לגדול ביחד
לגדול ביחד? איך עושים את זה? יהודית חנן, מאמנת ומטפלת, קיבלה הזדמנות 'להציץ' על דרך החשיבה של בורא עולם ושאבה טיפים ומפתחות חשובים לזוגיות.
זה כל כך מעניין לקבל, כביכול, הצצה על מה שהקב"ה חושב. זה משהו שאני רואה הרבה פעמים עם זוגות נשואים שמגיעים אלי לאימון. מי יכול בכלל להעלות בדעתו לקחת שני אנשים, ודווקא את אלה, ולשים אותם יחד תחת אותה קורת גג כל חייהם? ברור, רק אלוקים.
חיי הנישואין שלי לא שונים. אפילו הילדים שלי לא פעם שואלים אותי, "אמא, מה הקשר בינך לבין אבא?!"
התשובה היא, שלאבא יש את המפתח לרצונות של הנשמה שלי! וגם בשבילו – לרפא את עצמו, לתקן את הטעויות שלו ולהיות שלם ואחד בעבודת השם.
כולנו צריכים בן/בת זוג שיסב את תשומת ליבנו לנקודות בהן אנו מגלים חוסר ביטחון, שיאתגרו את דרך החשיבה וגיבוש הדעות שלנו. וכן, שאפילו ישגעו אותנו עד שנצליח ונלמד להבין אחת את השני. ובעזרתו של הבורא, זה גם יוביל אותנו לתוצאות שאנו רוצים. ואפילו כשיש צרות בגן עדן, בחיי נישואין מורכבים שכלפי חוץ נראים ממש לא מוצלחים, שני בני הזוג יכולים להשיג צמיחה רוחנית אדירה.
נתון חשוב ושמכריע שחשוב להבין הוא – שזוגיות וחיי נישואין אמורים להיות מאתגרים. זה לא אומר שמשהו לא בסדר, אלא שכל אחד מבני הזוג צריך להסיר את כובעי החשיבה ולהתעסק בדברים יותר מועילים לחיים בשניים.
הסתכלו על הוויכוחים כעל הזדמנויות לשיפור יכולות הדיבור והתקשורת ביניכם. כמו שאבי ז"ל נהג לומר תמיד, "כל אחד צריך מישהו לריב איתו".
ההורים שלי כלפי חוץ נראו כמו הזוג הכי לא מתאים שראיתי אי פעם בחיים, אבל רוב הזמן הם היו זוג מאושר ושמח. למעשה, ההתבוננות שלי על חיי הנישואין שלהם הייתה יותר על החלק של אבא שלי שהיה האדם היותר דומיננטי, וכשיצאתי לפגישות שידוך שאלתי אותו "אבא, למה בחרת באמא להיות האישה שלצידך? מה היה בה שגרם לך להעריץ אותה כל כך?"
"המבטים שלה" הוא אמר.
"נו, אבא!" ניסיתי שוב את מזלי.
מאמרים נוספים בנושא:
שבוע שעבר בשעות הבוקר הלכתי לנחם אבלים, בעל שאיבד את אשתו ואת ילדיהם. הם היו נשואים יותר משישים שנים ויש להם שלושה ילדים.
לפני כמה ימים הבת שלי הלכה לנחם אבלים. הבעל של חברתה נפטר באופן פתאומי בטיסה למיאמי. הזוג היה נשוי למעלה משישים ימים. הם היו בדרך לירח דבש.
לעולם אל תקבלו את בן/בת הזוג שלכם כמשהו מובן מאליו. מי יודע כמה זמן תהיו ביחד…
שום אדם בחיים שלכם לא יספק הזדמנויות וטריגרים אדירים לצמיחה רוחנית, כמו שבן/בת הזוג יעשה. גם לא הילדים, כי אחרי שהם יצאו לקן שלהם, בעזרת השם, תישארו עם האדם שיכול לדקלם את מספר הטלפון שלכם ולא מפסיק לשגע אתכם.
באופן עקרוני, אנחנו ממש גדלים עם בן/בת הזוג שלנו. את החיים ביחד אנחנו מתחילים כזוג צעיר, ומגיעים לנקודת הסיום כאנשים מבוגרים עם הרבה ניסיון חיים. ביחד אנחנו יכולים לעבור שלבים רבים של צמיחה והתפתחות. גם האהבה שלנו תלויה ועוברת בהתאם לשלבים אלה. זה תהליך מתמשך, אתם אף פעם לא מבוגרים מספיק להתבגר עוד, לחוות ניסיונות ואתגרים ולרענן את סולם העדיפויות שלכם בחיים.
עם בן/בת זוג מסור תרגישו צעירים לנצח! חלק בכם תמיד יהיה צעיר, אם הרומנטיקה תשרוד את תהפוכות החיים.
אף אחד לא יכול לגרום לי להרגיש צעירה יותר מבעלי. הוא מסתכל עלי ואומר לי שהוא רואה את אותה אישה צעירה איתה התחתן לפני ארבעים שנים. הוא גם יכול לגרום לי להתנהג כמו בחורה צעירה. לפעמים הוא גם פוגע בי, ואני צריכה לשלוט בעצמי ולא להגיע לנקודה המוכרת של בני הנעורים – להתחכם ולהתעקש. ותמיד יש את הדחף הזה להעיף עליו משהו כשאני רק חושדת שהוא מגחך לו מתחת לשפם…
מצד שני, אנחנו יכולים להתנהג בטיפשות מוחלטת אבל זה נשאר בינינו, ממש כמו שני אנשים עם זהות שונה.
לאוולין ובני היו חיי נישואין מאוד מורכבים. בני, הבעל וראש המשפחה שהלכתי לנחם באותו בוקר, נולד בספרד וחייו מאופיינים בראוותניות והרבה מאוד צבע, אישיות פרובוקטיבית למדי. איש עסקים מצליח שאוהב מסיבות והרבה רעש. לעומתו, אוולין אשתו ע"ה, נולדה בגרמניה. היא הייתה אישה מאוד אלגנטית ומאופקת. סגנונות החיים שלהם התנגשו פעמים רבות במהלך חיי הנישואין שלהם. כשבני עבר אירוע מוחי לפני עשר שנים, אוולין תפסה פיקוד על הבית עם הרוגע המיוחד שאפיין אותה. זה היה מאוד קשה כי בני שנא את העובדה שהוא מוגבל וזה הפך אותו ליותר שתלטן, עצבני ועקשן ממה שהיה בדרך כלל.
באותה תקופה העברתי סדנת תמיכה לנשים עם בעלים מוגבלים. אוולין השתתפה בסדנה וברוב המפגשים תמיד התלוננה כמה קשה לה לגרום לבני לשתף פעולה, אפילו בדברים קטנים. הוא היה מדוכא והיא תמיד הייתה שק החבטות שלו להורדת הכאב והתסכול. היא הייתה מותשת והחלה להתרעם על הנטל שכרוך בטיפול בבעלה. היא הרגישה לא נוח כשהלכה לספרייה או לשחות, בעוד הוא נשאר בבית ולא יכול לזוז. הוא אף פעם לא היה אדם קל, ועכשיו גם בלתי אפשרי. היא אפילו לא יכלה לצאת איתו לטיול ברכב, כי הוא כל הזמן העיר לה על איך שהיא נוהגת.
עבדתי ביחד עם אוולין על הנוסחה הטובה ביותר למצב שלה. אט אט, היא הבינה איך להציב לבני גבולות ובמקביל גם לטפל בעצמה. עם הזמן הוא אפשר לעצמו להישען עליה ולהכיר לה טובה לא רק על הטיפול בו, אלא גם על הסבלנות האדירה שגילתה כלפיו בעיקר ברגעים שמצבי הרוח שלו התחלפו כמו שאנחנו מחליפים גרביים… בסוף, הוא קיבל את המוגבלות שלו ובנה את חייו, והיא למדה לחיות כאישה בריאה בלי להרגיש שום רגשי אשמה.
כשאוולין חלתה, כולם היו המומים. היא תמיד נראתה הבריאה והחזקה בהשוואה לבני. אף אחד לא חשב שהיא זו שתמות ראשונה. אבל עד לרגע שזה קרה, בני ואוולין הצליחו להגיע למקום טוב בזוגיות שלהם. הוא למד ממנה איך לתת וברגעים הקשים שלה היה היה שם בשבילה. הילדים ראו את והתנחמו מאוד, כי הם ידעו שחיי הנישואין של ההורים שלהם היו רחוקים מלהיות מושלמים. הקשיים של בני ואוולין חדלו מלהיות הבעיה. הם התאחדו ברצונות שלהם לבלות את שארית חייהם ביחד בשמחה עם הבנה וכבוד. והם הצליחו.
בן/בת הזוג שלכם יכול להיות תמריץ אדיר לצמיחה הרוחנית והגדילה שלכם ביחד.
אנחנו רק צריכים להסכים לגדול.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור