טלית שאולה , התרת ציצית , שעור טלית , החייב בטלית

סימן יד – דין טלית שאולה (המשך) - א. טלית השייכת לבית הכנסת מברכים עליה אפילו אם לובשה לצורך עראי. ולכן אפילו אם לובשה לצורך עלייה לתורה, או כשהוא שליח ציבור, מברך עליה. וטוב שיבדוק את הציציות...

4 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

סימן יד – דין טלית שאולה (המשך)
 
א. טלית השייכת לבית הכנסת מברכים עליה אפילו אם לובשה לצורך עראי. ולכן אפילו אם לובשה לצורך עלייה לתורה, או כשהוא שליח ציבור, מברך עליה. וטוב שיבדוק את הציציות אם לא נקרעו באופן המעכב לפ ההלכה.
ב. מי שנדר טלית במיוחד לצורך השליח ציבור שיתעטף בו בעת עלותו לתיבה, אין היחיד רשאי לשאול אותו ולברך עליו, ואפילו בלי ברכה, שדעת הנודר רק לשליח ציבור, וכבר אינו שלו לומר דניחא ליה לקיומיה מצווה בממוניה.
ג. מותר לקחת בשאלה טלית מחבירו בלא ידיעתו, כדי לקיים מצוות ציצית, ובלבד שעושה כן באקראי, ואין הטלית נמצאת במקום סגור. ואם היתה הטלית מקופלת, יזהר לקפלה אחר התפילה. ויש אומרים שאין לו לברך על הטלית, ובפרט בזמן הזה שרבים מקפידים שלא יקחו את טליתותיהם בלא רשות. ויש חולקים ואומרים שיכול לברך על טלית זו.
ד. הלוקח טלית מחבירו שלא ברשותו, (לאחר שמצאה מקופלת) ולא קיפלה אחר התפילה, יש לומר שהוא שואל שלא מדעת, והוי גזלן ועליו אמר הכתוב: ובוצע ברך נאץ ה’.
ה. קנה טלית ולא שילם עדיין למוכר, אעפ"כ יכול להתעטף בו ולברך עליו. וכל שכן אם שילם למוכר בהמחאה דחוייה, שיכול לברך על הטלית אף בטרם הגיע מועד פדיון ההמחאה.
 
סימן טו – התרת ציצית מבגד לבגד
 
ו. מותר לעשות מטלית גדול טלית קטן אחד או יותר, ואפילו אם הטלית גדול עדיין ראוי הוא למצותו, ואין לומר בזה הכלל "מעלין בקודש ואין מורידין", שאפילו אם נאמר שטלית קטן נחשב כהורדה ביחס לטלית גדול, מכל מקום אין כלל זה שייך אלא בתשמישי קדושה, מה שאין כן בתשמישי מצווה כגון ציצית. ואפשר להקל בזה גם כשהטלית קטן אין בו כשיעור, וטוב להחמיר בזה שיהיה הטלית קטן לפחות כשיעור אמה על אמה, אף על פי שבאופן כזה אין לברך עליו.
ז. מותר להתיר הציציות של טלית גדול, להעבירם לטלית קטן שאין בו ציצית, ואפילו עדיין ראוי הטלית גדול למצותו. ואין בזה משום מעלין בקודש ואין מורידין, מהטעם שביארנו, שאין כלל זה נוהג בתשמישי מצווה. ונכון להקפיד שקודם התרת הציציות תהיה הטלית החדשה מוכנה ומזומנת להטיל בה הציציות, ולא יסיר הציציות מהבגד שבלה עד שהבגד החדש יהיה מוכן.
ח. מותר להסיר הציציות הכשרות מהטלית, בכדי לתת במקומן ציציות מהודרות יותר.
ט. אפילו אם עשה הכריכות כמנין שם הוי"ה ברוך הוא, מותר להתיר הכריכות, ואין בזה כל חשש משום מוחק שם ה’, הואיל ואין זה אלא מספר כריכות כעין גימטריא בעלמא.
י. יש נוהגים לעשות עטרה מחתיכת משי ורקמה בטלית בחלק שמעל ראשו לסימן, שאותן הציציות שלפניו יהיו לעולם לפניו, ומעיקר הדין אין צריך להקפיד בזה.
 
סימן טז – שיעור טלית
  
יא. לכתחילה אין לברך על טלית קטן אלא אם כן יש בו כשיעור שתי אמות אורך (96 ס"מ) על אמה רוחב (48 ס"מ) ושיעור זה הוא מלבד הנקב של בית הצואר (כלומר חצי אמה מכל צד ברוחב הטלית שעל כל כתף, אך פחות משעור זה לא יברך אע"פ שיכול לקיים מצוות ציצית שספק ברכות להקל, אלא יברך על טלית גדול ויכוין בברכתו לפטור טלית קטן).
יב. משום חומר איסור ברכה לבטלה, מינהיגנו שלא לברך על טלית קטן כלל, ומכוונים לפוטרו בעת שמברכים להתעטף בציצית על הטלית גדול. (מחשש שמא אין בו כשיעור, או נקרעו החוטים וכדי שלא להכנס למחלוקת הפוסקים). מכל מקום הנכנס לבית המרחץ ורוחץ כל גופו, והסיר מעליו הטלית קטן וחזר ללובשו, (ושהה שיעור היסח הדעת) ומברך על טלית קטן שיש בו כשיעור הנ"ל רשאי לעשות כן, ובלבד שיבדוק אם יש בטלית כשיעור, ואם הציציות כשרות. (ומה טוב שתיזהר האישה שלא יקרעו בכיבוס החוטים באופן הפוסל את הטלית ושלא יהיו הציציות מסובכים זה בזה, ותציל את בעלה מאיסור, שלפעמים האיש בהול ללבוש בגדיו ואינו בודק את הטלית קטן).
יג. הנוהגים לברך על טלית קטן יברכו בנוסח: "על מצוות ציצית". ומכל מקום אם בירכו על טלית קטן להתעטף בציצית, יצאו ידי חובה, ואין צריך לחזור ולברך על מצוות ציצית.
יד. כבר ביארנו שהנכנס לבית הטבילה לטבול במקוה, והסיר מעליו הטלית קטן וחוזר לובשו מיד אחר הטבילה, לא יברך עליו. אבל אם שהה במקום כדי רחיצת כל גופו, יכול לברך על הטלית קטן כי השהייה נחשבת הפסק. אבל הנכס לבית הטבילה ואחר שטובל מחליף את הטלית קטן, ולובש טלית קטן אחר, אם יש בו כשיעור מברך עליו אפילו אם לא שהה כדי שיעור רחצה.
  
סימן יז – מי הם החייבים בציצית
 
טו. פשט המנהג שגם הסומא מברך "להתעטף בציצית", ואין לומר בזה ספק ברכות להקל.
טז. לילה לאו זמן ציצית הוא, שהרי נאמר בתורה וראיתם אותו, פרט ללילה שאינו זמן ראיה. ולדעת הרמב"ם כל מה שלובש בלילה פטור, אפילו הוא מיוחד ליום, ומה שלובש ביום חייב ואפילו כסות מיוחדת ללילה, ולהרא"ש כסות המיוחד לילה פטור אפילו לובשו ביום, וכסות המיוחד ליום ולילה חייב, אפילו לובשו בלילה. ולכן הדין הוא ספק ברכות להקל, ואין לברך אלא כשלובש ביום כסות המיוחדת ליום.
יז. אין ללבוש כסות של לילה שיש בו ד’ כנפות ביום, (שאין בה ציציות) שהרי נכנס בספק אם מחוייב להטיל בה ציצית או לא, ונמצא שהוא בספק מבטל עשה של מצוות ציצית. והוא הדין שאין ללבוש בלילה כסות של יום שיש בה ד’ כנפות ואין בו ציציות
יח. בחורים שהגיעו לכלל מצוות, אע"פ שאינם נשואים, המנהג פשוט אצל הספרדים ועדות המזרח שמתעטפים בטלית גדול בתפילת שחרית, ואפילו אם יש להם טלית קטן תחת בגדיהם.
יט. קטנים שיודעים להתעטף בציצית, מגיל שש ומעלה, טוב ונכון לחנכם שיהיה עליהם טלית גדול בתפילת שחרית, אע"פ שיש להם טלית קטן תחת בגדיהם. ועל מורי ביה"ס לזרז את תלמידיהם שהגיעו לכלל חינוך לחנכם במצווה יקרה זו.
כ. נשים פטורות ממצוות ציצית, ככל מצוות עשה שהזמן גרמן. ואע"פ שבשופר וסוכה ולולב אם רצו הנשים לקיימן רשאיות, ובלבד שלא תברכנה על המצווה, ואין בזה משום כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט, מכל מקום במצוות ציצית אין להן לחייב את עצמן ולהתעטף בציצית, אפילו בלי ברכה. ויש אומרים שיש בזה חשש משום לא יהיה כלי גבר על אשה,  אע"פ שהעיקר לדינא שאין בזה האיסור הנזכר מ"מ ראוי למונען מזה, ובפרט בזה הזמן כאשר הרפורמים מנהיגים כן בקהילותיהם.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה