מה מגלים בלילה הזה?

אני מתחבר אל האור, עוזב את החושך, גם לי יש תקוה, להפוך את הצפון, שהוא הסתרה, לרוח צפונית שתנגן על הכינור של חיי.

3 דק' קריאה

הרב מנחם אזולאי

פורסם בתאריך 06.04.21

אני מתחבר אל האור, עוזב את החושך, גם לי

יש תקוה, להפוך את הצפון, שהוא הסתרה, לרוח
צפונית שתנגן על הכינור של חיי.
 
   
ליל הסדר הוא לילה גדול. הלילה הכי גדול בשנה על פי הקבלה. אור ה’ יתברך בעצמו יורד אלינו, בחינת: "אני ולא שרף, אני ולא מלאך".
 
זהו לילה שבו נתן יצחק אבינו ליעקב אבינו את הברכות ולכן יורד בלילה זה שפע גדול. זהו לילה שבו נפקדו שרה וחנה, לכן הוא מסוגל מאוד לפקידת עקרות.
 
זהו ליל שימורים – לילה שלא צריך להישמר בו. לא אומרים את כל פסוקי השמירה הנקראים ב"קריאת שמע" שעל המיטה. אין סכנות בלילה הזה.
 
זהו לילה שבו יורד משמים המוחין של כל השנה כולה. (הרב נחמן ברלנד).
 
בלילה זה מצפים מאיתנו לשני דברים: האחד – לקיים את המצוות והמנהגים של בשמחה. השני – להאמין, גם אם זה נשמע לא מציאותי, שאפשר לצאת מכל התאוות והמידות הרעות, מהיצר הרע ומכל החמץ.
 
בלילה זה הנשמה גוברת על הגוף, המלך על העבד…לשרת אחד את השני, למזוג כוסות אחד לשני, להרגיש בן חורין. זה לא סתם משחק אלא יש לזה חשיבות גדולה מאוד.
 
צפון
 
זהו הקו המוביל בכל ליל הסדר. כבר בהתחלה מחביאים, אחר כך מחפשים ולבסוף אוכלים.
 
האפיקומן הוא זכר לקורבן פסח שגם הוא היה נסתר, לא מובן. כולם צריכים להקריב אותו, גם נשים. ומי שלא זכה, מתעקש על הקורבן בפסח שני. רק לעתיד לבוא יתגלה הסוד של קורבן פסח. האפיקומן הוא גם רמז למַן, שאף הוא נסתר, יש בו את כל הטעמים שבעולם. מַן – מאן הוא? מהו? הוא שאמרנו, האפיקומן, הצפון, הוא נסתר ואין לנו השגה בו. (באור פני מלך חיים).
 
החיים הם כמו משחק מחבואים. ה’ יתברך מסתתר ואנו צריכים למצוא אותו יתברך בכל מקום, בכל מצב וזמן, והוא תמיד ישנו. (הרב שלום ארוש שליט"א).
 
מרור
 
יש מרור בחיים. זו עובדה. לכן צריך לברך עליו. רק מי שיודע להתייחס כך למרור יכול לאכול את המרור בשמחה. זהו הנסיון שלך (משום שהיכן שקשה לך – שם הנסיון שלך). לשמוח שהמרור שלנו הוא בתוך עבודת ה’.
 
יחץ
 
יחץ = בטחון. ("לא על אנש רחיצנא").
 
הכל תלוי באמונה ובבטחון. מי שמאמין שה’ יתברך יכול לתת לו כל דבר ואין טבע – יקבל! זיווג, ילדים, פרנסה, בריאות – הכל תלוי בבטחון בה’ יתברך.
 
"לראות את המקום מרחוק" – לראות את הישועה בדמיון, במחשבה, וכך תגיע הישועה מהר יותר. ועוד רמז לכך מצאנו שיחץ מרמז על בטחון כאשר נחצה ים סוף, אזי גילו שם בטחון גדול בה’.
 
מצה
 
לחם עוני. בלי אויר. לא מנופח. בלי גאוה. המלחמה בגאוה זו המלחמה של החיים. אנו כל כך עסוקים בלהרשים את הזולת, כל כך חשוב לנו איך אנו נראים. לאכול מצה ולזכות בענוה ושפלות. וכששוברים את המצה האמצעית משלימים אז לארבע מצות שהן כנגד ארבעת מחנות ישראל, ומשלימים בעצם את מחנה דן שהיה מחנה הנחשלים. זהו מסר של אחדות. גם להם יש תקוה.
 
המוחין של המצה – מחלוקת. מצה ומריבה. אך מחלוקת לשם שמים, מחלוקת בקדושה. אלו ואלו דברי אלוקים חיים. גם אני, המחלוקת שלי בחיים, כל הבלבולים, העקמומיות שבלב, הכל שורשם בקדושה. וגם זה מסר של תקוה. אני מחפש את הרוח הצפונית, את הנקודה הנסתרת שמבדילה בין חמץ למצה. לא אכפת לי מכלום. אני רוצה להציל את עצמי. אני מתחבר אל האור, עוזב את החושך, גם לי יש תקוה, להפוך את הצפון, שהוא הסתרה, לרוח צפונית שתנגן על הכינור של חיי, כפי שמנגנת כל חצות לילה על כינורו של דוד. (באור פני מלך חיים).
 
ועם מה אנו מסיימים את ליל הסדר? עם "אחד מי יודע". כדי שנדע שה’ יתברך הוא אחד, לכן נשיר בכל הכוח "אחד אלוקינו" (הרב ברלנד שליט"א).
 
ה"שפת אמת" נותן חיזוק למי שמגיע לשולחן ליל הסדר ו…נרדם (ובעיקר לנשים הצדקניות שעמלו וטרחו ימים ושבועות לקראת לילה גדול זה) וכך הוא אומר: ההכנה למצוה גדולה מן המצוה עצמה, לכן מי שנרדם שלא יפול ברוחו.
 
יהי רצון שנזכה להאמין שאפשר להיטהר ולהזדכך בלילה קדוש זה. נשמח את ה’ יתברך בשירות ובתשבחות הנאמרות בליל הסדר (הרי הים נבקע משום שה’ יתברך ידע שתיאמר שירת הים, לכן הוא כל כך מתענג על השירות שלנו) ונזכה למשוך את השמחה והקדושה לכל השנה כולה. אמן.
 
"יהי רצון שנזכה לומר את ההגדה בקול רם, בכוונה גדולה ונוראה, ובשמחה וחדוה רבה, ובהתעוררות גדול ובהתלהבות נמרץ, בקדושה ובטהרה עד שנזכה לתיקון הדעת בשלמות, לתיקון הברית" (רבי נתן, ליקוטי תפילות).

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה