חיוך לא פשוט – ראיון עם הרב שלום ארוש

הפרצופים הקשוחים שלנו במשך כל השנה הם הצגה שהורסת לנו את הבריאות, קורעת לנו את המידות ומפרקת לנו את הקשר עם בורא עולם, אומר הרב שלום ארוש שליט"א בראיון מיוחד לפורים על השמחה ועל העצה, בה"א הידיעה – החיוך. כי חיוך, זה לא דבר פשוט.
 
 
הרב שלום ארוש יודע היטב מה זה להתמודד. לא רק שהוא לא מסתיר את זה, ברסלברים כמוהו אוהבים להדגיש בכל הזדמנות שהשבר והמניעות בחיים הם משהו מובנה שהשם נתן להם. איש כמו הרב שלום ארוש הוא הדיוקן ההפוך לדמות המערבית שחייב כל הזמן להיראות מושלם, להתנסח במדויק, לדבר בקודים הלחוצים של תרבות המערב המהוקצעת. כשרואים אותו אי אפשר שלא לחשוד בכך שהפאות והציציות הן סוג של מרידה בכל ההתנהלות החנוטה הזאת.
 
מתיישבים על ספת האירוח היפה בבית משפחת ארוש, מול הרב הצדיק הזה, המקפיד להיות פשוט בדיבור, שכבש כל כך הרבה לבבות של צעירים ומבוגרים בחדירה הישירה שלו ללבבות. הרב ארוש פרסם יותר מעשרה ספרים והם נמכרו בכמות לא נתפסת של מיליוני עותקים בכל רחבי העולם. הספרים כתובים בשפה שווה לכל נפש ומתורגמים לשפות שונות. ספר הדגל הוא ללא ספק בגן  האמונה שתורגם ל-11 שפות ונמכר בכל רחבי העולם, כולל בקרב המוני גויים. בין אלפי התגובות שמגיעות אליו ראינו תגובה של תושבת מצרים שאמרה בהתרגשות, שמספרים כאלה בלבד יבוא השלום לעולם!
 
מפעל ותיק יותר שבו התחיל הרב את דרכו הציבורית הוא מפעל הדיסקים של שיעוריו הנמכרים במיליוני עותקים בעולם. בהמשך, פיתח את אתר האינטרנט 'ברסלב ישראל' שמתורגם לשש שפות ובו גולשים כ-15 אלף אנשים מדי יום. בקיצור, חתיכת אימפריה.
 
הרב מציע לנו לשתות בחיוך שלא סר מפניו כמעט לאורך כל השיחה. "טוב, בואו נתחיל לעבוד", הוא מתרווח. "תן חיוך", הוא מורה. "מה קרה?"
 
הצוות לא כל כך רגיל לפקודות כאלה, אבל הרב ארוש רציני לגמרי, אז לא נעים – הנה חיוך…
 
הרב, עם כל הרצון להיות שמחים ולחייך, טכנית זה לא תמיד עובד, יש מצבים שזה לא ממש שייך.
 
"מתי זה לא שייך? כולם יודעים מהי חשיבות השמחה, היום גם בעולם המדע הבינו שזה חשוב לבריאות. שמחה היא הצלחה, זה קשר בין בני אדם. עם אדם שמח רוצים לעשות עסקים אפילו בזוגיות. תגיד לי אתה", הרב שואל אותי, "אפשר לבנות זוגיות עם מישהו עצוב? חינוך ילדים – אדם שאינו שמח יכול לחנך? מי ששמח יצליח בחיים", הוא לא מהסס לקבוע. "וכל זה רק בעולם הזה, כשלא אמרנו כלום על עבודת השם. השמחה מעלה את ערך עבודת השם פי אלף. עכשיו נשאל את השאלה הגדולה: מהי שמחה? יש לשאלה זו תשובה פשוטה: שמחה זה להיות אדם השמח בחלקו. לא שום דבר אחר. אין מציאות שאדם יהיה שמח אם אינו שמח בחלקו. אחרת, זו סתם שמחה. ומה זה להיות שמח בחלקו – על החלק הטוב שהשם נתן לו? זה ברור. 'חלקו' זה החסרונות שלו, 'חלקו' זה הכישלונות שלו. הקשיים שלו. זה העיקר – להיות שמח בחסרונות שלך. זו בעצם מידת הענווה שבעזרתה אתה מבין הערך שלך, היא גורמת לך להשלים עם מה שחסר. לא הלך לי משהו? זו טובתי הנצחית. בכישלונות יש מסר. אנשים שהחזות שלהם מוצלחת ובשבילם להיות חסר זה לא שמח – הם לא אנשים שמחים באמת".
 
למה זה משנה, אם כבר שמחים סוף סוף, למה לעסוק במה השמחה חסרה?
 
"חלילה, לא שצריך לעסוק במה שלא טוב אצלך. אלא, שישנם זמנים מסוימים בהם אדם שכח את כל החסרונות שלו (מתפקע מצחוק מעצם המצב הלא ייאמן מבחינתו) כי טוב לו כרגע, הוא שכח את כל הדיכאונות שלו, ועכשיו הוא זוכר רק את מצב הרוח הטוב שלו, שזה חשוב מאוד אמנם, אבל זה לא שלם. כי תיכף זה עוד פעם יתעורר, והוא שוב ייפול לעצבות. הוא יפגוש שוב את המציאות. כשאנחנו אומרים להיות שמח זה בדיוק ההיפך מלהתעלם מהמציאות. זה לזכור את המציאות ולאהוב אותה ולשמוח בה. רבי נחמן מברסלב אומר שדווקא כאשר אדם שמח זה בדיוק הזמן לטפל ביגונות ובאנחות שלו. עכשיו כשאני שמח אני עוסק בעצבות שלי ומברר אותה מתוך שמחה, עכשיו יש לי את הכלים לטפל ביגון, לראות שגם החסרונות לטובתי. להפנים שאין שום רע בעולם. הרי מהי אמונה? אמונה היא ההכרה שאין רע בעולם. לא אני אומר את זה, הרי ה'שולחן ערוך' אומר בסעיף מיוחד: 'לעולם יהא אדם רגיל לומר – כל מאן דעביד רחמנא לטוב עביד (כל מה שהרחמן – בורא עולם, עושה – לטובה הוא עושה!). אחרי שמבינים את הנקודה העמוקה הזו של השמחה, שמגיעה מאמונה ומענווה, עכשיו יש לאדם, מה שנקרא, עזרה ראשונה: יוד, תחבושת, יש לו כל מיני עצות".
 
רגע, ומה עושה באמת…
 
"עצור, תן חיוך".
 
אני?
 
"כן, תן חיוך".
 
מה, עוד פעם?
 
"רוצה עצות? קח כמה. ללכת עם ניגון בפה. לספר בדיחות. אם אתה רוצה יש לי כמה בדיחות טובות. עצה חשובה מאוד: לראות את הנקודות הטובות שלך. היצר הרע כל הזמן אומר לנו כמה אנחנו לא בסדר, כמה מגרעות יש לנו. זו מחלת הדור – כל הזמן לרדוף אחרי עצמנו. והא"ב של האדם זה רק לראות את הטוב של עצמו. אבל כל מה שאמרתי עכשיו הוא רק עזרה ראשונה. חייבים להבין שהשמחה היא מידה שצריך לעבוד עליה קשה כמו על כל המידות. אנשים רוצים 'זבנג וגמרנו'. אין דבר כזה. כמו שלעבוד על גאווה וענווה צריך להשקיע, ואם אדם רוצה להשיג אותן בלי להתייגע הוא לא יצליח, כך בדיוק השמחה. חז"ל אמרו משפט גדול שאנחנו, ככה, מדלגים עליו: 'יגעת ולא מצאת – אל תאמין'. כנראה שלא עבדת מספיק, אין שום סיבה אחרת. כשאנשים רואים אדם שמח, חייבים לדעת שמישהו עבד כאן בשביל זה. נוח להגיד לעצמנו 'לאדם הזה יש טבע שמח אז הוא שמח. אבל אני לא כזה, אני טיפוס עצוב'. לא נכון. כל אדם יכול להיות שמח. יותר מזה, גם אחד שנחשב כאילו שיש לו טבע שמח – אם הוא לא יעבוד על המידה הזו הוא ייפול לעצבות ולדיכאון. ייפול להכל".
 
אומרים שהחטא הוא אחד הגורמים הבולטים לעצבות. איך מתמודדים עם עצבות כזאת?
 
"כן, זו בעיה ידועה. רבי נחמן מברסלב אמר על עצמו: 'כמו שאתם רואים אותי, שאני צדיק כזה גדול, אם אפול לעבירה הכי גדולה אמשיך להיות שמח'. אם התורה הייתה מצווה עלינו להיות עצובים אחרי החטא – אז לא הייתה ברירה, היינו אמורים להיות עצובים. אבל התורה מצווה אותנו לעשות משהו אחר אחרי החטא – לעשות תשובה. יותר מזה, אם נהיים עצובים אחרי החטא, אנו בעצם עושים עבירה כפולה, שהרי ידוע שאין עבירה גדולה יותר מהעצבות, ואין מצווה גדולה מלהיות בשמחה. ולמה זה הופך להיות עבירה גדולה עוד יותר? כי כאשר אדם נהיה עצוב אז הוא, למעשה, אומר שהוא לא משלים עם העובדה שהוא רק אדם והוא יכול ליפול. הוא גאוותן. עכשיו אתה מבין למה להיות עצוב זו עבירה כה חמורה? כי אם אדם עצוב, זה אומר שהוא נפל לגאווה. הטעות של בני אדם היא שהם לא מבינים שעל כל מה שדיברנו צריך להקדיש הרבה מאוד עבודה. השיחה שלנו נחמדה, אבל אם אתה רוצה להוציא טוב ממנה – אתה צריך להוציא מכאן את המסר שחייבים לעבוד! לעבוד קשה על השמחה. ללמוד ולעבוד עליה. ושוב ללמוד, ושוב לעבוד. ליפול ולקום, ולעבוד ולעבוד. כך עובדים על המידות. צריך להתפלל על זה כל הזמן".
 
הרב ארוש מקפיד שלא ליצור סביבו דמות של רב נקי מכל רבב: "רוב הדברים שכתבתי בספרים בנושא זה היו מעבודה אישית שלי. למדתי את העקרונות מתורת רבינו, אבל כל מה שכתבתי הוא ממה שעברתי והתנסיתי. אני לומד מהנפילות שלי, ובזכות התפילות. אתה לומד והשם מאיר לך".
 
דיבור עם השם לפני החזרה בתשובה
 
הרב ארוש למד בתיכון חילוני וגדל במשפחה מסורתית, אבל החיים, השאיפות וכל השאר הרחיקו אותו גם מהמעט הזה. "לא נשאר כלום", הוא מספר, "אפילו לחלוחית. גם בין בשר לחלב לא הפרדתי". בצבא שירת בתפקיד יוקרתי כחובש מוטס, וההמשך הטבעי מבחינתו היה לימודי רפואה בקנדה. פציעה שלו עצרה את המהלך וכך מצא את עצמו סטודנט לראיית חשבון, שנה א' באוניברסיטת תל אביב. גם בסיפור התשובה הזה, היה זה אסון שהעניק לרב את הטלטול הראשוני. חברים שנהרגו בהתרסקות מסוק על הר החרמון. "זו לא הייתה הפגישה הראשונה שלי עם המוות, ואפילו מראות קשים בניתוחי גופות בהכשרה באבו  כביר יצא לי לראות, אבל מצאתי את עצמי בהלוויות של חברים שלי חושב בפעם הראשונה מחשבות שלא נתתי להן להגיע אלי אף פעם לפני כן. מתו אנשים, מה קרה פה? לאן הסיפור הזה הולך? ומה עכשיו? אני אמור לחיות סתם עד שאמות? פתאום עולה החשש שאולי אתה לא באמת בעל הבית על החיים שלך. לא יכולתי לסבול את זה. ואז הגיעה מחשבה מאוד לא יפה, ממש לא יפה – אולי יש בורא?"
 
בשלב הזה החליט שלום הצעיר שאת ההתבלטויות שלו הוא לא מפנה לאף גורם מתווך, אלא ישירות למקור. "משום מקום הגיע אלי רצון לדבר עם השם. אמרתי לו: 'אני רוצה לדעת שאתה קיים. אתה המנהיג? אני רוצה לדעת את זה. ואז ביקשתי כל מיני דברים מוזרים. אני זוכר את הבקשה הראשונה: 'תן בלב של אח שלי שיבוא לכאן', ואח שלי פתאום הופיע. 'פששש', אמרתי לעצמי".
 
רגע, במחילה, זה לא עובד ככה באמת. השם לא אמור לעשות כל מה שאנחנו מבקשים פתאום.
 
"למה לא? השם במקרה הזה ראה שאני רוצה להאמין בו ואני צריך משהו להיאחז בו, אז הוא נתן לי את מה שביקשתי. הוא ידע שאני לא סתם בא לנסות אותו. אלא מאחורי הבקשה שלי היה רצון להאמין בו, וזו הייתה העזרה שהוא נתן לי. ואז המשכתי – הייתי לפני מבחן ודיברתי שוב עם השם – 'אתה בעל הבית, נכון? אז תכניס לי בלב אילו שאלות יהיו'. וכל דבר שביקשתי, קיבלתי".
 
שוב הרב, הרי אם אעשה את זה עכשיו, זה לא ילך לי…
 
"כי אתה לא עושה את זה ממש מכל הלב. רבי נחמן מברסלב עשה את זה וזה עבד – הוא אמר להשם שהוא רוצה להתחזק באמונה, והוא ביקש להכניס את הידיים לנהר ושיעברו דגים בין אצבעותיו. זה לא נס, אלא רצון להתחזק באמונה, להיאחז במשהו. יש מצב שהשם מזהה אותך שאתה כמו ילד שצריך עזרה והוא נותן לך מה שהוא לא נותן לאחר. היום אצלי זה כבר עובד אחרת, זה כבר לא עובד באופן שאני צריך לבקש והשם נותן, אלא היום אני רואה יום יום את השם במציאות. יום יום בהתבודדות, התפילה  האישית. כי התפילה האישית מחזקת מאוד את האמונה. גם על אמונה מבקשים מהשם. מה אתה חושב? זה לא פשוט".
 
אי אפשר לדבר עם חסיד ברסלב בלי לקחת לפחות כמה משפטים על התבודדות…

"הציווי דאורייתא (מהתורה) להתפלל זה התבודדות", מסביר הרב ארוש. "לפני שנכתב הסידור ונוסחו התפילות, שהן חשובות מאוד כמובן, מה שעשו בעם ישראל כדי למלא את הציווי הזה היה להתבודד. זאת אומרת, לדבר באופן ישיר עם הקב"ה. אני יכול לומר לך שגם אצלנו בבית ראיתי התבודדות. ההורים שלי היו מסורתיים והיה ברור שמדי פעם, באמצע היום, עומדים ומדברים עם השם. אז הם לא היו עושים התבודדות של שעה כמו בברסלב, אבל כן מבקשים בקשות. קשר ישיר עם השם".
 

 
הכלל נבנה מהפרטים
 
יש משהו מאוד יפה בתורת רבי נחמן, שכל הזמן מחפשים להרים אנשים מהמשבר. אבל לפעמים נראה שחלק מהחסידים קצת 'מכור' למשברים. כל הזמן לעסוק במשבר זה קצת מתיש, לא? יש תחושה שלחיות נורמאלי זה כבר לא טוב במחוזות האלה.
 
הרב צוחק. נראה שהוא מבין היטב על מה מדובר. "כמו כל דבר חדש שאדם לומד, אפילו ללכת, ברור שזה כולל גם ליפול. אם לא תיפול לא תלך. אז בודאי שמשבר הוא חלק מהעניין. אבל אתה צודק שאסור לשכוח שחייבים ללמוד ללכת נורמאלי, ולדאוג שהנפילות לא יהיו כל החיים ולא יהיה כל הזמן משבר".
 
גם לגבי היחס למגע עם העולם ושימוש בכלים שהמודרניזציה מציעה, הרב שלום ארוש בהחלט מפגין סוג של פתיחות, עם שימוש זהיר כמובן. "אנחנו צריכים להשתמש בכל מה שהבורא נתן בעולמו. יש אינטרנט – מה אני אהיה טיפש ואתעלם מקיומו? תיאטרון, קולנוע, שירה – כולם כלים חשובים שצריך להשתמש בהם כדי להפיץ תורה. אפילו ב'דעת' שהפסיכולוגים מקבלים צריך להשתמש. באופן נכון כמובן" הוא ממהר להסתייג. "התורה שלנו אינה תיאוריה מנותקת מהחיים. צריך כלים כדי להציג אותה וכדי לחלוק אותה עם כולם".
 
בתחום המוסיקה יש לרב ארוש לפחות קבלה משמעותית אחת – האלבום שיש כמעט בכל בית – נקודה  טובה של שולי  רנד. רנד עצמו נותן קרדיט נרחב לרב ארוש באלבומו על ההשראה ועל הדחיפה, והוא נמצא בקשר רוחני ישיר עם הרב.
 
גם בעניין הצדיק, שמהווה סוגיה משמעותית מאוד במשנה הברסלברית, הרב ארוש שונה מעט בגישתו מיתר רבני ברסלב. אין מדובר ב'עשה לך רב' במובן הרגיל בלבד, אלא בנתינת מקום משמעותי יותר לצדיק, כמעין מתווך לקשר עם הקב"ה. הצדיק בה"א הידיעה, הוא לא סתם צדיק, אלא אחד מיוחד ושונה מכולם. באופן טבעי, כשחסידי ברסלב מדברים על הצדיק הם מתכוונים בדרך כלל לרבי נחמן מברסלב. "זה עניין שקשה מאוד לקבלו", מסביר הרב את ההיעדרות של הנושא מספריו ומשיעוריו. "רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל, שהיה מזקני ברסלב, היה מורה לא לדבר בנושא הצדיק בכלל. זה עניין מהסוג של מעשה המרכבה, מדובר בדברים גבוהים מאוד שעלולים לגרום לטעויות אם לא מבינים אותם נכון". לבקשתנו, הוא מעניק בכל זאת הסבר כללי של הרעיון. "זה לא דבר חדש – העיקרון הוא העברת הדברים כפי שאומרת המשנה – משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו'. הצדיק הוא מדריך. מי שלא מתקרב לצדיק מפסיד. איך אדם יגיע להשם בלי עזרה? גם לכל הצדיקים היה צדיק שליווה אותם".
 
יש לחסיד מקום להחליט שחלק מהדברים שהצדיק מורה לא מתאימים לדרכו ולאופיו?
 
"צריך להבדיל, הדרך של רבינו הקדוש היא דרכנו. ובכלל, ההליכה אחרי כל צדיק צריכה להיות באופן מלא, כך שלא סרים מדרכו ימין או שמאל. כל זאת כל עוד הוא חי. לאחר הסתלקותו יש כמובן באופן טבעי חילוקי דעות בין התלמידים, זה משהו אחר ויש מקום לתלמיד לפרש את רבו".
 
האם העובדה שתורתו של רבי נחמן מברסלב נגעה בעיקר באדם הפרטי ובהתמודדויותיו, לא עושה אותה חסרה בגלל שאינה בונה את כלל ישראל?
 
"זה לא נכון. רבי נחמן דיבר הרבה על הכלל וגרם לחסידים שלו לעסוק בקירוב. מעבר לזה יש כמובן עניין שדעת האדם תהיה מעורבת עם הבריות. בבית המדרש יש לי תלמיד שתפקידו להביא לי את עיקרי החדשות".
 
הרב, הכוונה בעיסוק הכלל היא לעיסוק בלאומיות שלנו, בבניין של מדינה מתוקנת, זו הרי התכלית של עם ישראל – ממלכת כוהנים וגוי קדוש, לא?
 
"מדינה מתוקנת תהיה כשהפרטים שלה יהיו מתוקנים. למה אצלנו אין כמעט גירושין? כי אנשים עובדים על עצמם. בישיבה שלי יש אפס אחוז גירושין. לא אחוז קטן, אלא אפס. וזה לא שאנשים 'מטייחים' כמו שרוצים להגיד, אלא אנשים עובדים על זה קשה, על המידות שלהם, על איך תהיה להם דעה מנוגדת לבת הזוג שלהם והם יחיו איתה בשלום ובאהבה. כשיש פרטים שעובדים על עצמם, אנשים שמתבודדים ומדברים עם השם – יותר קל לי להעביר להם. אפשר לבנות איתם כלל יותר בקלות. המתח בין המפלגות הוא מאותה סיבה".
 
למה אני לא מצליח לתפוס בשכל הפשוט והקטן שלי איך יוצאים ביום הכי קדוש מארץ הקודש לאומן?
 
אם השאלה היא על ההלכה, אז קודם כל צריך לדעת שרבי נחמן אמר תמיד ש'תעשו הכל ואל תעברו על סעיף אחד בשולחן ערוך', ולפי שולחן ערוך מותר לצאת מהארץ. אצלי בישיבה, אגב, מקפידים על כך שלא יהיה מניין שיתפלל אחרי זמן 'מגן אברהם' כדי לא לעבור על ההלכה. גדולי הצדיקים יצאו לאומן וברור שזה לא איסור. עכשיו מגיע העניין עצמו – רבי נחמן אומר שכל העניין שלו בעולם הוא ראש  השנה. השאר זה רק תוספות. הגאולה הולכת ומאיצה כתוצאה מזה. בראש השנה האחרון לפני שהסתלק מן העולם, רבי נחמן דיבר הכי הרבה על ראש השנה. אם זה היה נגד שולחן ערוך הייתי מתווכח. אם היינו בגאולה השלמה עם משיח גם הייתי מבין, אבל אנחנו עוד בגלות.
 
אבל יש התקדמות גדולה מאוד בגאולה, לא?
 
"ההתקדמות היא בזכות אומן ראש השנה. ככל שיבואו יותר אנשים לרבי, יש יותר כלים לבנות את הגאולה".
 
אין ספק ש'העצה', כפי שמכנים שם בברסלב כל מיני הדרכות פרקטיות, שהרב ארוש שליט"א הכי אוהב היא החיוך.
 
"תן חיוך", הוא אומר. "חיוך הוא עצה חשובה מאוד. ליהודי יש ל"ב שיניים, והל"ב האלה פותחים את הלב. אתה 'מורח' חיוך על הפנים והשני משיב לך חיוך, כי לא נעים לו אחרי שהוא רואה אותך ככה מחייך עם השיניים. אבל מה שאתה לא יודע זה שעכשיו החיית אותו. יכול להיות שממש מולך עבר עכשיו אדם שהלך למות מרוב עצבות, ויש כאלה הרבה, ואתה שחייכת אליו גרמת לו לחייך מחוסר ברירה – הצלת אותו ממוות. הוא הכניס ללב שלו חיים. אז כשאתה אומר לשני תן חיוך, זו נתינה – אתה נותן לו סבר פנים יפות. זו מתנה עצומה. והוא נותן לך בחזרה מתנה – חיוך משלו. הרגשה שאתה אוהב אותו, הרגשה שהוא חשוב לך".