ילדים אצילים – פרשת השבוע וירא
פרשת השבוע וירא - יש בנים ויש בנים. כל אחד יכול להוליד סתם בנים – ולא עליהם מדובר. אם לא טעיתי, רבינו זי"ע מתכוון לבנים של אותם הורים המשתדלים בכל עוז רוחם לעבוד את השם יתברך...
רבינו נחמן מברסלב זי"ע מלמד שעל ידי אמונה, זוכים לבנים (שיחות הר"ן, לד). לכאורה, הדבר לא מובן כי כל העולם זוכים לבנים אך מעט מן המעט הם בעלי אמונה לאמיתו, לכן צריך ביאור.
התורה הקדושה מעידה שצאצאי אברהם אבינו עתידים לשמור את התורה כשאומרת, ושמרו דרך ה' (בראשית יח, יט).
הקב"ה בכבודו ובעצמו מסביר, כי אברהם אבינו ע"ה נהיה לגוי גדול ועצום בזכות שמחנך את בניו לשמור דרך ה', דהיינו, לעשות צדקה ומשפט. לכאורה קשה אף זה, הרי גם אחרים מלמדים את בניהם לתת צדקה לנצרכים ולבנות בתי משפט, אך אין הם עם סגולה שמתברכים בהם כל גויי הארץ. כדי להבין את העניין, אמשול לך משל על המשנה למלך:
למלך אחד היו תריסר שרים, כל אחד ממונה על תחום מיוחד של ענייני המלוכה. מבוקר עד לילה, המלך היה טרוד בהתייעצויות עם השרים, ולא נשאר לו פנאי ליתר עיסוקיו הדחופים. החליט המלך שצריך משנה, מעין שר ראשי, אשר ירכז תחת ידיו את כל ענייני השרים, ורק החלטות סופיות תובאנה להכרעת המלך. היות ורצוי שבכיר השרים יהיה מקובל על כל השרים, וכך יזכה לשיתוף פעולה מצידם, אזי הודיע המלך שלא ימנה את המשנה, אלא יתן את הדבר להכרעת השרים על ידי בחירות – הם עצמם יבחרו את המשנה.
בסבב ראשון של התייעצויות, ארבעה שרים הביעו את רצונם לפני המלך ששר הצבא יימנה למשנה למלך. ארבעה שרים אחרים תמכו במועמדותו של שר האוצר, ואילו ארבעת השרים הנותרים הציעו מועמדים אחרים. המלך כינס את כל שריו ביחד והודיע, שבעוד חודש תתקיימנה בחירות למשנה, והבחירה תהיה בין שר הצבא לבין שר האוצר.
במשך תקופת ההכנה לבחירות, היתה קלחת של פעילות קדחתנית בחצר המלוכה. שר האוצר התרוצץ בין יתר השרים כדי לגייס את תמיכתם במועמדותו. כל פעם שנפגש עם אחד מעמיתיו, השאיר דורון על השולחן – לזה שעון זהב, לאחר טבעת יהלום, לשלישי מקטרת שנהב – כל אחד לפי נטיית ליבו. שר האוצר גם רמז שימצא את הדרך להזרים תוספת תקציב לכל שר ושר, וכל המשתמע מכך. כל כך טרוד היה למשך כל אותה תקופה של חודש ימים עד הבחירות, שהזניח את ענייניו הדחופים של משרד האוצר, עליו הוא ממונה.
להבדיל, שר הצבא לא שם לב לבחירות בכלל. מורדים תקפו את המלוכה בגבול הצפוני, ואילו שודדי ים הטרידו את הצי המסחרי של המלוכה. שר הצבא ביקר את החזית באופן אישי, כדי לעמוד מקרוב על פעילות הצבא. לא עבר יום שלא נפגש עם מפקד חיל הים, כדי לעקוב אחרי מצב המערכה נגד השודדים. כל כך עסוק היה שר הצבא, שלעיתים שכח לאכול, ואף מספר פעמים נרדם בלילה בעודו יושב ליד שולחן העבודה.
המלך צפה מן הצד, ותחילה, לא הגיב. שר האוצר מדושן עונג ומחלק מתנות, ואילו שר הצבא על סף התמוטטות, משום שהקדיש את כל כוחותיו למלכות במסירות נפש של ממש, מבלי להתחשב בעצמו כלל.
מאומה לא נעלם מעיני הבדולח של המלך. כל מה שהתרחש בקבינט היה ידוע לו היטב. ובכן, יומיים לפני הבחירות, באישון לילה, הגיע שליח מיוחד ממשמר המלוכה לביתו של כל אחד מהשרים, למעט שר האוצר ושר ההגנה כמובן, ובידו אגרת אישית בכתב ידו של המלך, סגור וחתום בגושפנקא רשמי. "מכובדי שר פלוני, לטובת המלוכה וכביטוי לנאמנותך המוחלטת אלי, אנא הצביע עבור שר הצבא לתפקיד משנה למלך. בהוקרה, המלך".
ובכן, תוצאות הבחירות – עשרה שרים בעד שר הצבא, אחד בעד שר האוצר (הוא עצמו, כמובן) ופתק אחד לבן (של שר הצבא, שלא רצה להצביע בעד עצמו). שר הצבא נבחר, וכצפוי מילא את תפקיד המשנה באופן המעולה ביותר.
הנמשל
אברהם אבינו נמשל לשר הצבא. כל מאוויו הם לשרת את המלך, הלא הוא מלך מלכי המלכים הקב"ה, ללא שום ציפיה לגמול או הנאת עצמו. כל כוחותיו הגופניים והנפשיים מוקדשים לעבודת השי"ת. להבדיל, גדולי אומות העולם, הנמשלים לשר האוצר, אינם מעוניינים אלא בצבירת כבוד וממון כדי למלא את כרסם מתאוות העולם הזה. נכון, גם הם בונים בתי משפט ונותנים צדקה לאירגונים שונים, אך הפעולות האלו נעשות על פי שיקולים אנוכיים בלבד. אין זו אלא הליכה בדרך של שתדלנות אישית, מה שאין כן פעולותיו הטובות של אברהם אבינו, שהן לגמרי לשם שמים ומונחות אך ורק על פי רצון השם. זוהי הליכה על דרך השם, ולכן נאמר על צאצאיו של אברהם אבינו ע"ה, ושמרו דרך ה'.
עוד המשל הנ"ל מרמז למה שכתוב ב"חובות הלבבות" (שער יחוד המשה, פרק ה'), על פיתוי היצר המניע את האדם להחניף לבני אדם כדי למצוא חן בעיניהם, כאשר היצה"ר טוען "כל שרוח בריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו" (אבות ג, י). זהו סילוף כמובן, כי מי שמנסה למצוא חן בעיני אנשים בודאי לא ימצא חן בעיני ה', ובהכרח יתרשל בעבודת ה', כפי ששר האוצר הזניח את ענייני משרדו בעת ההכנה לבחירות. אך מי שעובד את ה' בכל יכולתו ולשם שמים, כמו ששר הצבא שירת את המלוכה מבלי לדאוג לעצמו בכלל, אזי השי"ת נותן את חינו בעיני אחרים, כפי שהמלך הפיץ את אגרתו בין השרים על מנת שיצביעו בעד שר הצבא, בחינת ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו (משלי טז, ז). בעבור זה מתברכים אברהם אבינו וצאצאיו, שתכלית חייהם היא לעבוד את הבורא ב"ה בנאמנות, דרך שכל הדורות הולכים בה ושומרים אותה. זהו ושמרו דרך ה'.
לאור כל הנ"ל, ניתן להבין את מאמר רבינו נחמן מברסלב זי"ע, דהיינו, שעל ידי אמונה זוכים לבנים. יש בנים ויש בנים. כל אחד יכול להוליד סתם בנים – ולא עליהם מדובר. אם לא טעיתי, רבינו זי"ע מתכוון לבנים של אותם הורים המשתדלים בכל עוז רוחם לעבוד את השם יתברך לשם שמים. כאשר הורים כאלה מחנכים את בניהם על דרך זו, הם זוכים לבנים אצילי רוח שהם בני מלכים ובני עם סגולה.
ובכן, הורים בעלי אמונה העובדים את השם ללא ציפיה לשום גמול הם שיזכו לבנים צדיקים ההולכים בדרך השם, בנים אשר במו עיניהם יקבלו את פני משיח צדקינו, במהרה בימינו אמן.
* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס" בכתובתwww.lazerbrody.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור