חלק ב-תורה ח- המשך

ליקוטי מוהר"ן תנינא - תורה ח - המשך - ה - ועל ידי התגלות הכבוד, על ידי זה בא התפשטות הנבואה. כי הנבואה באה מבחינת שרשי נפשות ישראל, שהם בחינת שבעים נפש...

2 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

ליקוטי מוהר"ן תנינא
 
 
תורה ח – (המשך)
 
תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו, כי חוק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב: (תהלים פא)
 
 
ה
 
ועל ידי התגלות הכבוד, על ידי זה בא התפשטות הנבואה. כי הנבואה באה מבחינת שרשי נפשות ישראל, שהם בחינת שבעים נפש, בבחינת (דברים י): ב’שבעים נ’פש י’רדו א’בותיך – ראשי תיבות "נביא". ושורש הנפשות הוא בחינת כבוד, בבחינת (בראשית מט): בסודם אל תבא נפשי ובקהלם אל תחד כבודי. ועל כן ע"י התגלות הכבוד, שהוא בחינת שורש הנפשות, על ידי זה בא התפשטות הנבואה. וזה בחינת (שבת צב): אין הנבואה שורה אלא על חכם, גיבור ועשיר, כי כל בחינת אלו הם בבחינת כבוד, שמשם נמשך הנבואה.
 
חכם – בבחינת (משלי ג): כבוד חכמים ינחלו. גיבור – בבחינת (תהלים כד): מי זה מלך הכבוד, ה’ עזוז וגיבור. עשיר – בבחינת (בראשית לא): ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה. וזה בחינת (ברכות ג): אוי לי שהחרבתי את ביתי, ושרפתי את היכלי, והגליתי את בני לבין אומות העולם. החרבתי את ביתי – זה בחינת פגם התפילה, כמו שכתוב (ישעיה נו): כי ביתי בית תפילה. ושרפתי את היכלי – זה בחינת פגם הכבוד, בחינת (תהלים כט): ובהיכלו כולו אומר כבוד. והגליתי את בני – זה בחינת ביטול הנבואה, שבאה מנפשות בני ישראל, בחינת: ב’שבעים נ’פש י’רדו א’בותיך מצרימה. כי גלות בני ישראל הוא בחינת ביטול הנבואה, שבאה מנפשותם כנ"ל:
 
ו
 
וזה בחינת רפואה, כי כל בחינת הנ"ל הם בחינת רפואה. כי התגלות הכבוד הנ"ל זה בחינת זריחת השמש, בבחינת (ישעיה ס): וכבוד ה’ עליך זרח, וע"י זריחת השמש בא רפואה, כמו שאמרו רז"ל (ב"ב טז ע"ב): אידלי יומא אידלי קצירי, כמו שכתוב (מלאכי ג): וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא. כי רוח נבואה שנתפשט ע"י התגלות הכבוד, זה בחינת הרפואה הבאה ע"י זריחת השמש, בבחינת (משלי יח): רוח איש יכלכל מחלהו. ועיקר התגלות הכבוד, הוא ע"י התפילה הנ"ל, שעל ידה העננים, שהם הסיטרא אחרא והקליפות, כלים והולכים, ואז נעשין גרים, ונתגלה הכבוד כנ"ל.
 
וזה בחינת סליחת העוון, שבא ע"י ריבוי התפילות, שע"י זה השמש זורחת, שעל ידה בא רפואה. כי העוון הוא בחינת ענן, שמחשיך אור השמש, כי טבע העוונות הם בחינת חשך, כמו שכתוב (ישעיה כט): והיה במחשך מעשיהם, וזה בחינת החולאת, כי עיקר החולאת באה מעוונות, כמו שאמרו רז"ל (שבת נח): אין יסורין בלא עוון, שנאמר: ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עוונם, כי העוונות הם בחינת עננים, שמחשיכים אור השמש, שעל ידה הרפואה, וע"י התפילה נתכפרין העוונות, כי התפילה מכפרת, כי היא במקום קורבן , כמו שכתוב (ישעיה נו): והביאותים אל הר קדשי, ושמחתים בבית תפילתי, עולותיהם וזבחיהם. 
  

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה