מוקצה מחמת גופו,מוקצה בכלי שמלאכתו לאיסור

סימן שח ס"ו - מוקצה מחמת גופו (המשך)- א. צעצועים שנתפזרו בחדר, מותר לגדולים לאוספם לארגז הצעצועים, ואין בזה לא משום מוקצה, ולא משום מעמר. ב. כפתור חדש שלא היה בבגד הרי הוא מוקצה

3 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

סימן שח ס"ו – מוקצה מחמת גופו (המשך)
 
 
א. צעצועים שנתפזרו בחדר, מותר לגדולים לאוספם לארגז הצעצועים, ואין בזה לא משום מוקצה, ולא משום מעמר. (ילקו"י ד/ב שצא)
ב. כפתור חדש שלא היה בבגד הרי הוא מוקצה. וכפתור שנפל מהבגד אין לו דין מוקצה, ומותר לטלטלו. והמחמיר תבוא עליו ברכה. וכן שרשרת חרוזים שנקרעה בשבת והחרוזים נתפזרו בפינות הבית, מותר ללקטן. (ילקו"י ד/ב שצד)
ג. מותר לטלטל פח-אשפה בשבת, כדי לשפוך את האשפה לחוץ. ומותר אף להחזיר את הפח לבית אחר שהוריק ממנו את האשפה, ואף אם אינו צריך לו ועושה כן מחשש שהפח יגנב.
ד. כלי שהתינוקות עושים בו את צרכיהם, אם יש בו לכלוך מותר לטלטלו למקום אחר, אף אם הכלי עשוי מחרס. ואם אין בו לכלוך, אם אינו עשוי מחרס, אינו מוקצה.
ה. מותר לשפוך את האשפה שהצטברה בתוך המשולש שבתוך הכיור, ואין בזה לא משום מוקצה ולא משום בורר. (ילקו"י ד/ב שצח)
ו. אם יש לכלוך על המסננת שבכיור, ומפני כך אין המים זורמים דרך נקב הכיור, מותר לנקותה ביד בשבת, אף שמטלטל בידו את הלכלוך [שהוא מוקצה] בשבת. וגם אין לחוש בזה משום מתקן מנא. (ילקו"י ד/ב שצח בהערה)
ז. מותר ליתן בשבת קליפות של אגוזים לתוך המשולש שבכיור, אף כשהוא ריקן, ואין צריך ליתן לתוכו קליפות הראויות למאכל בהמה. שמאחר וכלי זה מיועד לפסולת, לא שייך לאסור בו משום מבטל כלי מהיכנו. (ילקו"י ד/ב תפ)
ח. אסור להניח אבן בסמוך לדלת כדי שלא תזוז אנה ואנה ותשמיע רעש, אלא-אם-כן מייחדה מערב-שבת לצורך זה. ודי ליחדה לשבת אחת, באופן שהדרך להשתמש באבן זו למטרה זו. ואף אם לא יחדה לכך, מותר להזיזה ברגלו. והוא הדין אם רוצה לפצוע באבן אגוזים בשבת, דסגי ביחוד לשבת אחת. אבל דבר שאין דרכו בכך, כגון שרוצה לפתוח הברז באבן, או להניחה על גבי דפים שלא יתפזרו ברוח, צריך שייחדו לכך לעולם. ואם השתמש פעם אחת [בימי חול] באבן לצורך פציעת האגוזים וכדומה, שוב אין צריך ליחד אבן זו לצורך פציעת אגוזים.
ט. אם לא ייחד את האבן מערב שבת לצורך הנ"ל, לא מועיל לייחדה בשבת עצמה. ויש אומרים שכל שלא דחאו בידים מועיל יחוד גם בשבת עצמה. (ילקו"י ד/ב ת בהערה)
   
סימן שח ס"ג – מוקצה בכלי שמלאכתו לאיסור
    
י. כלי שמלאכתו לאיסור הוא דבר שהרגילות להשתמש בו למלאכות האסורות בשבת. ומותר לטלטלו רק לצורך גופו או מקומו, כדלהלן. ואף אם עדיין לא השתמשו בכלי מעולם למלאכת האיסור שבו, דינו ככלי שמלאכתו לאיסור, כל שידוע וניכר שעיקר עשייתו למלאכת איסור. ואם הוא כלי הראוי גם לשימוש של היתר, וגם לשימוש של איסור, כגון, ארנק של נשים שהן רגילות ליתן בו גם ממחטות וכיו"ב, ופעמים שנותנים בו גם מעות ודברים האסורים בטלטול, וכל כיוצא בזה, אין לזה דין מוקצה. ואם אין מעות בארנק, המיקל לטלטלו בשבת יש לו על מי שיסמוך. (ילקו"י ד/ב תא)
יא. צריך שיהיה רוב מלאכת הכלי לאיסור, אבל כלי שפעמים משתמשים בו להיתר ופעמים משתמשים בו לאיסור, מחצה על מחצה, לא הוי כלי שמלאכתו לאיסור. (שם חב)
יב. ואלו הן מקצת דברים הנחשבים כמוקצה מחמת שמלאכתן לאיסור: גפרורים, כיריים של גז, מברשת צביעה, מחבת ריקנית, מחדד, מחט, מחק, מטריה, מנורת חשמל או נפט, מסמר, מספריים, משור, נייר זכוכית, נייר קופי, נשק, סיגריות, סיכות, סרגל, עט, פטיש, צבת, קדירה ריקנית המיועדת לבישול, כיסוי הקדרה הנ"ל, קערה שייחד אותה להדליק בה נר שמן, אף שלא הדליקו בה את הנר בשבת זו, שופר, שפוד, תנור אפיה, תפילין, וכיוצא בהם.
יג. מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו או לצורך מקומו אף בידים. וכגון, אם צריך לפטיש לפצח בו אגוזים, או שצריך לגפרור כדי לחצוץ בו את שיניו, [ויזהר שלא יקטמנו ויעשה ממנו כלי בשבת, וגם יזהר שלא יוציא דם], וכדומה. ובגפרור שכבר הדליקו בו [שרוף], אין לטלטלו אף לצורך זה, דחשיב כמוקצה מחמת גופו.
יד. כלי שמלאכתו לאיסור אסור לטלטלו אם חס עליו שלא יתקלקל בשמש, או שלא יאבד או יגנב. (ילקו"י ד/ב חט)
טו. יש אומרים שספר טלפונים הוא מוקצה בשבת, מאחר ועיקר תשמישו לפעולת איסור שהיא הטלפון. ויש חולקים ומתירים לעיין בספר לראות כתובת של אדם מסויים.
טז. יש אומרים שכל דבר שאין לו שימוש אלא למלאכת איסור, כגון נר שעוה, חשיב כמוקצה מחמת גופו, ולא כמוקצה מחמת שמלאכתו לאיסור. (ילקו"י ד/ב תו)
יז. גפרורים שעדיין לא נשתמשו בהם, יש אומרים דחשיבי ככלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלם לצורך גופם או מקומם, שהרי הם עומדים להדלקה. ולכן מותר לטלטל גפרורים אלה כדי לחצוץ בהם שינים בזהירות, דחשיב כטלטול לצורך גופו. ויש אומרים דגפרורים אלה נחשבים כמוקצה מחמת גופו, שדינם כדין עצים המיועדים להסקה, וממילא אסור לחצוץ בהם את השיניים. (ילקו"י ד/ב תג בהערה)
יח. יש אומרים שדבר שאינו אסור בשבת מעיקר הדין אלא מצד חומרא, מותר לטלטלו בשבת, ואינו נחשב כמוקצה מחמת שמלאכתו לאיסור. ולדבריהם מותר לטלטל אופניים בשבת, שהרי יש אומרים שאין האיסור לנסוע באופניים בשבת אלא מצד חומרא. ויש מחמירים בזה. אולם מטרייה אינה בכלל זה, שהאיסור לפתוח מטריה בשבת אינו מצד חומרא, אלא מהדין.
יט. קדרה ריקנית שלא היה בה תבשיל מערב שבת, וכן מחבת ריקה, ורוצה לטלטלם כדי להניח בהם תבשיל, העיקר לדינא להקל בזה, דחשיב כטלטול לצורך גופו.
כ. קדרה שהיה בה מאכל בבין השמשות, והוריקו ממנה את התבשיל, יש מתירים לטלטלה בשבת אף שלא לצורך גופה או מקומה. ויש חולקים, וכן עיקר. (ילקו"י ד/ב תז בהערה)  

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה