מדברים מאהבה

מדברים מאהבה, זה לא שם
של תוכנית ברדיו או בטלוויזיה,
זה אנחנו 24/7 בלי הפסקה,
כמובן, אם רק נרצה בזה. שרון
רוטר שוברת שתיקה.
 
 
עד עכשיו התאפקתי מלהביע דעתי על המצב בארץ, כי באמת נאמר כבר הכל ולא בטוח שיש לי מה להוסיף. בשבועות האחרונים כתבתי על עצמי כרגיל, ללא התייחסות מיוחדת לירידה במצב הרוח, בעיסוק החצי אובססיבי בחדשות ולהתמודדות עם חיי היומיום בתוך מציאות הזויה של איום תמידי בצל המלחמה.
 
הילדים בוכים שהם מפחדים ואני מנסה להיראות גיבורה. לא בטוחה בעצמי מה אני אמורה להרגיש. ובגלל שאני משחקת אותה אדישה מולם, אני שומעת את הילדה שלי שואלת חברה טובה שלי "יעל תגידי את מפחדת?" ומזדהה לחלוטין עם התשובה שהיא עונה לה בדיוק מרבי, "ככה ברגיל אני לא מפחדת. כשאני שומעת את האזעקה אני קצת חוששת ואז, כשמגיע הטיל ויש בום גדול אני כבר נלחצת ומתפללת לטוב…"
 
אבל מגיע הרגע שהלב כבד מלראות עוד ועוד מבחורינו הטובים והקדושים, מלח הארץ, מוסרים את נפשם ואת חייהם כדי שאנחנו נוכל לקום בבוקר בבית שלנו ולהעיר את הילדים לקייטנה. ובגלל האבסורד הגדול בפשטות של המובן מאליו בתיאור הזה, זה נהיה כמעט בלתי נסבל להכיל תגובות בעמנו הקדוש, שאינן אוהדות ואינן מקבלות את ההתמודדות של ההנהגה שלנו לנוכח האיום המתמשך על חיינו.
 
מאמרים נוספים בנושא:
בכוח  האהבה
אהבה, זה מה שצריך
הקב"ה אוהב אותנו
 
אני מבינה שיש דעות אינסוף ויש המון דרכים לראות את המציאות, מותר להעביר ביקורת ומותר להרגיש כל מיני תחושות שצפות ועולות. אבל כמו שאנחנו לומדים בעבודת המידות וביחסים שבין אדם לחברו, תמיד יש דרך יותר נכונה יותר להביע את אשר בליבך. דרך שתתקבל בהבנה ובאהבה, שתעזור לנו לגדול ולהיבנות, ובעיקר, דרך שתביא לאחדות ולא חלילה למחלוקת ופירוד.
 
כי זה ברור לכולם, שברגע שאנחנו נהיה מאוחדים באהבה אחד לשני, ולא משנה שאתה חושב או מרגיש אחרת ממני, אנחנו ננצח ניצחון מוחץ, מוחלט ואמיתי בלי מאמץ או אבידות בנפש. כוחנו באחדותנו! על זה מסכימים כולם, כל אחד ממחנות ישראל.
 
האמת לא נמצאת במקום אחד או במגזר מסוים. לכל אחד מאיתנו יש חתיכה של אמת ביד, וביחד לכולנו יש מקום וכוח להשלים את מעגל האמת לאחד.
 
אפשר ורצוי להשתמש בכלים שכבר רכשנו בעבודת המידות. בין אדם לחברו נדון לכף זכות, לא נדבר לשון הרע ואם שמענו נטיל ספק ולא נאמין בדברים, נרחם ונחמול איש על רעהו, נבין שכולנו טובים ומתכוונים לטוב ואף אחד מאיתנו הוא לא אלוקים או משה רבנו. בואו נלמד להשמיע דברינו בנחת גם אם כואב מאוד, ונשמיע את הדברים רק אם אנו יודעים שיש למי להשמיע. תוכחה יכולה לבוא בזמן הנכון ובמקום הנכון ורק אם נאמין באמת באפשרות של השינוי. והכי חשוב, שלא נשכח להתפלל אחד על השני ונרבה בתפילה ובדיבור עם הבורא בכל רגע פנוי. בנהיגה ובהדחת הכלים, בתור לרופא ובתחנת אוטובוס – נדבר עם אבא שבשמים על כל מה שמציק ונבקש ממנו ישועה.
 
אני מנסה לזכור ולהשתמש בכלים שברשותי, במיוחד ברגעים אלה, כמו האמונה שהכל לטובה והיכולת לראות זאת גם בתוך החושך והערפל. כי עם כל בירור והצפת המציאות על פני הקרקע יש בחינה של התעוררות ומקום לחשבון נפש, לשינוי ולשיח אישי וכללי. ההגנה המופלאה של הבורא בהסיטו את הטילים מפנינו גלויה לעיני כל, וההסכמה על הנס חובקת עולם, אפילו אצל הגויים.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
חוק חיוך חובה!
יום אחד זה יקרה
כי אנחנו גם וגם
 
אני מרגישה לפעמים שמצבים מסוימים, כביכול, נותנים לנו לגיטימציה לאבד את האיזון שאנו עובדים עליו כל כך קשה כל הזמן. נכון שבזמנים כאלה קשה לשמור על האיזון הזה, אבל דווקא בעת הזאת חשוב כל כך להחזיק חזק בכל מה שלמדנו ותרגלנו, לא להרפות או חלילה לאפשר לחושך לחדור.
 
למשל, אלמנט הפחד והדאגה שמלווה אותנו כל הזמן במידה מסוימת, עלול עכשיו להתעצם עד כדי חרדה, להשתלט על השכל הישר ולהפיל על הדרך את מגדל האמונה שעמלנו קשה לבנות אותו. אין באמת לגיטימציה להיות חרדים, הרי הפגיעות בישראל מהטילים הן אפסיות והסבירות שחס ושלום ניפגע הוא גדול יותר כשאנו עולים על הכביש. ובכל זאת, אנו בוחרים מדי פעם להציף את הפחדים שלנו ואפילו להעצים אותם ושוכחים להשתמש באמונה ובידיעה הברורה שהקדוש-ברוך-הוא שומר ומגן עלינו כל הזמן.
 
יש לנו יכולת לבחור, וגם עכשיו חשוב לזכור זאת בכל רגע ורגע, אז בואו נמשיך לבחור בטוב, במיוחד מול כל הרוע שנגלה מולנו ועל ידי זה נבדיל את עצמנו שוב ושוב, ונזכה לגאולה פרטית וכללית בכל רגע ורגע כבר עכשיו.
 
 
* * *
שרון רוטר, רעיה, אמא, זמרת, כותבת ואוהבת לשאול שאלות ולקבל גם תשובות. נמצאת בתהליך של חזרה בתשובה כשבע שנים באופן מעשי, אך כבר יותר מעשור מעוניינת להתחבר ולחקור את שורשיה היהודים. את התפנית החדה שפתחה לה את הלב ואת האמונה בבורא עולם היא זוקפת לזכותו של רבי נחמן מברסלב ומשנתו.אתם מוזמנים לכתוב לשרון רוטר בכתובת: sharonroter@gmail.com