למה פורים – פרשת תצוה
למה פורים? השם אותו קבעו מרדכי ואסתר לדורות אומר דרשני. מדוע לא חג העצים על שם העץ עליו תלו את המן? או חג מרדכי ואסתר?
פרשת זכור – פורים
"עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר … "
למה פורים? השם אותו קבעו מרדכי ואסתר לדורות אומר דרשני. הרי הטלת הגורל על ידי המן הוא לכאורה חלקי, קטן ומשני בכל ההתרחשות. מדוע לא חג העצים על שם העץ עליו תלו את המן? או חג מרדכי ואסתר גיבורי המגילה? חג הנקמה בו נקמו במבקשי רעתם? אכן טעון ביאור.
* * *
הפור, הוא הגורל, מבטא לכאורה את המקריות וחוסר התכנון בצורה הברורה והמושלמת ביותר. ניב ידוע מדבר על "גורל עיוור", אקראי ומזדמן. המן חיפש יום שיהא נוח ומסוגל מבחינתו לפגוע ביהודים, וכידוע נפל היום על חודש אדר, שבו מת משה רבינו ע"ה, וראה בכך המן סימן להצלחתו ושמח מאד.
אך גבוה מעל גבוה שומר, וכלל ישראל הובטח כי "לא ינום ולא ישן שומר ישראל", ובתוך האירועים השונים שלכאורה אין כל קשר בין אחד לשני, אורג הקב"ה בחוטים בלתי נראים את ההצלה והגאולה, ומחבר יחד את כל ה"פזל", החל מחטא המשתה, הריגת ושתי, המלכת אסתר, הצלת המלך, עלייתו המטאורית של המן, הצלחתו להעביר בהסכמת המלך את החוק לפתרון הסופי של בעיית היהודים, וסחרור הגאווה ("למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני", כתר המלך, הלבוש והסוס), הקמת העץ ותלייתו של המן, נקמת היהודים במבקשי רעתם, ומינויו של מרדכי כמשנה למלך, והוא בן לעם שנוצח ואבד את עצמאותו וארצו, בממלכה האדירה בת 127 מדינות. בהתחבר כל אלה יחד ראו את ההשגחה המנתבת דברים ומובילה מהלכים בצורה עקיפה ובלתי נראית עד לניצחון המוחלט.
עתה השיגו כי גם הפור והגורל אינם עיוורים, ואף הם כלים ביד בורא עולם אשר עצתו תקום, ומחשבות ליבו לדור ודור. וקראו לימים הללו פורים, לומר הכל תחת השגחת הבורא.
מנקודת מבט זו גדולה השמחה, הלב מלא על גדותיו באהבה החוזרת אל אוהב עמו ישראל.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור