חלק ב-תורה ח- המשך

 

וזה בחינת ראש השנה, כי בראש השנה אז התפילה בבחינת דין ומשפט, כי המשפט לאלקים הוא, ועל ידי זה מוציאין כל החיות של הסיטרא אחרא, שינק מדעת ומתפילות ישראל. וזה בחינת (תהלים פא): כי חק לישראל הוא, משפט לאלקי יעקב, חק לישנא דמזונא, כמו שדרשו רז"ל על פסוק זה (ביצה טז), היינו שמוציאין כל המזון והחיות מהסיטרא אחרא, כי הוא מוכרח להוציא ולהקיא הכל ע"י בחינת משפט לאלקי יעקב, היינו ע"י התפילה שהיא בבחינת דין ומשפט, שהיא בבחינת מטה עוז, שעל ידי זה הוא מקיא כל הקדושה שבלע מן הדעת ומתפילות ישראל כנ"ל.

 

וזה בחינת תשרי, בחינת: אתה פוררת בעזך ים, שברת ראשי תנינים על המים (תהלים ע"ד). י’ם ש’ברת ר’אשי ת’נינים – ראשי תיבות הוא צירוף "תשרי". ואז, כשמחזיר קדושת הדעת שבלע, אז הדעת והמוח בשלימות. וזהו בחינת ראש השנה, ראש דייקא, בחינת תיקון הראש והמוח ע"י מטה עוז הנ"ל. וכשמוציאין מהסיטרא אחרא מה שבלע, אז מוציאין גם עצמות חיותו, שהוא בחינות גרים.

 

וזהו בחינת תשרי, בחינת (שמות כג): ואתם ידעתם א’ת נ’פש ה’גר כ’י גרים הייתם וכו’ – סופי תיבות "תשרי". ועל ידי גרים נתגלה הכבוד, ונתפשט הנבואה, ונתתקן האמונה הקדושה, ונתבטל אמונות כזביות. וזה בחינות תקיעה תרועה שברים. תקיעה זה בחינת התגלות הכבוד, בבחינת (ישעיה כב): ותקעתיו יתד במקום נאמן, והיה לכסא כבוד. תרועה זה בחינת רוח נבואה, בבחינת (במדבר כג): ה’ אלקיו עמו ותרועת מלך בו, ותרגומו: ושכינת מלכיהון בהון, היינו השראת השכינה, בחינת נבואה. שברים זה בחינת ביטול אמונות כזביות, בבחינת (שמות כג): שבר תשבר מצבותיהם (כמובא בתיקון יח ובתיקון כא), היינו בחינת ביטול אמונות כזביות ותיקון האמונה הקדושה, בחינת (תהלים קמה): עיני כל אליך ישברו. וע"י אמונה זוכין לחידוש העולם, וזה בחינת תשרי, כי בתשרי נברא העולם (ר"ה יוד ע"ב), וחידוש העולם יהיה בבחינת ארץ ישראל, בחינת השגחה, וזה בחינת ראש השנה, בבחינת: תמיד עיני ה’ אלקיך בה מראשית השנה וכו’. ואז יתער שיר חדש כנ"ל, וזה בחינות תשרי, בבחינת (ש"ה ד): תבואי תשורי מראש אמנה:

 

 

וזה בחינת הריאה. כשמזג הריאה בשלימות, נמצאין בה כל הבחינות הנ"ל, כי זה הבעל כח הנ"ל שמתפלל תפילה בבחינת דין, שעל ידי זה מוציא כל הקדושה מהסיטרא אחרא, בחינת: ויעמוד פינחס ויפלל, הוא בחינת ציר נאמן לשולחיו, כי הוא מוסר נפשו בשביל ישראל.

 

וזה בחינת הריאה, בבחינת (משלי כה): כצינת שלג ביום קציר כן ציר נאמן לשולחיו, וצינה וקרירות הוא בחינת הריאה, כי הריאה מקרר חמימות הגוף, כי אלמלא כנפי ריאה דנשבין על ליבא, הוי ליבא אוקיד כל גופא (תיקון יג דף כז ע"ב). שלימות הדעת הנ"ל הוא בבחינת הריאה, כי עיקר הדעת והמוחין הוא ע"י שמנונית הגוף, כי השכל דולק כמו נר על ידי שמנונית הגוף, והריאה היא מעלה שמנונית הגוף אל המוח על ידי הנשימה של הריאה. גם על ידי הנשימה נתקיים כל השמנונית של הגוף, שעל ידי זה עיקר קיום השכל. ועל כן נקראין המוחין נשמה, בבחינת (איוב לב): ונשמת שדי תבינם, כי עיקר המוח והדעת –  על ידי הנשימה כנ"ל.