מי הם הניקראים לתורה בשבת, כמה פסוקים צריך לקרוא

 

א. אחר כהן ולוי קוראים לישראל, וכבר נהגו היום למכור העליות לספר תורה, אפילו בשבתות וימים טובים, ולכן אין נוהגים היום להקפיד במה שאמרו להעלות אחר הלוי תלמידי חכמים, ובניהם של גדולי הדור, וגם במקומות שאין מוכרחים העליות, אין מקפידים בסדר שאמרו בגמרא.

ב. כשיש חתן בבית הכנסת בימי שני וחמישי, או בשבת, נוהגים להעלותו לספר תורה. וכן כשיש בבית הכנסת בעלי ברית, שהם אבי הבן, המוהל, והסנדק, נוהגים להעלותם לספר תורה. ויש מקומות שנוהגים שבשבת שקודם המילה, כל העליות שייכים לאבי הבן, והוא מכבד את אוהביו וקרוביו. וכן בחתן תוך שבעת ימי המשתה.

ג. חתן בר מצווה המתכונן לעלות לספר תורה, עדיף שיתכונן לקרוא בספר תורה בעליית שלישי או שישי, שהם בעליות מחובת היום. וזה עדיף יותר מאשר שיעלה מפטיר. ואם כבר התכונן לעליית מפטיר, ויש בבית הכנסת מי שרוצה לעלות למפטיר מאחר ויש לו אזכרה, חתן בר מצווה יעלה למפטיר, ומי שיש לו אזכרה יעלה למשלים. והעיקר שלא לבוא לידי מחלוקת ח"ו בעבור דברים אלו.

ד. אם נמצאים בבית הכנסת אחד גם חתן בר-מצווה וגם חתן בתוך שבעת ימי המשתה, או בעלי ברית, חתן קודם להעלותו לספר תורה. וסנדק קודם לאבי הבן והמוהל.

 

 

ה. ביום שקוראים שלושה עולים, אין קוראים פחות מעשרה פסוקים. ופסוק וידבר ה’ אל משה לאמר, עולה מן מניין הפסוקים. ואם מסתיים הענין בתשעה פסוקים, כגון פרשת ויבא עמלק, שפיר דמי. ואין קורין עם כל אחד פחות משלושה פסוקים, שנים קוראים ג’ פסוקים כל אחד, והאחד קורא ארבעה פסוקים. ואיזה מהם שקרא ארבעה פסוקים, הרי זה משובח יותר.

ו. אם דילגו פסוק אחד בשבת בשחרית, מאותם הפסוקים שכבר קראו אותם בשבת במנחה, או בשני וחמישי, צריך לחזור ולקרוא את אותם פסוקים שדילגו, אבל לא יברך, שספק ברכות להקל. ולאו דוקא פסוק אחד, אלא אפילו תיבה אחת.

ז. אם דילגו פסוק אחד בקריאת התורה, בשבת בשחרית, חוזר וקורא, ויחזור לקרוא הפסוק שדילגו עם שני פסוקים עימו, ויברך לפניה ואחריה. ואפילו אחרי שהחזירו את הספר תורה לארון הקודש ואמרו קדיש, חוזר וקורא פסוק זה ושני פסוקים עימו. שאין קורין בתורה פחות משלושה פסוקים. ואפילו הפטיר והתפלל מוסף, חוזר וקורא. ואם הדילוג היה בעלייה השביעית, אין צריך לחזור ולברך משום הפסוק המדולג, אלא יעלה המפטיר לתורה, ויתחיל לקרוא מהפסוק המדולג, עד סוף הפרשה.

ח. אם דילגו איזה פסוקים בקריאת ספר תורה בשבת, ולא נזכרו אלא עד שעת מנחה, כבר עבר זמנו, ולא יחזרו לקרוא הפסוקים המדולגים במנחה של שבת, אלא יקראו בשבת שאחריה אותם פסוקים שדילגו, עם ג’ פסוקים מפרשת השבוע.

ט. אם דילגו פסוק אחד מפרשיות המועדים, אין צריך לחזור ולקרוא, דדמי לקריאת ספר תורה במנחה של שבת, ובשני וחמישי.

י. אם דילג בשני וחמישי פסוק אחד ולא קראו, או בשבת במנחה, וקרא עשרה פסוקים בלי הפסוק המדולג, אינו חוזר.

יא. אם טעו וקראו לעולה אחד רק שני פסוקים, וכבר בירך העולה לתורה ברכה אחרונה, בטרם התחיל זה שאחריו לברך על קריאתו, קוראים לו עוד פסוק אחד לכל הפחות, וחוזר ומברך ברכה אחרונה. אבל אם זה שאחריו התחיל כבר לברך ברכות התורה, אין להפסיקו, ויקראו לעולה אחריו מתחילת הפרשה שקראו לעולה הקודם. וכמובן יקראו לו לכל הפחות שלושה פסוקים. ואין הבדל בזה בן בימי שני וחמישי, לשבתות וימים טובים, ואף אם קראו בשני וחמישי לשני עולים הראשונים, לכל אחד חמישה פסוקים, והעולה השלישי קרא רק שני פסוקים, גם באופן כזה צריך לחזור ולקרוא לו פסוק נוסף, ולברך. ובשבת ויום טוב שיש מפטיר, או כשהעלו לספר תורה מוסיפין, אין צריך להשלים אחר במקום זה שקראו לו רק שני פסוקים, באופן שלא חזרו וקראו לו עוד פסוק, שהרי בלאו הכי יש שבעה עולים לספר תורה. אבל בשני וחמישי ובחול המועד, אם קראו לכהן או ללוי שני פסוקים, והתחיל זה שאחריו לברך על קריאתו, באופן כזה יש להעלות עולה נוסף לספר תורה, כדי שיהיו סך הכל שלושה עולים לחובת היום.

יב. שליח ציבור שטעה במנחה של שבת, וקרא לעולה השלישי רק שני פסוקים וחצי, וכבר בירך השלישי ברכה אחרונה, בדיעבד אין צריך לחזור ולקרוא בברכה ג’ פסוקים.

יג. בימי שני וחמישי, אם קראו לאחד העולים שני פסוקים וחצי, ובירך ברכה אחרונה, כיון שקראו סך הכל עשרה פסוקים לכל העולים, אין צריך לחזור ולברך ולקרוא עוד פסוק.

יד. אם דילגו פסוק אחד מפרשת פרה, אין צריך לחזור ולקרוא, כיון שכבר קראו את אותה פרשה, ומכל מקום אם דילג מעיקר חובת היום, צריך לחזור ולקרוא. ואם טעה הקורא בתורה וקרא פרשת פרה עד פסוק וטהר בערב, יש מי שאומר שאין צריך לחזור ולקרוא, שהרי קרא כבר עיקר טומאה וטהרה. ואין הלכה כדבריו, אחר שמצינו להדיא בסידור רש"י שלא כדבריו. ולכן העיקר לדינא שצריך לחזור ולקרוא בברכה.

טו. הקורא בתורה ראשון, והשני שעלה אחריו קרא מה שקרא הראשון, אם הוסיף על מה שקרא הראשון שלושה פסוקים, או אפילו ב’ פסוקים במקום שא"א, אותו שני עולה מן המניין לחובת היום, ואם לאו אינו עולה מן המניין לחובת היום. חוץ מפרי החג משום דלא אפשר.

טז. שליח ציבור שטעה וסיים את הפרשה עם העולה השישי, ואמר העולה חצי קדיש, צריך לקרוא עולה אחר לבד מן המפטיר, כדי להשלים למניין שבעה עולים. וחוזר המשלים  (השביעי) לקרוא בסוף הפרשה שלושה פסוקים, וכן המפטיר, חוזר ואומר חצי קדיש.

 

  

יז. הקורא בתורה לא יסיים לשום עולה סמוך להתחלת פרשה פחות משלושה פסוקים. שאם יסיים בשני פסוקים לפני פרשה, יחשבו היוצאים שהעולה אחריו לא יקרא אלא שני פסוקים בלבד, מה שנשאר עד הפרשה. וכן לא יתחיל בה פחות משלושה פסוקים, דהיינו שלא יסיים עם הראשון שני פסוקים אחר הפרשה, שאם כן יתחיל השני שני פסוקים אחר הפרשה, ויאמרו הנכנסים שזה שקרא לפניו לא קרא אלא שני פסוקים. ויכוין תמיד לפתוח הקריאה בדבר טוב, ולסיים בכי טוב.

יח. אם טעה הקורא בתורה וסיים הקריאה לעולה סמוך לתחילת פרשה פחות משלושה פסוקים, וכבר בירך העולה ברכה אחרונה, אין צריך לחזור ולקרוא עוד פסוקים עד הפרשה והעולה אחריו נכון שיקרא פסוק למפרע, ולא יתחיל הקריאה בפסוק או שנים לפני פרשה.

יט. במקום שיש פרשה שחמישה פסוקים בסוף פרשה, יש להתחיל לקרוא למפטיר את כל החמישה פסוקים, ולא לקרוא רק שלושה הפסוקים האחרונים.

כ. אם נמצא טעות בספר תורה ומוציאים ספר תורה אחר, וקוראים בו ממקום שפסק, אף על פי שלא נשתייר אלא שני פסוקים, או פסוק אחד, לפני פרשה, אין צריך להקדים ולקרוא פסוק אחד או שני פסוקים למפרע, אלא קוראים לו אפילו שני פסוקים הסמוכים לפרשה וממשיך בפרשה שאחריה. אבל אם מסיים את קריאתו לעולה בפרשה צריך לחזור פסוק אחד או שניים, כדי שיקרא לעולה בספר תורה השני לכל הפחות שלושה פסוקים.

כא. אם טעה השליח ציבור הקורא בתורה, וקרא חצי בפרשת נשיא אחד, וחצי בפרשת נשיא אחר, לא יצאו ידי חובת הקריאה, וצריך לחזור ולקרוא כהוגן.