולארגן את הדברים, ליצור ולעשות. כי יצירתיות, מלשון יצירה.
 
שק מלא יהלומים ועוד שק מלא יהלומים הם שני שקים מלאים ביהלומים, או שק גדול מלא בהרבה יהלומים? תלוי איך מסתכלים על זה. תלוי עד כמה אתם באמת מוכנים לצאת מהקופסה ולהשתמש בחוש היצירתיות שלכם. כי להיות יצירתי, זה הכוח והיכולת לשנות את זווית הראיה שלנו על דברים. זה גם להסתכל על הדבר מבפנים וגם לצאת ממנו ולהסתכל עליו מבחוץ. זה גם לראות את הבלגאן אבל גם את הסדר, אפילו אם הוא רק באופק.
 
איך עושים את זה? רבי נחמן מברסלב נותן את הפתרון היצירתי, ועצם העובדה שאדם ניגש לבצע את הפתרון הזה, לעניות דעתי, כבר מעיד על יצירתיות. למה? כי הפתרון מורכב אך פשוט, בא ממקום עמוק אך מופנה אל מקום גבוה, מצריך הסתכלות פנימית אך גם זווית ראיה חיצונית, יש בו חומר אבל גם הרבה מאוד רוח, דיבור ושתיקה. המון מרכיבים מנוגדים, עולמות שלמים. כל אלה מאפשרים לנו לצאת מתוך עצמנו, להתבונן, לחזור פנימה, לסדר, ליצור, לרצות ולעשות, "למתוח" הכי יפה שאפשר את המוח.
 
כן, אני מדבר על התפילה  האישית, או כמו שרבי נחמן מברסלב מכנה אותה – ההתבודדות.
 
זה המקום והזמן (שלוקחים אותנו מעל למקום והזמן כמו שרבי נחמן אומר) בהא הידיעה לצאת מהקופסה ולהתבונן על עצמנו, לקבל השראה שתאדיר את חוש היצירתיות שלנו, את החשיבה היצירתית, את היכולת להסתכל על דברים מזווית ראיה שמעולם לא חשבנו עליה – יש מאין, בלי מחסומים, בלי ביקורת, בלי לשפוט, בלי פחד, בלי להרגיש מגוחכים או לא מושלמים, אלא בדיוק מי שאנחנו – וזה החלק הכי יצירתי בפתרון הזה! ובו זמנית, לראות את האפיקים החדשים שנפתחים בפנינו. וכאן אנו נדרשים להיות אמיצים עם יכולת לעמוד בפני לחצים חברתיים-אישיים, לא לפחד לשחות קצת נגד הזרם, לא לתת את הדעת למה שכולם חושבים ואומרים ועושים, להיות קצת יותר ספונטאניים, כי ספונטאניות היא פרמטר מתבקש לאדם שרוצה לצאת ולחשוב מחוץ לקופסה ולהיות יצירתיים.
 
החיים מלאים בחידות, אבל יש ביניהן את הפיקנטיות והעסיסיות, אלה שמתובלות בכל מיני תבלינים שעושים לנו את החיים מעניינים ומאתגרים יותר, הכלים שמחדדים לנו את החושים, כולל את אלה שנוהגים לכנות "החוש השישי" (כמו יצירתיות ועוד). אל תהססו לנסות לפתור אותן.