חלק ב-תורה ח- המשך

 

וזה בחינת (משלי כ): נר ה’ נשמת אדם, כי השכל הוא נר דולק ע"י השמנונית שבגוף, שמתקיימין ועולין אל המוח ע"י הנשימה של הריאה, נמצא, שעיקר קיום הדעת – ע"י הריאה. גרים הנ"ל זה בחינת: הבל נחית הכל סליק, הנאמר בהריאה, כמובא (בת"ז תי’ סט דף צו ע"א). כי יש הבלים בעולם, שהם בחינת (ירמיה י, נא): הבל המה מעשה תעתועים, היינו הבלי עולם של שטות. וכשמקבלין אלו הבלים ומכניסין אותם בתוך תורה ותפילה, ונעשה מהם הבלים דקדושה, זה בחינת גרים, כי מהבל מעשה תעתועים נעשה הבל דקדושה של תורה ותפילה, שזה הוא בחינת גרים.

 

וזה בחינת: הבל נחית הבל סליק, הנאמר בהריאה, שמקבלת הבל ומוציאה הבל, היינו בחינת גרים, הנעשין ע"י שמקבלין הבלים של העולם, שהם בחינת: הבל המה מעשה תעתועים, ומעלין אותן לבחינת הבל דקדושה, ע"י תורה ותפילה כנ"ל.

 

התגלות הכבוד הנ"ל זה בחינת (משלי ג): כבד את ה’ מהונך – אל תקרי מהונך, אלא מגרונך, והגרון יוצא מהריאה. התפשטות הנבואה הנ"ל, זה בחינת הרוח של כנפי ריאה, שהוא בחינת רוח נבואה, בחינת (שמואל ב, כג): רוח ה’ דיבר בי.

 

תיקון המדמה הוא בבחינת הריאה, כי שינה ודמיון הוא תלוי בהריאה, כי עיקר שינה ודמיון הוא ע"י קר ולח, ועל כן בעת הגשמים אז נופל שינה על האדם, והריאה היא קר ולח, שעל ידי זה בא שינה ודמיון, היינו הדמיונות הבאין לאדם בעת השינה, שזה בחינת כח המדמה.

 

חידוש העולם בבחינת הריאה. זה בחינת (תהלים קד): תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה, בחינת הרוח של כנפי ריאה. והחידוש העולם הוא בבחינת השגחה, בחינת ארץ ישראל, וזה בחינת הריאה, בבחינת מה שאמרו רז"ל (חולין מט): למה נקרא שמה ריאה? שמאירת את העיניים זה בחינת – תמיד עיני ה’ אלקיך בה וכו’ הנאמר בארץ ישראל, שהוא בחינת השגחה כנ"ל.

 

ניגון ושיר חדש הנ"ל בבחינת הריאה, זה בחינת: קרא בגרון אל תחשך, כשֺפר הרם קולך, והגרון הוא הריאה כנ"ל, ושם הוא בחינת הניגון כנ"ל, שהוא בחינת "כשֺפר" וכו’ כנ"ל.

 

תיקון הריח והיראה, שהוא מזונא דנשמתא, שנתתקן ע"י כל בחינת הנ"ל, הוא בבחינת הריאה. כי צירוף הריאה הוא סופי תיבות: ה’ רוע’י ל’א אחס’ר (תהלים כג). ה’ רועי לא אחסר, זה בחינת מזונא דנשמתא, וזהו: לא אחסר – בחינת (שם לד): כי אין מחסור ליראיו, היינו בחינת יראה, שהיא בחינת ריח, שהוא מזונא דנשמתא כנ"ל: