בהחלט בן של מלך – ביקורת אלבום

בנוף המוסיקלי לאחרונה, כולם שרים על "אני לא בן של מלך". מידד טסה, באלבומו החדש, הוא הראשון שמרים את הכפפה ונותן תשובה ניצחת לכולם – אני בן של מלך.

פלא שהוא הפך ללהיט?

ביקורת אלבום.

הרבה דברים אפשר לומר על אלבומו החדש והחמישי של מידד טסה, "בן של מלך". אבל אי אפשר בלי לפתוח במחיאות כפיים סוערות, ולו בשביל דבר אחד בלבד, לכבודו של הנער, טסה.

שיר הנושא, בן של מלך, שהפך להיט בתחנות הרדיו השונות, נותן פייט חזק לטרנד החדש של הזמרים שטוענים ש"אני לא בן של מלך, ואת לא נסיכה" (קובי פרץ), "אני לא מלך אפילו לא בערך" (רגב הוד), ולקהל מעריציהם, שהכתירו שירים אלו ללהיטים גדולים.

מימין לשמאל: מידד טסה, תומר כהן – איש התקשורת ויחסי הציבור, גידי שרון – שדרן רדיו, אביעד גיל המפיק. התמונה צולמה בראיון "רשת מורשת" של "קול ישראל"

חיכינו לו הרבה זמן, אבל סוף סוף הוא הגיע. הראשון שהכריז בנעימה מסלסלת, שהשכיחה בהינף מיקרופון את כל השאר: "אני בן של מלך. ורק אתה אחד מולך". אז תנו לו בכפיים.

כן, בכפיים. כי זה בדיוק מה שמבקש טסה הצעיר באלבומו החדש. 10 רצועות יש בו, מתוכן לפחות שש קצביות להפליא. טסה, תלמיד הישיבה הצנוע, שולט בקצב ובסלסולים בקולו השמימי, ושולח אותנו הישר אל רחבת הריקודים.

אני באופן אישי, הייתי מעדיפה אותו רק בבלדות מרגשות ונוגעות ללב, כמו שהוא ידע לעשות עד עכשיו, ולא כזמר חתונות בפוטנציה (למרות שיש שם לא מעט להיטי חתונות), אך אם הקצב הסוחף זה מה שהצליח להביא אותו כעת אל לב המיינסטרים, ולאו דווקא הדתי, אני מוכנה להסתפק בשלוש הרצועות שבאלבום הנוכחי, בהן טסה מזכיר לנו נשכחות ופורט על נימי הלב העדינים.

בשירו "דמעות" (מילים ולחן: אביעד גיל) הוא מבקש: "אבא תעצור את הדמעות. אבא, לא יכול יותר לבכות". בשיר "רחל" (מילים ולחן: אביעד גיל) הוא מתחנן לאמא רחל שתבקש רחמים על בניה, אנחנו: "רחל רחל, בשמך קורא. בקשי רחמים לפני הא-ל. רחל רחל, שומע בכייך. אלוקים רואה הכל, את עמלך". ואם נוסיף את השיר "הללי נפשי", שהלחין גם כן אביעד גיל, מנהלו האישי, למילותיו של גדול משוררי תימן, רבי שלום שבזי. שיר שביצע קודם לכן גיל באלבומו האחרון, הרי שטסה מנפק לא מעט נחת רוח גם עבור חובבי הבלדות.

לאחרונה נעשה מאוד טבעי לשיר אל "אבא שבשמים", מבלי להסתתר. ככה, בפשטות, לקרוא לו "אבא", גם בתחנות הרדיו המובחרות. גם טסה עושה את זה מאוד יפה בכמה משירי האלבום. אך כנראה ביקשו יוצרי האלבום לפנות לקהל רחב יותר, ולא רק לדוברי עברית. רק כך אפשר להסביר את השיר "דדי" ואת השימוש במילים לא לנו. "דדי דדי, נשיר כולם. דדי דדי, בורא עולם. רק אליך נרוץ כל יום. נשוב אל דדי, אל המקום".

למרות זאת, זהו אחד השירים שזכו להשמעות לא מעטות בתחנות הרדיו המובחרות, ונזקוף זאת ליכולת הביצוע הבלתי מעורערת של טסה.

אך למה להתעסק בקטנות. מבט מהיר על חוברת האלבום מגלה כי טסה, רק בן 16, הצליח להכניס את הלבוש החרדי, על כל מאפייניו, כולל מגבעת וחליפה שחורה – אל הקונצנזוס. בידיעה כי את אלבומו החדש שומעים לא רק חרדים או שומרי מצוות, צעד זה בהחלט ראוי להערכה.

לסיום, איך אפשר מבלי להזכיר את הרצועה האחרונה באלבום, הדובדבן שבקצפת: "מה שהיה". טסה לקח את השיר הפשוט המתוק שהרב שלום ארוש נוהג לשיר במהלך הרצאותיו, והפך אותו לאחד מן המניין. "מה שהיה היה, העיקר להתחיל מהתחלה… אבא תחזק אותי לגמרי, תדליק לי את הנשמה". סחתין על הרעיון המקורי ועל הביצוע המקסים.

בן של מלך

רחל

לרכישת הדיסקים של מידד טסה בחנות האתר לחץ כאן