כן! זה יותר מעוד הנאה!

מדובר במושגים פשוטים, אבל צריכים
לעבוד חזק מאוד כדי להפוך אותם לטבע
השני שלנו, לחלק בלתי נפרד מאוצר
המילים שלנו. בהתחלה זה יהיה מכני אבל
בהמשך – הדבר הכי אמיתי שהרגשתם.

שמחה.

זה משהו הרבה יותר מעוד הנאה בחיים, אפילו יותר מאושר. שמחה היא הרגש הפנימי ביותר שמעיד על סיפוק ושביעות רצון, והיא גם אינדיקציה מהימנה לבריאות נפשית ופיזית. וכמו שלמדנו על האמונה והפכנו אותה לחלק בלתי נפרד מאוצר המילים שלנו, כך נעשה עם השמחה. תחשבו על זה, רק לומר את המילה ‘שמחה’ עושה אותנו שמחים יותר.

הרמב"ם מלמד אותנו שאדם יכול להיות מושפע מאוד מהפעולות שהוא עושה. אם נכריח את עצמנו לחייך, אז אולי בפעם הראשונה והשנייה זה יהיה מכני, אבל בפעם השלישית זה יהיה אמיתי. אז היכן שאתם נמצאים עכשיו – במשרד, במטבח, בסלון – תנו חיוך! כן, שימו לכם אחד כזה גדול ומרשים על הפנים. כשאתם שמחים, המוח מתפקד הרבה יותר טוב, כך תוכלו להפנים בקלות את מה שכתבתי לכם לאורך כל המאמר. אז תסתכלו במראה, והראו לעצמכם את השיניים שלכם, העמידו פנים שאתם עכשיו, כן ממש עכשיו, עושים פרסומת למשחת שיניים…

שמחה היא משהו חיוני לאדם, וכאשר אדם עצוב ומדוכא השם עוזב אותו, השם ישמור.

עצבות פירושה שאדם לא מרוצה מהדרך בה השם מנהל את העולם.

שמחה היא המפתח להצלחה, מכיוון שכשאדם שמח השם איתו.

עצבות גורמת לדאגות וחרדות. רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו שכל החולאים (מחלות) הבאים על האדם כולם באים רק מקלקול השמחה… תשאלו כל רופא: כשאדם שמח, לא רק שהלב מתפקד במיטבו אלא גם הגוף כולו. למעשה, הרמב"ם, הרופא הגדול, מלמד שמחלות באות מדאגות וחרדות.

הזוהר הקדוש מלמד אותנו שעצבות היא העבירה החמורה ביותר בתורה. וזה נשמע קצת תמוה ואפילו מוזר, אז באמת צריך לשאול למה. איך יכול להיות שעצבות תהיה עבירה גרועה יותר מלאכול ביום כיפור או לנסוע בשבת?

תחשבו על השאלה הזאת לרגע. אבל קודם לכן, אני רוצה שתחזירו את החיוך לפנים שלכם, כי נדמה לי שהוא כבר לא שם. דבר שני, תחשבו בשמחה כדי שהדברים האלה יתיישבו היטב על ליבכם. אנחנו מדברים על מושגים פשוטים, אבל צריכים לעבוד חזק מאוד כדי להפוך אותם לטבע השני שלנו. ומנקודה זו, אם תצליחו להפנים את מה שכתוב כאן, אז באמת תהיו שמחים.

אז נחזור לעבודה ונסכם בקצרה את מה שלמדנו עד עתה:

1. אדם עצוב אומר להתראות להשם,

2. אדם עצוב חשוף למחלות,

3. עצבות היא העבירה הכי חמורה בתורה, והנה למה:

נניח, שאדם בטעות כיבה את האור בשבת. הוא מאוכזב מעצמו, אבל בחשבון-נפש שהוא עושה (בהתבודדות) הוא מבקש מהשם מחילה, עושה תשובה על זה, ובזה תם ונשלם העניין. הפגם של עבירה זו תוקן. החטא נוקה מהחשבון.

אבל, עצבות היא כפירה – הכחשה של השם, חס ושלום. מסיבה זו הזוהר הקדוש מלמד אותנו שעצבות היא סוג של עבודה זרה, ואפילו החמור ביותר. וכמו שרבי נחמן מברסלב אומר שמצווה גדולה להיות בשמחה, באופן הפוך – זה דבר איום ונורא להיות בעצבות. אנשים עצובים לא מצליחים להתפלל או להתקרב לבורא עולם, כך שכל יום שהם עצובים הם מתרחקים ממנו עוד ועוד.

כעת, נראה את ההיפך:

1. אדם שמח אומר שלום להשם,

2. אדם שמח מתגבר על כל המחלות. אפילו הפילוסופים היוונים הקדמונים כתבו שדאגות וחרדות עושות את הלב רך. דאגות וחרדות יכולות להפוך לב חזק לגוש ג’לי. אין פלא שאנשים עצובים ולחוצים חשופים לחולי הלב. אבל עם שמחה, אנו מחזקים את הלב, הראש, המוח וכל הגוף כולו.

3. אמרנו שעצבות היא העבירה הכי גדולה בתורה, ושקולה לעבודה זרה בדרגה חמורה. באופן הפוך – שמחה היא המצווה הגדולה ביותר, מכיוון שהיא תוצאה של אמונה ואדם שמח באמת – אפילו במצבים הכי קשים, בהתמודדויות וההתנסויות הכי קשות בחייו – כי הוא מאמין שהכל מאת השם והכל לטובה.

דאגה ממיסה את הלב. חז"ל אומרים שדאגות גורמות נזק ללב – הלב הוא צומת דרכים של החלק הגופני והחלק הרוחני-נפשי. הרבה בעיות בלב ובראש, כמו מיגרנות וסחרחורות הן תוצאה של עצבות.

רבי ומורי הרב שלום ארוש שלי"ט הוא מומחה באיבחון מחלות פסיכוסומטיות (מחלות עם קשר הדוק ובלתי נפרד למצב הנפשי של האדם). לא פעם ראיתי אנשים שהגיעו אליו עם כל מיני מחלות – מכאבי ראש ועד הפרעות במערכת העיכול, וביקשו עצה, כאילו היה הרופא הטוב ביותר שיש. והרב אכן איבחן וקלע למטרה – הבעיות נובעות מעצבות וחוסר אמונה.

הבסיס לשמחה אמיתית הוא להיות שמח בחלקך ובחייך, עם כל מה שהשם נותן לך. איך מגיעים לזה? התשובה נמצאת במילה אחת ויחידה: אמונה!

אנשים רבים כותבים ומספרים לי שיש להם אמונה, אך הם לא שמחים. אבל הם בעצם מתכוונים לומר שיש להם אמונה באופן כללי בהשם, כי סוג האמונה לו זקוק אדם כדי להשיג שמחה אמיתית לא יושג מהשיחות הסלוניות, אלא האמונה שנמצאת עמוק בתוך ליבך, שכל מה שהשם עושה – לטובה הוא עושה, והוא הטוב ביותר. עם רמת אמונה כזו הדאגות מפנות את מקומן, וכך גם הלחץ והחרדות, ואז הלב משתחרר ופנוי רק לשמוח.

כדי להשיג שמחה אמיתית, אמונה בסיסית בהשם אינה מספיקה. אנחנו חייבים להאמין שכל מה שהשם עושה הוא אך ורק לטובה. וכל זמן שאדם לא מאמין כך – אין לו אמונה.

ואיך נגיע לזה? כשנדבר עם השם (בהתבודדות כמובן) ונבקש ממנו שיעזור לנו להבין, גם עם יכולת ההבנה המוגבלת שלנו כבשר ודם, איך כל דבר בחיינו הוא רק לטובה. וכאשר נשיל מעלינו את כובד ההבנות שאנו רוצים להבין בדרך שלנו, נוכל להתעטף באמונה.

שבוע מלא שמחה ובריאות!

* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס", ב- www.lazerbrody.net