כפל וחילוק לא רק בחשבון! – פרשת השבוע תולדות

פרשת השבוע תולדות - במתמטיקה, בתורת הכפל, כאשר מכפילים ערך חיובי בערך שלילי, התוצאה היא שלילית. אותו חוק קיים גם ברוחניות!

4 דק' קריאה

הרב אליעזר רפאל ברוידא

פורסם בתאריך 06.04.21

ברכת הרשע – לא תודה!
 
במתמטיקה, בתורת הכפל, כאשר מכפילים ערך חיובי בערך שלילי, התוצאה היא שלילית. אותו חוק קיים גם ברוחניות: כאשר רשע (שלילי) מעניק ברכה (חיובית), אין זו אלא קללה (שלילית). כיצד?
 
התורה הקדושה בפרשת תולדות מספרת: "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו" (בראשית כה, כא). הבא נדייק בכתוב כאן: "ויעתר לו ה'", ורק אז "ותהר רבקה אשתו". מכאן, שהקב"ה ביטל לגמרי את ברכתו של לבן, "אחותנו את היי לאלפי רבבה". מדוע? הצדיקים אומרים ש"ברכת הרשע אינה אלא קללה". כדי להבין את העניין היטב, אמשול לך משל על הצורף והמתווכים:
 
תושב חדש בא לעיר הבירה, צורף מומחה ורב-אומן שידע לעצב ולייצר תכשיטי זהב מקוריים. הוא שכר חנות צנועה בקצה המרכז המסחרי, תלה את שלטו בחזית, העמיד שולחן עבודה ודלפק קטן לתצוגה, והחל במלאכתו ללא כל דחייה.
 
כעבור שעה, נפתחה הדלת. נכנס טיפוס חלקלק לבוש חליפה בהירה מבריקה ומגבעת אירופאית, הדומה לאחד המהמרים או מפריחי היונים. שערו המבושם נדף ריח של תספורת טרייה, והאיש מגולח למשעי כמנהג הגויים. עיניו החדות פנו ימינה ושמאלה, ובמבט אחד סקר את כל החנות הזעירה.
 
"שלום עליכם רבי צורף, וברוכים הבאים לעיר הבירה. כדי לעשות עסקים כאן, צריך קשרים. כאן לא עיירה ולא כפר, ואיש לא מכיר אותך. מה גם, שאף אחד לא ייכנס לחנות העלובה הזאת. אתה "אאוט" – בקצה, מחוץ לעניינים. אבל יש לך מזל: שמי סמי, ואני מתווך ויועץ עסקי. אני אפתח לך פתח אפילו לסחור בארמון".
 
"סליחה, אדון סמי", ענה הצורף העניו בנימוס, "אבל אינני זקוק ליועצים. עם הזמן, בעל מקצוע מוכשר מתגלה לבריות, ומי שמוכן לעבוד – בעזרת השם – לא ירעב ללחם".
 
"טעות בידך", הגיב, "אולי ככה מתנהלים העניינים בעיירה קטנה, אבל לא פה בעיר הבירה. בלי קשרים עסקיים, איש לא ידבר איתך. אתה זקוק לפתח, ואני הפתח שלך. תמורת דמי תיווך זעירים של עשרים אחוז, אפתח לך פתחו של אולם!"
 
לשונו הזריזה של המתווך אט אט עשתה את שלה. אדון סמי הצליח לשכנע את הצורף התמים שבלעדיו, לא תהיה פרנסה. "הנה, קח לך כמה סוגים של טבעות, ושרשראות כאלו וכאלו, עגילים ונזמים, לא פחות ממאה פריטים, והתייצב בארמון ביום שני הבא בשעה אחת-עשרה, ואסדר לך פגישה עם המלכה עצמה. כשתמכור לה, אז כל אנשי המדינה ירוצו לקנות ממך". סמי השאיר כרטיס ביקור, והסתלק מן המקום.
 
הצורף עבד בקדחתנות כדי להכין את מאה פריטי הזהב שיציג בפני המלכה. ביום שני השכם, ארז את הכל היטב, סידר את הפריטים בתיק מיוחד, ויצא לדרכו לכיוון הארמון.
 
בשער הצפוני של הארמון, נעצר על ידי אנשי המשמר. "מי אתה ומה רצונך בארמון?"
 
"הנני צורף, וקבעו לי פגישה עם המלכה לשעה אחת-עשרה".
 
"הצג את רישיון הכניסה שלך. ומי קבע לך פגישה?"
 
השיב הצורף בתמימות על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון: "אין לי רישיון, לא ידעתי שצריך בכלל, וסמי המתווך קבע לי פגישה".
 
חייל גברתן עם שלושה פסים רחבים על שרוולו, כפי הנראה מפקד המשמרת, התנפל על הצורף המופתע. "אתה שייך לנוכל ההוא סמי? ובאת לרמות את המלכה עם הזיופים שלך? תגיד תודה שאני לא קורע אותך כמו דג!" בין רגע, הצורף הונף במלוא ד' אמות באוויר. תוך כדי מטר של בעיטות, חבטות, וקללות, סולק בבושת פנים מפתח הארמון. כאוב, עלוב, ובהול, הוא ברח על חייו.
 
למשך שבועיים, ישב הצורף שבור-לב ליד שולחן העבודה בחנות. כמעט אזלו לו כל חסכונותיו, ועוד מעט לא נשאר כסף ללחם. אף לקוח לא פקד את החנות, ואפילו סמי הנוכל לא נראה. סוף סוף, נפתחה הדלת. נכנס איש צנום, בעל זקן כסוף שהגיע עד חזהו, לבוש מעיל שחור וארוך שכמעט נגע בנעליו הישנות. האיש הושיט את ידו העדינה לשלום, ובקול שקט אמר, "ברוך בואך רבי צורף. מי ייתן ותצליח כאן. אני רואה שבינתיים, העסק שקט למדי".
 
לא נשארו לצורף עצבים. הוא לא ידע מה כאב יותר, העלבון של המכות והבעיטות בארמון או הרמאות של סמי המתווך. בכל אופן, שני סוגי הכאבים עדיין טריים למדי. פקעה סבלנותו ואמר: "תגיד לי, באת לקנות או באת לחקור אותי. אם לחקור, צא מכאן לאלתר. אם לקנות, תאמר חפצך".
 
"לא זה ולא זה", ענה. "שמי משה נחמן, ואני מתווך ויועץ עסקי…"
 
משה נחמן לא הספיק להשלים את המשפט, והצורף צווח: "עוד אחד! לא מספיק שקיבלתי מכות רצח על לא עוול בכפי!? מה קורה כאן בבירה הזאת, רק נוכלים! לא נשאר לי כלום, אני על סף רעב, ועוד מתווך צץ לי! געוואאאאלד!" פרץ הצורף בבכי קורע לב, והוזיל דמעות שנבעו מעומקו של ליבו השבור.
 
משה נחמן הוציא שטר של מאה רובל מכיסו והניחו על הדלפק. "הנה לך סכום שיספיק לך עד שתעמוד על רגליך. אני מבין לליבך, הרי נכווית ברותחים, כמובן שתיזהר בצוננים. האמת היא, שמאוד קשה לפנים חדשות כאן ללא כל עזרה וקשרים. נכון שישנם נוכלים. גם אני מתווך, אך ההבדל הוא – שאני אלווה אותך לכל מקום, לא כמו מי ששולח אותך ונעלם בשעת הצורך. אני רואה את יצירי כפיך, והם באמת ראויים למלך ולמלכה. תבוא אתי, ותראה איך נתקבל בארמון!"
 
דברי משה נחמן הרגיעו את הצורף. ליבו אמר לו שעומד מולו מתווך ישר ואיש אמת. והנה, בטנו של הצורף הרעב מקרקרת – כבר אין מה להפסיד.
 
השניים התייצבו בשער הדרומי של הארמון והתקבלו בכבוד רב. משה נחמן שלף אישור כניסה בר תוקף, ומבלי להמתין, נשלח הישר אל המלך. המלך התרשם הן מן המבחר והן מן האיכות של כל התכשיטים, וקנה את כל התצוגה, לשמחתה המרובה של המלכה. תוך זמן קצר, התפשטה השמועה בכל הבירה שצורף אומן הגיע לעיר.
 
למחרת, ללא שמץ של בושה, התייצב סמי המתווך בחנות הצורף. "יופי, מכרת בחמישים אלף, לי מגיע…".
 
הצורף העדין זינק כמו אריה, ופטיש בידו. "טוב שבנחשים, לרוצץ את מוחו! אתה מעז לדרוש ממני דמי תיווך? רשע מרושע, דמך בראשך!" עד שהצורף הספיק להגיע לפתח, סמי כבר לא נראה באופק.
 
הנמשל
 
רבקה אמנו נמשלת לצורף, ואילו ברכתו של לבן נמשלת לעצת סמי הנוכל, הלא הוא היצר הרע, שעצותיו אינן מובילות אלא לאסון. כשם שהצורף לא זכה לפרנסה באמצעות סמי המתווך, רבקה אמנו לא זכתה לצאצאים כתוצאה מברכתו של לבן. מדוע? משום שהקב"ה לא רצה שלבן ידרוש אי פעם "דמי תיווך", כלומר, חלק משכר המצוות של ישראל הקדושים מכל מצוותיהם עד סוף הדורות. לכן, הוא הפך את רבקה אמנו לעקרה.
 
רבקה העקרה, בדומה לצורף בלי קונים וללא פרנסה, מגלה לעין כל שאין ממש בברכתו של רשע. לכן, אין פתחון פה ללבן לבקש שום דמי תיווך על ברכתו, כי רבקה אחותו נותרה ללא ישועה. ואז, ורק אז, עתירת יצחק אבינו, צדיק בן הצדיק, נענתה. יצחק אבינו נמשל למשה נחמן, המתווך הישר: לא רק שהצליח להכניס את הצורף לארמון, גם מלווה אותו בכל דרכיו. הצדיק האמיתי יודע להכניס את תפילותיהם של ישראל אל תוך ארמונו של הקב"ה. ובנוסף, כל עצותיו מצד הקדושה. כשם שמשה נחמן ליווה את הצורף, הצדיק האמיתי מלווה את המקושרים אליו בכל מקום ולכל מקום. זאת בניגוד גמור ליצה"ר, שאינו עומד לימינו של אדם בשעת הצורך, אלא נוטש את הפתי הנשמע לעצותיו הגרועות, ומפיל אותו לתוך בור עמוק. שם, יושב הפתי לבד.
 
עניין הצורף מרמז גם לאלה שחושבים שניתן לעבור את העולם הזה מבלי להיות מקושרים לצדיקים. שני המתווכים הזהירו את הצורף שיזדקק ל"קשרים". אותם קשרים עסקיים מרמזים להתקשרות לרב צדיק. אלא מה, צריך משנה זהירות להתקשר לצדיק האמיתי ולא לרב של שקר (ראה גם ליקוטי מוהר"ן ח"א, תורה ח). השם יתברך יעזור לנו להסתופף תמיד בצילם של צדיקים אמיתיים, אמן.
 
 
* * *
 
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס" בכתובת www.lazerbrody.   

כתבו לנו מה דעתכם!

1. ענת

כ"ח חשון התשע"א

11/05/2010

שמות

סיפור יפה. רק חבל שנותנים לגיבור ה"טוב" שם של צדיק, ואילו לנוכל שם של אדם מן השורה. הרי למה סמי צריך להיות נוכל? אין אנשים צדיקים בשם חול ואנשים רשעים בשם של צדיק. כשמספרים סיפור לכל דבר יש משמעות, גם לבחירת השמות, חבל לגרום לעוד היבדלות ודעות קדומות בתוך עם ישראל.. (ולא אזכיר את שפתו שהגסה של החייל, שגם באה כאיזושהי אנטיתזה למשה נחמן.. גם לא כל חייל מדסר בצורה לא יפה כזו, החיי להרי סה"F שומר שם ע להסדר..)

2. Anonymous

כ"ח חשון התשע"א

11/05/2010

סיפור יפה. רק חבל שנותנים לגיבור ה"טוב" שם של צדיק, ואילו לנוכל שם של אדם מן השורה. הרי למה סמי צריך להיות נוכל? אין אנשים צדיקים בשם חול ואנשים רשעים בשם של צדיק. כשמספרים סיפור לכל דבר יש משמעות, גם לבחירת השמות, חבל לגרום לעוד היבדלות ודעות קדומות בתוך עם ישראל.. (ולא אזכיר את שפתו שהגסה של החייל, שגם באה כאיזושהי אנטיתזה למשה נחמן.. גם לא כל חייל מדסר בצורה לא יפה כזו, החיי להרי סה"F שומר שם ע להסדר..)

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה